תוכנית הסיוע האמריקאית לכדורסל הישראלי

ליגת העל בכדורסל עברה בעשור האחרון תהליך אמריקניזציה טוטאלי, שהגיע לשיא העונה: 71 אמריקאים הועסקו פה ורק 3 אירופים ■ למה זה קרה?

רדנקו דובראש, ננאד מרקוביץ', אריאל מקדונלד, ראדיסאב צ'ורצ'יץ'. אלו הם מקצת השמות שבעבר עיטרו את מגרשי הכדורסל בארץ והיוו חלק בלתי נפרד מהצלחותיהן של הפועל ת"א, מכבי ת"א והפועל ירושלים. לפני 15 שנים, אחרי המהפכה שהוביל מארק בוסמן, גם ליגת העל שלנו הפכה תחת חוקים משתנים לעוגן של ממש לאירופאים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות שהגיעו לחזק קבוצות ולמנף את הרזומה האישי.

שנת 2013 מוצאת את הכדורסל שלנו שונה לגמרי בסיומו של תהליך אמריקניזציה מובהק ששיאו נראה ככה: בסך הכל העסיקו העונה קבוצות ליגת העל 71 שחקנים אמריקאים, ורק 3 אירופים (ועוד אחד דרום אמריקאי) - גיורגי שרמדיני שהובא לצהובים בקול תרועה וסולק לאולימפיאקוס אחרי חצי עונה, דארקו פלאניניץ' הצעיר שהגיע במקומו לקראת הטופ-16 ביורוליג ולא מצא את מקומו, ופט קלאת'ס של מכבי חיפה, שכבר שיחק בכמה קבוצות גדולות והחתמתו כאן לא נחשבה בקיץ הקודם להפתעה גמורה רק בשל העובדה שהוא לא ממש יווני ובשורשיו אמריקניות לא פחותה.

בעוד שבאירופה בוסמנים הם מפתח להצלחה ויעד מובהק של מערכת סקאוטינג משומנת, בארץ דווקא הלכו בכיוון ההפוך. התוצאה היא ליגה מהירה יותר, אתלטית בהרבה ובעצם הדעה הרווחת כי מדובר בשלוחה של ה-D ליג, ליגת הפיתוח של ה-NBA. כדורסל חכם ואיטי? סנטרים אמיתיים שגם מוסרים באינטליגנטיות? קלעים טבעיים מבתי הספר המשובחים והאקדמיות המעוטרות של אימפריות הפאר באירופה? תשכחו מזה, מארץ' מדנס קרוב יותר ללב.

***

הגורם המשמעותי ביותר שדחק החוצה את הבוסמנים הוא נושא המס - פטור מלא ממס על שחקנים אמריקאים עד 108 אלף דולר בשנה, בעקבות אמנה שנחתמה מול ארה"ב. "אם בגלל ענייני מיסוי אני צריך לשלם כ-30% יותר על שחקן אירופי, אז למה שאעשה זאת? זה חוק שמקשה על קבוצות להחתים שחקנים אירופים ברמה", מספר יו"ר בליגת העל, "העניין הכלכלי אינו כדאי בכלל כשמדובר בהחתמת שחקן בוסמן, אלא אם כן מדובר כמובן באחד השחקנים הטובים ביבשת שמגיע אליך כשחקן מוכח".

אמריקה מייצאת כדורסל
 אמריקה מייצאת כדורסל

פיחות נוסף במעמדם של השחקנים האירופים קשור לעניינים מקצועיים, וגם להבדלה שעשו כאן בין בוסמנים וזרים. כזכור, בעבר שחקני החיזוק הופרדו למעמד של "בוסמן" ו"זר". קבוצות הביאו בוסמנים (אירופים) כדי למלא את המכסה של שחקני חיזוק, אצל חלק המאמץ התמקד במאמצים לקמבן דרכונים אירופאים לשחקנים זרים (הדרכון הצ'כי של קני וויליאמס, זוכרים?). "לא מעט שחקני בוסמן זולים יחסית שנחתו בארץ בשנות ה-2000 וגם קודם ממש לא הרשימו", ממשיך אותו יו"ר. "קבוצות בזבזו המון כספים על שחקנים שאלמלא הסטטוס הזה בכלל לא היו מגיעים לכאן. כשמדובר בשחקנים אמריקאים שהיו ב-NBA, או בליגות חזקות באירופה ואתה עוקב אחריהם מהקולג' - אז אתה יודע מה אתה מקבל ברוב המקרים. אצל האירופים זה משהו אחר. הסיכוי שלך לשלם יותר הוא עצום, כמו גם הסיכוי לטעות".

