"בנק ישראל מודאג מליבוי בועת המחירים בשוק הדיור"

"להערכתנו, האפקטיביות של הפחתות הריבית בתקופה האחרונה על מצב הביקושים במשק, נמוכה, עקב התלות ברמת הביקוש בכלכלה העולמית", כך מעריך צחי ברק, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט, בהתייחסו להודעת בנק ישראל לפיה הוא מותיר את הריבית לחודשים אפריל-מאי על כנה.

עם זאת, ברק הוסיף ואמר כי "אנו מזהים בוודאות קשר בין ההפחתות להתייקרות מחירי הדיור ועליה בהיקף המשכנתאות. על מנת שהפחתות ריבית עתידיות תהיינה אפקטיביות, יש לשלבן בצעדים פיסקליים שיגדילו את היקף ההכנסות ממסים ויפחיתו חסמים למטרת שכלול התחרות והפחתת המחירים לצרכן. הגדלת כוח הקניה תאפשר את הגברת הצריכה הפרטית ותתרום לצמיחה ולהיקף המשרות במשק".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון אמר בתגובה להחלטת הריבית של בנק ישראל: "במציאות מחירי דיור המשתקפת מנתוני הלשכה לסטטיסטיקה לא מתקיימת בידי הבנק המרכזי הפריבילגיה להפחית ריבית במשק. במידה ובנק ישראל יידרש למערכה להאצת הפעילות במשק, יחדש הבנק את התהליך הפחתת הריבית. בנק ישראל נדרש לאסטרטגיית מטבע עדכנית לאור ההתחזקות של השקל למול הדולר, פער הריביות בין הריבית השקלית והריבית הדולרית, תומך בהתחזקות השקל כאב ראש עבור היצואנים ובנק ישראל".

עוד הוסיף פגוט: "עוצמת השקל אל מול הדולר מתרחשת על אף התחזקות הדולר אל מול האירו בעולם בשיעור של כ-7%-8% בחודש-חודשיים האחרונים ובמידה והדולר ישוב להיחלש בעולם, הרי הנפילה אל מול השקל יכולה אף להתעצם. העובדה שמדדי האביב גבוהים עונתית חותמת את פרק האינפלציה השלילית, ופנינו לשורה של מדדים חיוביים".

חיים נתן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מנורה מבטחים סבור כי הנתונים הכלכליים החיובים שפורסמו לאחרונה, ביניהם המדד המשולב וסקר המגמות בעסקים, מאפשרים לבנק ישראל להמתין עם צעדים מרחיבים, כאשר רק התחזקות השקל מהווה גורם משמעותי התומך בהורדת ריבית כרגע.

"להערכתנו, נתוני המאקרו הטובים שמתפרסמים בעולם ובעיקר בארה"ב, מנוגדים לעונתיות הרגילה בחודשי החורף-אביב, ונראה לנו כי מדובר בשיפור אמיתי בכלכלה. לאור זאת, אנו מניחים כי הסיכויים להורדת ריבית עקב נתונים כלכלים אפסה. שתי סיבות בלבד יכולות להביא כעת להורדת ריבית. הראשונה הינה אירוע גיאופוליטי או גלובלי לא צפוי. הסיבה השניה שיכולה להביא להורדת ריבית היא תגובה לתקציב מקצץ שיהיה חייב להענות בהורדת ריבית מרחיבה. אולי אפילו במסגרת הסכם משולב כלשהו", מסביר נתן.

שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בחברת פיוניר תכנון פיננסי מעריך כי "הותרת הריבית על כנה חודש נוסף מאותתת שבנק ישראל מודאג יותר מהאפשרות של ליבוי בועת מחירים בשוק הדיור מאשר מהאפשרות של החרפת ההאטה במשק וגלישה למיתון. נראה שבנק ישראל לא רוצה לבזבז את תחמושת הריבית לפני העברת התקציב וההחלטות הפיסקליות של שר האוצר החדש. במידה שהממשלה תחליט על קיצוצים משמעותיים בתקציב - בנק ישראל ירצה לבצע פעולה מוניטרית במקביל ולהוריד את הריבית". בן אריה מציין עוד כי "הקיצוץ הצפוי בתקציב, התחזקות השקל מול הדולר והאירו והאינפלציה הנמוכה מעוררים חשש מגלישה למיתון. אם לא יחול שינוי דרסטי, לא תהיה לבנק ישראל ברירה אלא להוריד את הריבית בחודשים הקרובים".

"בנק ישראל זורק את התפוח האדמה הלוהט של המדיניות הפיסקלית לפתחה של הממשלה ונמצא בעמדת המתנה", כך טוען יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות. תוואי האינפלציה של 12 החודשים האחרונים עומד על 1.5%, בעוד הציפיות האינפלציונית שוכנות ברמה של 1.8%, יציבות התומכת בשמירת רמת שער ריבית בנק ישראל ברמה של 1.75%, מה שמשקף ריבית ריאלית אפסית ואף שלילית", הוא מוסיף.