גורמים בכיל: התנגדותה של גרמן לכרייה בשדה בריר - פזיזה

שרת הבריאות אמרה בכנסת כי משרדה מתנגד להקמת מכרה פוספטים ליד ערד ■ בכיל טוענים כי החליטה בניגוד לדרג המקצועי במשרדה שתומך בכרייה ניסיונית טרם קבלת החלטה

גורמים בכיל (כימיקלים לישראל) אמרו היום (ד') כי ההתנגדות של שרת הבריאות, יעל גרמן להקמת מכרה פוספטים חדש בשדה בריר שליד ערד - עומדת בסתירה לעמדת הדרג המקצועי במשרדה.

לטענת הגורמים, בעלי תפקידים בכירים במשרד הבריאות תומכים בתכנית להקמת פיילוט שיבחן את ההשפעות הסביבתיות של כריית פוספטים בשדה בריר - טרם קביעת עמדה סופית בנושא. למרות זאת, גרמן אמרה במענה לשאילתא של ח"כ דב חנין כי "משרד הבריאות סבור שהעבודה בשדה בריר אינה בריאה ולפיכך גם אינה רצויה והיא נמסרה לכל הגורמים הנוגעים בדבר". גרמן הוסיפה וציינה כי יש בכוונתה לקיים על הנושא דיון, שכן הוא נמצא על המדוכה של ועדות התכנון ושל גורמים נוספים: "אנחנו נעמוד על דעתנו ונבהיר אותה", אמרה השרה.

התכנית לכריית פוספטים בשדה בריר בידי רותם אמפרט שמקבוצת כיל גובשה על רקע מיצוי הפוספט שנכרה כיום במישור רותם שבנגב בעוד כתשע שנים. המכרה המתוכנן מרוחק כ-8 קילומטר מערד ותושבי העיר, כמו גם ארגונים סביבתיים, מתנגדים לפעילות הכרייה מחשש שהיא תסכן את בריאותם.

המתנגדים מתבססים בין השאר על חוות דעת שחיברו בעניין רשם הסרטן לשעבר במשרד הבריאות, הד"ר מיכה ברחנא ומומחה לבריאות הציבור, הד"ר יהונתן דובנוב. השניים קבעו כי במצב של כריית פוספט במקום, תושבי ערד והפזורה הבדואית באזור ייחשפו לאבק ולחלקיקים רעילים שיעלו את שיעור התמותה בכ- 4% ויגרמו לכשבעה מקרי מוות בשנה כתוצאה ישירה מפעילות הכרייה. הם קבעו כי אבק שיתפזר באוויר יישא בין השאר אורניום, ראדון וחומרים מסוכנים אחרים וזאת, כפי שעלה מבדיקת מעבדה שנעשתה לדגימות שנלקחו מפוספטים בשדה בריר.

עד כה המתינו בכיל לעמדה של שרת הבריאות בעניין, תוך הבהרה כי אם לא תותר פעילות כרייה בשדה בריר, תעשיית הפוספט בנגב תגיע לסופה בעשור הקרוב. ברותם אמפרט מועסקים כ- 1200 איש: "אנחנו מביעים פליאה על ההחלטה המהירה והפזיזה של שרת הבריאות ולא ברור על סמך מה היא התקבלה. החלטה מסוג כזה תוביל לסוף תעשיית הפוספט בארץ בתוך 10 שנים ולאבדן פרנסתם של אלפי משפחות בדרום", אמר גורם בכיל.

לדברי הגורם "חברת רותם אמפרט צברה ניסיון של 60 שנות כרייה והעובדה שעובדיה בריאים, ומידת התחלואה שלהם בסרטן ובמחלות ריאה נמוכה באופן ניכר בהשוואה לממוצע בקרב תושבי הנגב, מוכיחה שהפעילות בשדה בריר לא באמת מסוכנת, בטח ובטח שאינה מסכנת את תושבי ערד מטווח של 8 קילומטר".

גורמים ברותם אמפרט אמרו בהתייחס להתבטאותה של גרמן בכנסת, כי "הגענו לדקה ה- 90 בנוגע לעתיד תעשיית הפוספט בנגב ואם לא תהיה כרייה בשדה בריר - הרי שאין לישראל עתודת פוספט. שדה בריר הוא עתודת הפוספט היחידה . אם אין אישור לכרות שם - גורל התעשייה הזאת להיסגר וגורל עובדיה להיות מובטלים".

מרותם אמפרט נגב נמסר בתגובה: "60 שנות ניסיון של אלפי עובדים בכריית פוספטים ללא כל בעיה רפואית או אחרת, לצד חוות דעת רבות, כולל של פרופסורים ומומחים ממשרד הבריאות, מוכיחים כי אין בעיה בריאותית בכרייה בשדה בריר. על פי החלטת משרד הבריאות בעבר, צריך היה לקיים בדיקה ניסיונית ומצומצמת בשטח רחוק ומרוחק מכל ישוב כדי לבחון הלכה למעשה את השפעות כריית הפוספט. שדה בריר הוא עתודת הפוספט היחידה האפשרית בישראל ואם לא תתאפשר בו כרייה, אזי לא יהיה קיום לתעשיית הפוספט בישראל, על כל המשתמע מכך לגבי פרנסתם של כ-9,000 משפחות בנגב.

אם הממשלה חוזרת בה אפילו מההחלטה לקיים בדיקה מעשית מצומצמת אזי היא מביאה במו ידיה לסוף תעשיית הפוספט בישראל, לפיטורי אלפי עובדים בנגב ולפגיעה אנושה בישובי הנגב. מצער ששרת הבריאות קיבלה החלטה חפוזה ופזיזה כל כך מבלי להיפגש עם נציגי 'רותם אמפרט נגב'".