מזרחי טפחות מפסיק פיתוח מודל לשיפור יחסי ההון של הבנק

פיתוח פרויקט ה-IRB, שהיה אמור להביא לשיפור בהלימות ההון של הבנק, הופסק בשל החלטת בנק ישראל לבחון מחדש את האפשרות שהבנקים יוכלו להשתמש בו

בנק מזרחי טפחות מפסיק לפתח את פרויקט ה-IRB. מודל זה היה אמור להביא לשיפור בהלימות ההון של הבנק, וכתוצאה מכך להגדיל את היקף האשראי שהבנק יכול להציע, לזרז את חלוקת הדיבידנד בבנק ולשפר את התשואה על ההון. הפסקת פיתוח המודל נעשית על רקע החלטת בנק ישראל לבחון מחדש את האפשרות שהבנקים יוכלו להשתמש בו, לצורך חישוב יחס הלימות ההון.

ה-IRB (Internal ratings based), הוא מודל פנימי להערכת הסיכון וההסתברות לחדלות פירעון. בגישה זו, הבנקים מסתמכים על אומדנים פנימיים לרכיבי הסיכון ולפיהם הם קובעים את ההון שעל הבנק לרתק אל מול אותו אשראי. בניית המודל נחשבת יקרה למדי, ועלותו מוערכת בעשרות מיליוני שקלים (בבנקים גדולים, מדובר בסכום שעשוי להיות גבוה יותר). בגישה הסטנדרטית הקיימת כיום, הערכת הסיכון מתבצעת על סמך חלוקת לווים לקבוצות על פי מאפיינים קבועים. לפי כללי באזל 3, יכולים הבנקים להשתמש במודל ה-IRB לצורך חישוב יחס הלימות הון (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון של הבנק).

מבחינת הבנקים, היתרון המרכזי בשימוש ב-IRB על פני המודל הסטנדרטי הוא בכך שהלימות ההון של הבנקים תעלה בממוצע ב-1.5%-2% (נזכיר כי הבנקים אמורים להגיע ליעד הלימות הון ליבה של 9% עד סוף השנה הבאה, וכולם נמצאים כיום בהלימות הון גבוהה מ-8%). אלא שכאמור, באחרונה בנק ישראל הרס את החגיגה, והודיע לבנקים כי הוא שוקל מחדש שימוש במודל כדרך שבה ניתן לחשב הלימות הון. מזרחי טפחות היה הבנק המתקדם ביותר בפיתוח המודל, כדי שיוכל להשתמש בו כבר בשנה הבאה.

מנכ"ל הבנק, אלי יונס, השקיע משאבים רבים בפיתוח המודל, מכיוון שהבנק היה אמור ליהנות ממנו במיוחד. "לבנק כמו מזרחי טפחות, שעובד מול משקי בית, שימוש במודל הסטנדרטי הוא עונש. מודל מתקדם נותן משקל לרמת הסיכון הנמוכה שבה פועל הבנק", הסביר בעבר יונס את הסיבה לכך שהוא משקיע בפיתוח המודל.

לאומי חוזר ללו"ז המקורי

מזרחי טפחות אינו הבנק היחיד שהשקיע בפיתוח מודל ה-IRB. גם בנק לאומי, בניהולה של רקפת רוסק עמינח, השקיע בשנים האחרונות משאבים בפיתוח מודל זה. למרות הכוונה של בנק ישראל שלא לאפשר כרגע לבנקים להכיר במודל זה לצורך חישוב יחסי ההון, בלאומי מתכוונים להמשיך ולפתחו. עם זאת, אם בעבר התכוונו בבנק להאיץ את התוכניות כדי ליהנות מהיתרונות ביחסי ההון, הרי שכעת חוזר הבנק ללוח הזמנים המקורי בפיתוח.

נזכיר כי זו אינה הפעם הראשונה שבנק ישראל משבש את התוכניות למזרחי טפחות וללאומי. לפני שבועות ספורים, המפקח על הבנקים דודו זקן טרפד את כוונתם של שני הבנקים למכור את הנדל"ן שלהם ולשכור אותם מחדש (sell and leaseback). המהלך נועד לשפר את יחס הלימות ההון של הבנקים וליצור רווחי הון משמעותיים.

זקן לא אסר על הבנקים לבצע צעד שכזה, אך הוציא ממנו את העוקץ לאחר שהודיע להם כי לא יוכלו להוציא את הנדל"ן ממאזן הבנק. משמעות האיסור היא שהמהלך לא יאפשר לבנקים לשפר את מבנה ההון שלהם, ולפיכך הוא הופך ללא כדאי בעבורם. בעקבות החלטת בנק ישראל, צפויים מזרחי טפחות ולאומי לבטל את תוכנית פיצול הנדל"ן.