"אין פריפריה; אנשים יגורו בבאר-שבע ויעבדו בת"א"

בימים הקרובים תפרסם עיריית באר-שבע מודעה למכירת האיצטדיון המיתולוגי במרכז העיר לטובת הקמת 2,000 דירות ■ רוביק דנילוביץ': "הדבר הבא יהיה תיירות. אני קורא ליזמים: תקימו מלון בעיר ותרוויחו תשואה שלא חלמתם עליה"

לפני שבוע, כאשר הפועל באר שבע הביסה את מכבי נתניה באיצטדיון החדש של נתניה, קיבל ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' טלפונים מודאגים. הסיבה: ההפסד של נתניה הביא להורדתה לליגה הלאומית, אחרי שבע שנים בליגת העל. מכבי פתח תקווה, שחנכה לפני שנה את איצטדיון המושבה, ירדה מיד לאחר מכן לליגה הלאומית במשחק שנערך בביתה החדש, אחרי 21 שנים בליגת העל. הקמת איצטדיון עירוני חדש בבאר שבע נמצאת בעיצומה והאוהדים מודאגים. "אצלנו זה יהיה אחרת", אומר דנילוביץ' בראיון ל"גלובס". "השכונה שנקים במקום האיצטדיון הישן תביא לנו הרבה מזל".

איצטדיון וסרמיל המיתולוגי, הממוקם בטבורה של העיר בקרן הרחובות יהודה הלוי ושמשון, ממוקם על קרקע עירונית. בימים הקרובים תפרסם העירייה מכרז לשיווק הקרקע ליזמים, במטרה להקים שכונת מגורים חדשה במקום האיצטדיון שייהרס. השכונה תיקרא קרית גנים ותכלול 2,000 דירות שיוקמו ב-18 מגדלים בני 18-23 קומות, סביב פארק בשטח 30 דונם. נוסף לכך תכלול השכונה מגרש של שמונה דונם המיועד ל-3,000 מ"ר מסחר ותחנת דלק, וכן משרדים בשטח 12 אלף מ"ר.

בשלב הראשון של המכרז יוצאו שלושה מגרשים, ל-200 דירות כל אחד, ועל כל מגרש יוקמו שני מגדלים בני 100 דירות כל אחד ובסך הכל 600 דירות. מחיר המינימום שדורשת העירייה בעבור שלושת המגרשים עומד על 51.5 מיליון שקל בתוספת מע"מ. מחיר המינימום, על פי הערכת שמאי העירייה, משקף סכום 86 אלף שקל עבור קרקע לדירה, לפני מע"מ, אגרות והיטלים.

"השכונה תהיה מיוחדת במינה, בגלל המיקום שלה במרכז העיר", אומר דנילוביץ'. "בניגוד לשכונות חדשות שנבנות בדרך כלל בשולי העיר, כמו שכונת הווילות רמות, זו שכונה שנמצאת באזור הקניונים, ליד קרית הממשלה, סמוך למשכן לאמנויות הבמה, לבית החולים סורוקה ולאוניברסיטת בן גוריון. לראשונה בעצם תהיה בבאר שבע שכונה חדשה שכוללת בנייה רוויה ויוקרתית, כי יהיו בה דירות גדולות עם מרפסות, מוסדות חינוך ופארק גדול".

- השכונה ממוקמת בין השכונות הוותיקות ב' ו-ה', ותהיה מוקפת בניינים ישנים. איך היא תצליח בלב אזור ישן?

"תצליח ועוד איך, וגם תביא לשדרוג של שכונות ב' ו-ה'. בשכונה ב' היו בתי קרקע ובשנות ה-50 גרו בה אנשים מבוגרים. בשנים האחרונות הילדים שלהם נכנסו לבתים, שיפצו אותם והפכו אותם לווילות מפוארות בלב העיר. השכונה החדשה שתוקם במקומו של האיצטדיון תחולל לדעתי את יריית הפתיחה של שיקום השכונות הוותיקות. המזל של השכונות הוותיקות שהן תוכננו בשנות ה-50 בצפיפות נמוכה, עם מרחבים. העירייה תיכנס לשכונות ותשדרג את השטחים הפתוחים וזה יעודד את התושבים לשדרג את מבני המגורים שלהם.

"היה לנו ברור שהדרך להזרים לשכונות ותיקות כוח צעיר היא בדיור אטרקטיבי", אומר דנילוביץ'. "אז כאן אנחנו מרוויחים גם איצטדיון חדש, שמדברים עליו כבר 30 שנה, ונפלה בחלקי הזכות לממש את הרעיון, ואנחנו בונים קרית ספורט איכותית, וגם הרווחנו שכונת מגורים חדשה.

