נגד בכיר באונ' העברית הוגשה תלונה, ההליך נסגר בגישור

מבקר המדינה יוסף שפירא: ההליכים נגד חבר הסגל הבכיר נמשכו כשנתיים ועלו לקופת האוניברסיטה 225 אלף שקל, כולל פיצוי בסך 38 אלף שקל למתלוננת ■ התשלום הוגדר כפיצוי "על ההפרעה שנגרמה ללימודיה" של המתלוננת

האוניברסיטה העברית שילמה מקופתה פיצוי בסך 38 אלף שקל לסטודנטית שהתלוננה על הטרדה מינית מצד חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה. כך מתברר מהפרק העוסק בהטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה, בדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד'). במהלך הטיפול בתלונתה של הסטודנטית הודתה האוניברסיטה שבהליך המשמעתי שנוהל נגדו "נפלו שגיאות בתום לב". בסופו של דבר, נוהל הליך גישור בין המתלוננת לחבר הסגל, והאוניברסיטה שילמה את הפיצוי שסוכם "על ההפרעה שנגרמה ללימודיה" של המתלוננת.

בעקבות הפרשה, אף הוטל איסור ברור על יחסי מין בין מרצים לסטודנטים באקדמיה הישראלית.

בהליך המשמעתי שנוהל נגד חבר הסגל הוא הורשע, ונגזר עליו עונש החמור מזה שנקבע בהסדר הטיעון בין הצדדים. בעקבות זאת, הגיש הנילון ערר, וביוזמת האוניברסיטה החל הליך גישור בין הצדדים. בתום הליך הגישור נחתמו שני הסכמים - האחד בין האוניברסיטה ובין הנילון, והשני בין האוניברסיטה לבין המתלוננת. חבר הסגל הכיר, במסגרת ההסכם שנחתם, "כי בהתנהגותו היה כדי לפגוע במעמדה של המתלוננת ובפרטיותה".

מבקר המדינה מצא שההליכים כולם עלו לקופת האוניברסיטה 225 אלף שקל על פני שנתיים: כ-11 אלף שקל שולמו לנילון לכיסוי כמחצית מהוצאות ייצוגו על ידי עורך דין חיצוני בהליך הערעור; כ-19 אלף שקל שולמו לעורך דין חיצוני עבור ייעוץ משפטי בהיבטים פליליים שנתן לתובעת; כ-47 אלף שקל שולמו לעורך דין חיצוני שייצג את האוניברסיטה בבית הדין לערעורים; כ-110 אלף שקל שולמו למגשר; כ-38 אלף שקל שולמו למתלוננת על פי ההסכם.

המבקר ציין בדוח, כי "תשלום פיצוי מסוג זה במלואו על ידי מוסד להשכלה גבוהה עלול להצביע על גיבוי כביכול לנילון. מסר כזה עלול לגרום לפגיעה נוספת במתלוננת וכן לפגוע בהרתעה כלפי מטרידים פוטנציאליים". האוניברסיטה העברית הודיעה למשרד המבקר כי "לו הייתה האוניברסיטה מתעקשת שהפיצוי ישולם ע"י הנילון לא היה מושג הסכם, וסביר להניח שהמקרה היה עוד מתגלגל בערכאות משפטיות". ואולם, בסופו של דבר, החליט המבקר להעיר לאוניברסיטה וקבע כי "במקרים שבהם יוחלט כי יש לפצות מתלוננים בעקבות התנהגות שאינה הולמת של נילונים, ובכלל זה הטרדה מינית, יש מקום להעדיף הסדרים שיבטיחו שהפיצוי למתלונן יושת גם על הנילון או יקוזז משכרו, ובכך יימנע עימות בינו ובין המתלונן בעניין זה".

בדיקת המבקר בנושא ההטרדות המיניות במוסדות להשכלה גבוהה נעשתה גם באוניברסיטת בר-אילן. בבדיקה נמצאה תלונה שהוגשה ב-2009, שלפיה עובד מינהלי בכיר הטריד מינית את מנהלת לשכתו. אלא, שהטיפול בתלונה נמשך יותר משלוש שנים וחצי, ועדיין לא הסתיים. נציבה לענייני הטרדה מינית בבר-אילן לא זימנה את הנילון, לא העבירה לו את פרטיה כדי לקבל את תגובתו, והחלה בבירור רק לאחר שהמתלוננת פנתה אליה בשנית. בהמשך מונה מנכ"ל האוניברסיטה לנהל מו"מ עם המתלוננת למציאת פתרון מוסכם, וזאת אף שהמנכ"ל ממונה במישרין על הנילון ויש ביניהם יחסי עבודה קרובים.