***

אבל יש מי שטוען שהרצון להידמות לארה"ב סחף אותנו מדי. ברק פלג, ששיחק שנים רבות עם שחקנים אירופאים ומשמש בשנים האחרונות כעוזר מאמן גלבוע/גליל, גורס שהטעות היא כולה שלנו. "על פני השטח תמיד אנחנו מנסים להיות קרובים יותר לארה"ב", אומר פלג, "הטעות בתפישה היא שלנו, כי אנחנו מחפשים את השחקן האמריקאי קודם כל. בשלוש השנים שאני מאמן בגליל בדקנו אפשרויות להחתים שחקנים אירופים צעירים יותר, את חלקם רצינו להביא ואיפשהו זה התפקשש בדרך כי יותר קל להביא אמריקאים. יש הבדל משמעותי בין החתמת אמריקאי ב-80 אלף דולר לאירופי ב-80 אלף, כי קל למצוא אמריקאים זולים יותר וטובים יותר מאירופים. גם מבחינת מי שקרויים בוסמנים - השוק האירופי יותר נגיש וקרוב להם. אם יש שחקן אירופי גבוה ברמה טובה, העלויות שלו יהיו מאוד גבוהות. תמיד יהיה לו ביקוש והוא יילך לכסף היותר גדול.

איפה בכל זאת היתרון של השחקן האירופי על זה האמריקאי? "בעבר שיחקתי עם אירופים, ובתור שחקן מקומי ישראלי אני חייב לומר שקל להם להתחבר אלינו מאשר לאמריקאים", אומר פלג. "אנחנו קרובים אליהם יותר מנטלית, לשחקנים שבאים ממדינות הבלקן וגם המדינות הקרובות יותר אלינו. השפה המשותפת איתם טובה, יש מכנה משותף רחב יותר והפערים המנטליים קטנים. האירופים בוגרים יותר, יש הרבה דברים בתרבויות שמקל עליהם, ולוקח להם פחות זמן להסתגל למדינה ולליגה אחרת מלאמריקאים יותר".

***

לישראל נציגות ביורוליג, יורוקאפ, יורוצ'אלנג' ובליגה הבלקנית והיא בהחלט חלום מקצועי ולעתים כלכלי של לא מעט שחקנים אירופים מצוינים. אבל מגמת האמריקאים מתפשטת, ולראייה העובדה שהחל משנת 2000 לא היה כאן אירופי אחד לרפואה במשך ארבע שנים. ובאירופה? ההיפך הגמור. אז איפה טעינו? "הדוגמה הטובה ביותר היא העונה הנוכחית", מסביר פלג, "כל הקבוצות בטופ של היורוליג מחזיקות אמריקאי או שניים בלבד וכל השאר אירופים. זו מגמה ברורה. בטופ של הכדורסל האירופי יש אירופים, והשחקנים האמריקאים הם משלימים בלבד. זה קורה בכל הליגות החזקות ביותר, כמו בספרד, וגם ביורוליג וביורוקאפ, שם אצל האלופה הטריה לוקומוטיב קובאן המובילים הם ניק קלאת'יס ואלכס מאריץ'. גם למאמנים, ואני רואה את זה מהצד כיום, יהיה קל יותר להתחיל עונה מבחינת התאמה וסגנון עם אירופים. אלא שכאן לא מספיק שמים דגש על השוק הזה למרות שידוע שלאמריקאים, בטח אם הם רק יצאו מקולג' או ממש צעירים לוקח 3 עד 4 חודשים להסתגל, בעוד שאצל האירופים זה מהר יותר. ברור שאת הבוסמנים ברמה הגבוהה קשה להביא, וכשכבר יש תחרות אז מבחינתם ליגות אחרות כמו צרפת ואפילו גרמניה אטרקטיביות יותר ומציעות דברים נוספים. אני הייתי שמח אם היה פה גם שוק אירופי. זה היה עושה לנו רק טוב".