"אני זוכר את עצמי ילד בן חמש באיצטדיון וסרמיל, באליפות הראשונה של הפועל באר שבע ב-1975. זה זיכרון של גאוות יחידה, של עיר משפחתית, שהולכים ביום שבת בבוקר לבית הכנסת ואחר כך לאיצטדיון. אחר כך הייתי שחקן כדורגל בקבוצת הילדים של הפועל באר שבע, והמשכתי להיות קפטן הנוער. האיצטדיון היה עוגן חברתי, קהילתי וספורטיבי, שחיבר בין ילדים ומבוגרים, היו בו תמיד מאכלים מכל העדות, ריחות ומוזיקה. מבחינתי זה זיכרון של באר שבע הצנועה והיפה".

מרוויחים גם איצטדיון

דנילוביץ' מדבר בלהט על הפוטנציאל של בירת הנגב כעיר ללא רגשות נחיתות שאולי אפיינו אותה בעבר.

"הפסקנו מזמן להתבכיין ואנחנו כבר לא פושטים יד", הוא מדגיש, "היום יש בבאר שבע השקעות ב-3 מיליארד שקל. העיר כולה על מנופים, והעשור הזה הוא ההזדמנות הכי גדולה של כל באר שבע והנגב. אני פה 15 שנה, 10 שנים כסגן ראש עיר, וראיתי איך עשורים שלמים באר שבע חיה מפילנתרופיה. כשנבחרתי אמרתי לצוות שלי כבר ביום הראשון שאני לא רוצה מענקי איזון. גם לאודי ניסן, שהיה הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמרתי 'שלא תעזו לתת יותר מענקי איזון לבאר שבע'.

"הצלחנו לייעל את העיר ולהעמיק הכנסות. היום אחוזי גביית הארנונה בבאר שבע הם 90%, ותקציב העירייה שעמד לפני תקופתי על 600 מיליון שקל, עומד היום על 1.25 מיליארד שקל. כשאתה בא למשרד האוצר ואתה יודע מה אתה רוצה, ודורש את זה באומץ ובלהט, לא חסר כסף באוצר. מי שאומר שאין כסף לא יודע על מה הוא מדבר".

- איך תרגיש כשהשופלים יעלו על וסרמיל ויהרסו אותו?

"הרגשות יהיו מעורבים, מצד אחד מדובר בהיסטוריה של העיר, ומצד שני זה משמח שנפלה בחלקי הזכות לבנות לראשונה בתולדות העיר את קרית הספורט החדשה ולהקים שכונת מגורים חדשה בלב אזור ותיק. זה תהליך טבעי ומתבקש".

- בעבר כבר פרסמה העירייה מכרז למכירת הקרקע, שנכשל.

"בעבר המכרז נכשל כי העיתוי היה בעייתי. מאז התדמית של באר שבע השתנתה פלאים, במיוחד בעקבות התשתית התחבורתית ומעבר צה"ל דרומה. בשלוש השנים האחרונות נמצאת באר שבע בתנופה. זה בא לידי ביטוי בהתעניינות של יזמים מכל הארץ, כמו רשתות בתי הקולנוע סינמה סיטי, שחברו לחברת דמרי בעלת הקרקע, ותיאטראות ישראל-יס פלנט שחברו לחברת ישפרו, שהודיעו שהם פותחים בתי קולנוע בעיר".

"מה שנראה יקר עוד יעלה"

"בשנתיים האחרונות גם יזמים מחו"ל מתעניינים בעיר. הבינו שגם בבאר שבע אפשר להרוויח. גם בהיי-טק, חברות הבינו שפה זה עמק הסיליקון של המדינה. חברת גב ים מקימה ליד תחנת הרכבת פארק היי-טק של 200 אלף מ"ר. הבניין הראשון כבר הושכר כולו לחברות כמו נס טכנולוגיות, EMC, אלביט. כל מי שמגיע לפה, אומר שזו לא באר שבע שהוא זוכר".

- באר שבע הייתה חביבת המשקיעים, אולם מדו"חות האוצר האחרונים עולה שרבים מהם מוכרים את הדירות ומסתלקים. למה זה קורה?

