רק השכר המריא אל על

איך קורה שחברה מפסידה ומפסידה, אך המנהלים מושכים שכר של 125 מיליון שקל?

עשר שנים חלפו מאז הופרטה חברת התעופה אל על דרך הבורסה, ולנוכח התוצאות העסקיות העגומות, המצב הפיננסי המידרדר והמניה הקורסת מתבקש לשאול היכן היו עד היום בעלי הבית. אם לא לגבי מצב החברה, אז לפחות בכל הקשור לתשלום שכרם של בכיריה.

בימים האחרונים, בהם מזהירים באל על מפני קריסת החברה בעקבות אישורו של הסכם השמים הפתוחים, מצביעים רבים על כך שגם לאחר שהשליטה בחברה עברה לידיים פרטיות (חברת כנפיים של משפחת בורוביץ') היא נותרה בעלת DNA של חברה ממשלתית מסורבלת ובלתי יעילה.

כל זה נכון כמובן, אבל כדאי להזכיר כי לפחות בנושא אחד - מתן שכר והטבות למנהליה - הפכה אל על בשנים קודמות לאחת מנושאות הדגל של המגזר הפרטי. מבדיקת "גלובס" עולה כי בשנים 2005-2012, שברובן נרשמו הפסדים בדוחות החברה, זכו חמשת בעלי השכר הגבוה באל על לתגמול מצרפי של 125 מיליון שקל - ממוצע של יותר מ-15 מיליון שקל בשנה.

ולמרות שתוצאותיה העסקיות של אל על מושפעות על פי רוב מגורמים שאינם קשורים בניהולה השוטף (מחיר הדלק, שער הדולר והמצב הביטחוני) שילמה החברה במהלך השנים לבכיריה שכר שחלק נכבד ממנו התבסס על בונוס כספי הנגזר מתוצאותיה.

צמד המנכ"לים השכירים של החברה - חיים רומנו, ומחליפו אליעזר שקדי - צברו בדרך זו תגמולים בעלות של כ-60 מיליון שקל במהלך 8 השנים האחרונות, חרף ביצועים עסקיים פושרים בלשון המעטה שהפגינה אל על תחת הנהגתם. בתקופה זו איבדה מניית החברה כ-85% מערכה.

לא למדו מהניסיון העגום

רומנו, המשמש כיום כמנכ"ל חברת הסלולר פרטנר, זכה באל על להסכם העסקה שכלל בונוס הנגזר מתוצאות ה-EBITDA של החברה - כלומר הרווח שלה לפני פחת, ריבית, מס והפחתות. כתוצאה מכך קיבל בונוסים שמנים גם בשנים שבהן רשמה אל על הפסדים, ובסך הכל עמדה עלות שכרו על כמעט 40 מיליון שקל במהלך חמש שנות כהונתו.

הניסיון העגום עם רומנו לא מנע מדירקטוריון אל על לאשר הסכם העסקה נדיב גם למחליפו שקדי. מפקד חיל האוויר לשעבר, שהגיע לחברה כשהוא חסר כל ניסיון ניהולי באזרחות, זכאי על פי תנאי העסקתו למענק בגובה 2% מהרווח הנקי לפני מס - הסכם שהניב לו כבר בשנתו הראשונה בחברה שכר בעלות של 16.8 מיליון שקל (שאת מקצתו החזיר שקדי לחברה).

למעשה, את הרווח הגבוה ביותר מאז הנפקתה רשמה חברת התעופה בשנת 2003, שנת ההנפקה שבה עדיין נוהלה כחברה ממשלתית. עלות שכר חמשת הבכירים של אל על באותה שנה עמדה על כ-3 מיליון שקל בלבד. בשנה החולפת, שבה רשמה החברה הפסד כבד של כ-19 מיליון דולר, כבר עמדה עלות השכר המצרפית של חמשת בכיריה על יותר מ-8 מיליון שקל.