המבקר מצא כי בשנים האחרונות טיפלו המוסדות להשכלה גבוהה ב-42 תלונות בממוצע לשנה, ואולם סקר שנעשה עבור התאחדות הסטודנטים מגלה שהבעיה רחבה הרבה יותר, ורק 13% מהמוטרדים הגישו תלונה. לדברי המבקר, "ככל הנראה, הרוב המכריע של המוטרדים מעדיפים שלא להתלונן". המבקר קובע כי יש מוסדות שעדיין אינם מקפידים למלא את כל הדרישות, ובמקביל נדרש שיפור בנוסח התקנות על ידי משרד המשפטים, לשם אכיפה אפקטיבית יותר.

לא קיימו פעולות הסברה כנדרש

ממצאי המבקר העלו שבשני מקרים הנוגעים למידע על הטרדות מיניות שהתקבל באוניברסיטה העברית, הייתה פעילות האוניברסיטה "מועטה בלבד ובלתי מספקת". נמצאו גם ליקויים בטיפולה של אוניברסיטת בר-אילן בתלונה על הטרדה מינית בתחומה, שהיה בהם "כדי להעביר לעובדי האוניברסיטה ולתלמידיה מסר שעלול להרתיעם מלהגיש תלונות על הטרדה מינית ועל התנכלויות הקשורות להטרדה". המבקר קובע, שעל המוסדות להשכלה גבוהה לקבוע תקנונים מפורטים וברורים, להכשיר אחראיות או אחראים לטיפול בנושא, להפיץ חומרי הסברה ולקיים פעולות הסברה בקמפוסים, וכן - לפרסם מידע על הצעדים המשמעתיים שנקטו בטיפולם בתלונות שהוגשו.

המבקר מצא שכל המוסדות להשכלה גבוהה במימון המל"ג - 8 אוניברסיטאות ו-21 מכללות אקדמיות - קבעו תקנונים למניעת הטרדה מינית כנדרש בחוק, ואולם אוניברסיטה אחת ו-15 מהמכללות התעכבו במילוי חובתן ופרסמו את התקנונים רק שנים לאחר שהחוק והתקנות חייבו אותן לעשות כן.

עוד התברר, שרוב המוסדות להשכלה גבוהה לא קיימו כנדרש במשך שנתיים וחצי כנסים ופעולות הדרכה והסברה לסגל האקדמי, המינהלי ולסטודנטים. חלק גדול מהמוסדות שקיימו כנסים לא נקטו פעולות שמטרתן לעודד עובדים וסטודנטים להשתתף בהם. בשנים 2008-2010 נקטו המוסדות צעדים משמעתיים בעקבות 38 תלונות: 11 תלונות נגד חברי הסגל האקדמי, 10 תלונות נגד חברי הסגל המינהלי, 11 תלונות נגד סטודנטים ו-6 תלונות נגד אחרים. אף מוסד לא פרסם את דבר נקיטת הצעדים הללו.

כך מימנה
 כך מימנה

"רואים בחומרה רבה"

ועד ראשי האוניברסיטאות מסר בתגובה: "ועד ראשי האוניברסיטאות רואה כל מקרה של הטרדה מינית בחומרה רבה, ומאמין כי יש לנקוט במקרים שכאלה בגישה של אפס סובלנות ולטפל בהם באופן יסודי ונחרץ.

"האוניברסיטאות מטפלות בנחישות בכל תלונה המוגשת אליהן וחוקרות לעומק מידע הנוגע להטרדות מיניות אף במקרים בהם לא הוגשה תלונה, ולא מהססות לנקוט צעדים כלפי כל מי שמפר את החוק - זאת מבלי להתחשב במעמדו או בדרגתו.

"האוניברסיטאות מחמירות בטיפול בנושא אף מעבר לנדרש על-פי החוק, בין היתר באמצעות עריכת דיונים משמעתיים לאנשי סגל גם במקרים בהם נסגר התיק על-ידי המשטרה, מיצוי הדין המשמעתי גם במקרה שהמתלוננת חוזרת בה, קביעת תקנון נוקשה למניעת הטרדה מינית והבאתו לידיעת העובדים במגוון של דרכים, וקיום הרצאות יזומות, השתלמויות ואסיפות".

תגובה

דוברת האוניברסיטה העברית מסרה בתגובה כי "האוניברסיטה מתייחסת בחומרה רבה לכל מקרה של הטרדה מינית בין כתליה ופועלת בתוקף ליצירת סביבת עבודה ולימודים נקייה מכל סוג של הטרדה. כל תלונה זוכה להתייחסות מיידית ולהמשך טיפול בהתאם להוראות החוק ולתקנון המשמעת. כאשר עולה מבדיקה ראשונית שלתלונה שהתקבלה ישנו בסיס, מקימה האוניברסיטה ועדה משמעת המורכבת מנציגי האוניברסיטה ומנציגי הציבור האמונה על בחינת המקרה. המקרה המדובר הועבר לגישור ומתווה הגישור נקבע על ידי המגשר במאמצים רבים. הנילון ננזף קשות והתשלום למתלוננת אינו מהווה גיבוי כלשהו להתנהלותו של הנילון אלא הוא פיצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה למתלוננת".