לפזר את העדר

שוק ההון הישראלי קטן מדי עבור המוסדיים המקומיים

"קיימת רמת דמיון גבוהה בהרכב התיקים המנוהלים של הגופים המוסדיים שפועלת להפיכתם של הסיכונים הספציפיים בכל תיק לסיכונים מערכתיים... התממשות סיכונים אלו בעת משבר עלולה לפגוע בצורה משמעותית בשווקים ובכלל המוסדות הפיננסים דרך שחיקה במחירי הנכסים, ובפעילות הריאלית דרך ירידה ניכרת ברמת התצרוכת הפרטית".

כך התריע אתמול בנק ישראל במסגרת פרסום מסקנות בדיקה שביצע בעניין "הדמיון בין השקעות הגופים המוסדיים והשלכותיו". הבדיקה נגעה לאסטרטגיות ההשקעה של הגופים המנהלים את חסכונות הציבור לטווח ארוך באפיקי הפנסיה הצוברת, באמצעות קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח.

בבנק ישראל הסבירו בין היתר כי "הסיבות לדמיון הרב הן היצע מצומצם של מוצרים פיננסיים בשוק המקומי, שבו מרוכזות מרבית השקעותיהם של הגופים המנהלים, ומבנה בעלות ריכוזי על החברות המנפיקות - הנמצא כגורם המעצים את רמת הדמיון". בנוסף, האירו שם גם סוגיה נוספת שתורמת למצב הבעייתי: "תופעת העדר" בבחירת אסטרטגיית השקעה שהמוסדיים שנובעת מ"הרצון לא לבלוט לרעה בתשואות חסר יחסית לגופים אחרים".

הגופים המוסדיים מנהלים כיום פנסיה צוברת בהיקפים מצרפיים של כ-466 מיליארד שקל, שצומחים מדי שנה בקצב אדיר של עשרות מיליארדי שקלים מעבר לעליות הערך שנובעות מהתשואות בשוקי ההון. גם הכיוון לעתיד ברור - המשך גידול בהיקפי החיסכון בשיעורים משמעותיים. כשמוסיפים לכך זרם צבירה נטו של מעל ל-20 מיליארד שקל מדי שנה שמגיע בחלקו הניכר לשוק הון, שגם כך סובל מריכוזיות אדירה וממלכודות נזילות רבות מבחינת המשקיע המוסדי, נוצר מעגל בעייתי.

שוק ההון קטן מדי

ואולם, השאלה היא לא רק כיצד מפחיתים סיכון בתיקי המוסדיים, שבאמת דומים מאוד זה לזה כשההבדלים הם בשוליים (ובין כולם יש קורלציה גבוהה מאוד), אלא כיצד עושים זאת נכון, ומגבירים את יכולתם של הגופים המוסדיים לתרום לצמיחה ארוכת הטווח במשק. והרי הכסף הפנסיוני הוא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר שיש.

בבנק ישראל שמו את האצבע על בעיה אמיתית: שוק ההון הישראלי, זה שבו נסחרות המניות ונרכש האג"ח, קטן מדי עבור המוסדיים המקומיים. את הפתרון לבעיה הזו לא ניתן להשיג באמצעות הפניית כספם של המוסדיים למגוון רחב יותר של אפיקי השקעה, שישמשו גם כמקום חניה בטוח לכספי החיסכון לפנסיה של הציבור וגם כמנוע לצמיחת המשק מאידך.

לכן, על המוסדיים להרחיב את אפיקי ההשקעה המקומיים שלהם. למשל, לעסקים קטנים ובינוניים (גם בשיתוף פעולה עם גורמים מתמחים - בנקאיים וחוץ בנקאיים), לתחומי השקעה לא סחירים כגון נדל"ן ותשתיות וקרנות השקעה טובות, וגם להשקעה בתחומים שעד כה הם נעדרו מהם כמו חברות היי-טק שנמצאות רגע לפני שלב הבשלות.

אם הם יעשו זאת הם ישיגו פיזור טוב יותר לתיקי ההשקעות המאוד דומים שלהם, תוך יצירת מנועי תשואות יציבים ופחות תנודתיים משוק ההון. ותוך כדי כך הם גם יתרמו לצמיחה גבוהה יותר במשק.

צרו איתנו קשר *5988