"בטח שמשקיעים עוזבים. כי אם הם קנו פעם דירת 3 חדרים בשדרות רגר, ליד האוניברסיטה, ב-100 אלף שקל, היום היא עולה חצי מיליון שקל ואולי זה לא מוצא חן בעיניהם. אבל למה היא עולה חצי מיליון שקל? כי סוף סוף היא הגיעה לשווי הריאלי של דירה במטרופולין, ליד קרית ממשלה, בית חולים ואוניברסיטה. אי אפשר שדירה כזאת תעלה 100 אלף שקל, מה לעשות?

"מי שקנה אז, עשה את עסקת חייו, ואני אומר שגם מה שהיום נראה יקר, עוד יעלה הרבה ויניב תשואה גבוהה. אני רואה שפתאום סטודנטים באוניברסיטה רוכשים דירה בעיר".

- בדצמבר נכשל מכרז שפרסם משרד השיכון לבנייה להשכרה בשכונת רמות ב', ל-318 דירות, לאחר שאף יזם לא הגיש הצעה לרכישת הקרקע.

"כל נושא המכרזים לדיור להשכרה בארץ עדיין לא הבשיל להערכתי, ומחייב בחינה מעמיקה, לרבות התנאים המוצעים ליזמים במכרזים. אני לא חושב שמהלכים כאלה אפשר לבצע בפזיזות וללא תכנון מראש".

- עליות המחירים הפכו את באר שבע לאופציה לא זולה.

"נכון שהיו עליות מחירים, ועל אף שמחירי הדירות עלו בשלוש-ארבע השנים האחרונות בצורה ניכרת, שכשמשווים בין תל אביב לבאר שבע, בין הרצליה לבאר שבע, בין רמת גן לבאר שבע - עדיין יותר אטרקטיבי לקנות דירה בבאר שבע.

"אנחנו בבאר שבע ביטלנו את מושג הפריפריה. היום זה שעה ועשר דקות להגיע לתל אביב בכביש 6. כביש 6 זה פלא, וגם הרכבת.

"אותם צעירים שיצאו לרחובות בקיץ 2011, יכולים לרכוש היום בתל אביב דירת 2 חדרים בבניין של 50 שנה במקרה הטוב, ב-2 מיליון שקל. בבאר שבע הם יכולים לקבל פנטהאוז מפואר במחיר הזה. בית של 240 מ"ר על חצי דונם עם בריכת שחיה בשכונת רמות, שהיא שכונה יוקרתית, ניתן לקנות ב-2.5 מיליון שקל, ואנחנו מדברים על עיר שהיא מטרופולין עם כל השירותים. אז למה לא? בשלב הראשון עברו לגור בבאר שבע אנשים שעבדו באוניברסיטה או בבית החולים. עכשיו מגיעים לכאן אגף התקשוב וחיל המודיעין של צה"ל ואנשיהם ייחשפו לעיר, ואין לי ספק שגם יעברו לגור בה".

- להערכתך, כמה חיילים באמת יעברו לגור בתחומי העיר באר שבע?

"מתוך אלפי החיילים שישרתו בבאר שבע, להערכתי כ-2,000 מאנשי הקבע יבחרו לעבור לגור בבאר שבע".

"60% מהייצוא"

- יש טענה שכל הקניונים שאמורים להיפתח בעיר, יביאו לקניבליזציה. באמת צריך את כל שטחי המסחר האלה?

"כשמדובר במסחר, כוחות השוק יעשו את שלהם. נכון שב-15 שנים הקרובות אנחנו רוויים במסחר ולא נקים שטחים נוספים, אבל כל היזמים שבחרו לבוא לבאר שבע, עשו את הבדיקות שלהם והם יודעים למה הם באים".

- מה עוד חסר בבאר שבע?

"היום אנחנו נאבקים להביא לאישור הקמת שדה תעופה בינלאומי משני, בנבטים במקום בצפון, שם בכלל מתנגדים להקמת שדה תעופה. שר התחבורה תומך בהעברת התוכנית לנגב, והדבר תלוי רק בשר הביטחון. אני מאמין שהוא יבין שהצבא חייב להבין שיש גם צרכים חברתיים אזרחיים חשובים. קראתי גם לראש הממשלה להתערב בעניין.

"שדה תעופה בינלאומי משמעותו שבאר שבע תהפוך למרכז כלכלי כי 60% מהייצוא במדינה מקורו בנגב, וגם למרכז תיירותי. שדה תעופה כזה יהיה מנוע צמיחה ויספק עשרת אלפים מקומות עבודה.

