זר לא יבין

שנה חלפה מאז כניסתו לתוקף של צו המסדיר את פעילותם של עורכי דין זרים בישראל, כך שכיום יכולים עורכי הדין הזרים לפתוח סניפים בארץ ולספק שירותים משפטיים.

רבים תהו ועדיין תוהים אם משרדי עורכי דין בינלאומיים מבריטניה ומארצות-הברית יעשו עלייה לישראל, יבלעו משרדים מקומיים גדולים ויהפכו לשחקן דומיננטי בשוק הישראלי, כפי שעשו במדינות אחרות. בדומה למשרדי ראיית החשבון הגדולים שהגיעו לישראל לפני 15 שנה והפכו לחלק מנוף פירמות רואי החשבון, צפוי היה שגם משרדי עורכי הדין הגדולים יעשו זאת.

עם זאת, ישנם מספר טעמים מבניים, כספיים וגם פוליטיים, מדוע תרחיש כזה כנראה לא יקרה בישראל.

ראשית, משרדי עורכי הדין מקובעים כיום במדד של "רווחים לשותף" (PEP). כל השתלטות על משרד עורכי דין ישראלי ו/או מיזוג עם משרד בישראל תגדיל את מספר השותפים ותקטין את ממוצע הרווחים של המשרד כולו.

מאחר שמדד הרווחים לשותף הוא הדבק שבעזרתו מושכים המשרדים הגדולים בעולם (וגם בישראל) את מיטב הכישרונות ושומרים עליהם במשרד, צריך שהקטנת מדד הרווחים לשותף תביא עמה יתרון שיפצה על האיחוד עם משרד עורכי דין ישראלי.

הצד השני של המטבע הוא שגם בישראל מייסדי המשרדים הגדולים והמובילים שומרים לעצמם נתח גדול יחסית של הון הפירמות שהקימו. כלומר, השותפים הבכירים רוצים להמשיך ולשמור על השליטה במשרדיהם, ורובם לא יניחו לה להישחק.

שנית, לשוק הישראלי אין כל-כך הרבה להציע לפירמות מחו"ל. עד למשבר הכלכלי של שנת 2008, משרד גדול שעסק במיזוגים ורכישות ראה בהצעת הנפקה לציבור בהיקף של פחות ממיליארד דולר, תיק קטן מדי לטיפולו.

בשוק המקומי בישראל יש פוטנציאל רק למספר קטן של עסקאות בסדר-גודל כזה. לכן, לפירמות הבינלאומיות הגדולות עדיף להשקיע את כספן במדינות כמו רוסיה וסין, שם נרקמות עסקאות ענק עם אוליגרכים, מאשר בישראל, שתביא להם תוספת ערך מוגבלת בלבד. באירופה, במזרח הרחוק, ברוסיה ובאמריקה הלטינית לא היו קיימים כמעט משרדי עורכי דין בינלאומיים משמעותיים, גדולים ומתוחכמים עד 1990.

בנוסף, למשרדי עורכי הדין בישראל, על אף היותם זעירים ביחס למשרדים הענקים, אין הרבה מה להרוויח ממיזוג בינלאומי. כלכלת ישראל היא מוטת יצוא; בכל המשרדים החשובים בישראל עובדים עורכי דין שהוכשרו במשרדים הגדולים בארצות-הברית ו/או בבריטניה, ויש להם מחלקות שעוסקות בפעילות בינלאומית.

הזרים רואים בישראל "סיכון מדינתי"

קיימת גם בעיה פוליטית. במזרח-התיכון, אצל חלק משכנינו, גלום עושר-עתק. החזקת משרד בישראל יכולה להיות ההבדל הקטן שבין קבלת לקוח להפסד לקוח. רק משרדים בודדים יסתכנו באובדן לקוחות בדובאי, ערב הסעודית, איחוד נסיכויות המפרץ ועוד, ויבחרו בחלופה הרווחית פחות, ישראל.

משרדים זרים רבים רואים בישראל "סיכון מדינתי". ואכן, משרד עורכי דין אמריקאי בגודל בינוני פרש השנה ממשא-ומתן מתקדם עם משרד בוטיק בישראל, בעקבות המבצע האחרון בעזה. עורכי דין הם בעיקרון אנשים שנרתעים מסיכונים.

עם זאת, מספר גדל והולך של משרדי עורכי דין בינלאומיים פותחים נציגויות בישראל, שרובן מאוכלסות על-ידי עורכי דין יהודים שעובדים בישראל ממניעים ציוניים ואחרים למרות רמות השכר המערביות.

ל-10 משרדי עורכי דין גדולים הפועלים בבריטניה ובארצות-הברית יש נציגויות בישראל, שרובן פועלות עם צוות מצומצם. בדרך-כלל סניפים אלה לא יבצעו את העבודה המשפטית בפועל בישראל, אלא ישלחו אותה "הביתה" תוך טיפול ושימור של הלקוח בישראל.

יצוין כי תמיד קיימת אפשרות שמשרדי עורכי הדין הבינלאומיים הגדולים כן יחדרו לשוק הישראלי על אף המכשולים הרבים שבדרך. אמנם שינוי החוק והצו החדש פתחו להם את השער לישראל, אך בינתיים רק מועטים מעוניינים לעבור בו.

* הכותב הוא מייסד משרד עורכי הדין אסרסון (ALO) המתמחה בדין האנגלי.