שעון החול של נוחי תקוע

המגעים הקדחתניים בין הנהלת אי.די.בי אחזקות לנציגות האג"ח שלה לגיבוש הסדר חוב אינם יורדים מסדר היום של שוק ההון כבר מספר חודשים, ובצדק. מלבד החוב האדיר שעומד על הכף - כ-1.8 מיליארד שקל - אי.די.בי, גם במצבה הנוכחי, היא מחברות ההשקעה המובילות במשק, והעומד בראשה, נוחי דנקנר, מוכר כמעט בכל בית בישראל ונחשב במשך שנים ל"איש העסקים מספר 1".

אבל את פלונטר החובות בחברת אי.די.בי אחזקות, לא תתיר כנראה נציגות האג"ח של החברה בשבוע הקרוב, וגם לא בזה שיגיע אחריו. הנציגות תקועה בין הפטיש לסדן - מעליה הבנקים, נושיו של נוחי דנקנר בחברה הפרטית גנדן, ומתחתיה מחזיקי האג"ח הלוחמניים של החברה הבת, אי.די.בי פתוח, שבאמצעותה נשלטות חברות הקונצרן.

לכן, היינו לוקחים את הצהרותיהם הלוחמניות של חברי הנציגות באי.די.בי אחזקות - לפיהן אם דרישותיהם לא ימולאו הם יפרקו את החברה או ישתלטו עליה - עם כמה גרגרים של מלח. בסופו של דבר, יכולתם להוביל מהלך שכזה מוגבלת ביותר, ולו רק בשל ההפסד הכלכלי שהוא יסב למחזיקי האג"ח (עד 90% מהחוב המתואם), וחברי הנציגות יודעים זאת היטב.

בסיטואציה שנוצרה באי.די.בי אחזקות, שבקופתה פחות מ-200 מיליון שקל, רק הזרמת כסף חיצונית משמעותית מלמעלה (שאינה נראית כיום באופק) או הצפת ערך מלמטה - באמצעות מכירת חלק ממניות אי.די.בי פתוח או מהלך פורץ דרך אחר (ששקול כיום לנס) - יובילו להסדר חוב שאותו יוכלו מחזיקי האג"ח לבלוע.

מבלי שאחד מהאירועים הללו יתרחש, נראה כי הכותרות הדרמטיות בהן חזינו בימים האחרונים בנוסח "השבוע המכריע של אי.די.בי" או "שעון החול של נוחי דנקנר הולך ואוזל", יחזרו על עצמן עוד פעמים רבות בשנה הקרובה.