"אנחנו הולכים להשקיע גם בתיירות. אני קורא לכל מי שעוסק במלונאות, מי שחכם יקים בבאר שבע מלון וייהנה מתשואות שלא חלם. באר שבע בונה תוכנית אב לתיירות, וחסרים בתי מלון טובים בעיר. יש מאחוריה רצף של 6,000 שנות היסטוריה שאין להרבה ערים, והפוטנציאל התיירותי שלה הוא אדיר.

"אני רוצה יעדים, לתכנן למרחקים ארוכים. שטחה של באר שבע גדול פי 2.5 מזה של תל אביב, ויש לה עתודות קרקע ממומשת רק ב-40%. המשמעות היא שכל האפשרויות פתוחות בפנינו. בין אם זה היי-טק, ובין אם זה תיירות".

"אנשים יגורו בבאר שבע ויעבדו בתל אביב"

- הרכבת מביאה מגיעה מת"א לב"ש ב-50 דקות. למה שמשפחה מהמרכז, למשל כזו שאחד מבני הזוג עובר לעיר הבה"דים, תעבור לגור בבאר שבע? אפשר לנסוע 50 דקות לעבודה.

דנילוביץ': "זאת שאלה טובה ואני משיב עליה שמנהיגים קטנים חושבים בקטן. לא סתם מעל הראש שלי בלשכה יש תמונה של בן גוריון. הרבה אנשים אמרו לי, 'מה אתה נלחם להביא לפה רכבת מהירה, זה יהיה חרב פיפיות', אבל אין לי מפתח שיכול לסגור את העיר ב-12 בלילה. היא תצליח אם היא תהיה מרגשת והיא לא תצליח אם היא לא תהיה. אין יותר ציונות. הצעירים של היום שונים מההורים שלהם ובטח מהסבא והסבתא שלהם. הם הבינו שהחיים קצרים, ורוצים הכול הכי טוב, הכי זמין והכי נגיש. תשתית תחבורתית טובה ומהירה היא מצוינת לעיר. למה? כי אנשים יגורו בבאר שבע ויעבדו בתל אביב. התפיסה תשתנה, יותר חשוב לאנשים לקנות בית במחיר אטרקטיבי, ואם אין בבאר שבע את ההצגה שרציתי לראות בתאטרון באותו ערב, אני אסע שעה לתל אביב. הזמינות הזאת תעשה טוב, כי באר שבע כבר לא מנותקת. פעם היו אומרים לי 'וואו, באת מבאר שבע?' היום זה מצחיק. אני מת על תל אביב ונוסע פעמיים בשבוע לתל אביב מכביש 6. התשתית התחבורתית חיברה את המדינה לבאר שבע, ומבחן התוצאה הוא הקובע".

דמרי: גם עוד מאה שנה חדרה לא תהיה כמו באר שבע

אחת החברות הפעילות בעיר בתחום המגורים כבר שנים רבות היא י.ח דמרי, שמקימה כיום 90 דירות בשדרות רגר בכניסה לעיר במגדלים של 23 קומות, ו-204 דירות בפרויקט מגדלי סוקולוב במרכז העיר הכולל 28 קומות.

לדברי מנהל השיווק של החברה, עמוס דבוש, "הקהל שרוכש דירות חדשות הם משפרי דיור מהעיר, עובדים בבית חולים סורוקה, סגל האוניברסיטה וגם הרבה מאוד אוכלוסיות שמתגוררת ביישובי לוויין, כמו עומר ומיתר, שמגיעים לגיל 50 ואין להם יותר צורך בבתים פרטיים, והם בוחרים לקנות דירה במרכז באר שבע במגדלים גבוהים".

- בפרויקט של החברה בשדרות רגר למשל, נמכרות דירות 4 חדרים ב-1.25 מיליון שקל. מדובר במחירים שחצו את רף המחירים בעיר כמו חדרה.

"חדרה גם עוד מאה שנה לא תגיע לבאר שבע", אומר דבוש. "יש לנו עתודות קרקע נוספות בבאר שבע ומספיק שרק 30% מאנשי הקבע שיבואו לעבוד בבאר שבע יעברו לגור בה, אנחנו מסודרים. אפילו אם יבחרו לעבור לעומר ומיתר, מי שימכור להם את הבתים יבוא לגור בבאר שבע. אלה חוקים פשוטים. הדרום הולך רק לגדול ואם לא היינו חושבים שיהיה מענה להיצע, לא היינו ממשיכים לקנות קרקעות בעיר".