משה נור לא עוצר: ממזג חברה לתוך שלד בורסאי ביורונקסט

חברת הדפוס החמישית של משה נור יוצאת לאור: MTL Print מתמזגת לתוך שלד בורסאי בבורסת היורונקסט

אין כמעט עוררין על כך שישראל, המדינה הקטנה בתוך המזרח התיכון הגועש, היא מעצמת דפוס. לפני למעלה מעשור קיבלנו הוכחה ראשונה לכך, כש-HP האמריקנית רכשה את אינדיגו תמורת 720 מיליון דולר, ובכך התחילה סדרת רכישות של חברות דפוס ישראליות (ראו טבלה). במקביל, EFI של אפי ארזי ז"ל, ממייסדי סאיטקס, החלה לבלוע בעצמה חברות אחרות בתעשיית הדפוס.

איכשהו, תעשיית הדפוס נראית מהצד די אפרורית ואולי אפילו משעממת. אין בה משהו זוהר כמו האינטרנט, היא ממש לא מדברת לצרכן הסופי כמו האפליקציה הסלולרית הבאה, והיא רחוקה מלהעניק לאחד מיזמיה פרס נובל - בדומה לתעשיית הביומד הגואה.

ועדיין, זו תעשייה שהולידה בארץ לא מעט חברות משגשגות ברמה עולמית, שהפכה חלק מיזמיה למיליונרים ותרמה לכך שתעשיית ההיי-טק היא הקטר של המשק הישראלי.

אחד מאותם יזמים הוא משה נור, האיש מאחורי נור פרסום חוצות, נור מקרופרינטרס וחברות דפוס אחרות (ראו מסגרת). נור, שמשתדל להתרחק מחשיפה תקשורתית, שוקד בימים אלו על ה"בייבי" הבא שלו: MTL Print, המפתחת מדפסות דיגיטליות בפורמט רחב להדפסה על חומרים קשיחים.

ממקום מושבה במושב מגשימים שבדרום השרון (מקום מגוריו של נור עצמו), עומדת MTL הצעירה להפוך לחברה ציבורית בבורסת היורונקסט, וזאת בדרך של מיזוג לשלד בורסאי.

לאיזה שלד ולפי איזה שווי? ובכן, זקני שוק ההון לבטח יזכרו את Medivision הישראלית שהונפקה בבורסת היורונקסט לפני 13 שנה, כשחברות ישראליות הונפקו בבורסות אירופיות כאילו אין מחר. בתחילת 2008 נמכרה הפעילות של מדיוויז'ן, שפיתחה פתרונות של הדמיה רפואית, לחברת המכשור הרפואי האמריקנית OIS, ונותר לה שלד בורסאי בעל קופה צנועה. חמש שנים עברו, ומדיוויז'ן מצאה כלה ישראלית - MTL, שבקרוב תמוזג לתוכה לפי שווי (לפני מיזוג) של 14 מיליון שקל, ושווי פוסט מיזוג של 20 מיליון שקל (הכולל את קופת מדיוויז'ן בשווי של 6 מיליון שקל).

כך, תהפוך MTL לחברה ציבורית, אך בבורסה שמחזורי המסחר בה כמעט אפסיים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בחברה ששוויה הוא מזערי כמו זה של MTL. "המעמד הציבורי פחות חשוב לנו כרגע", אומר אריאל שנהר, סמנכ"ל הכספים של החברה, שכיהן באותו תפקיד במדיוויז'ן. בדומה לשנהר, גם נעם אלון, בעברו מנכ"ל מדיוויז'ן וממייסדיה, עשה דרכו ל-MTL ומכהן כמנכ"ל משותף בחברה - תפקיד אותו הוא חולק עם רן עמנואל, בעברו בכיר בסאיטקס וקריאו. כסמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה מכהן קובי מרקוביץ, מחלוצי הדפוס הדיגיטלי, ובדומה לנור - ממייסדי MTL ואחד מבעלי מניותיה. "הצוות של MTL הוא מיוחד במינו", מעיד נור. "אין כמעט שני לו, והוא זה שמייצר את ההצלחה של MTL".

POP סטאר

MTL היא עדיין סטארט-אפ לכל דבר ועניין. החברה, שיצאה לדרכה רק לפני חמש שנים, מפתחת מדפסות דיגיטליות בפורמט רחב (עד 3 מטר) להדפסה ישירה על חומרים קשיחים (כמו קרטון), וזאת עבור שוק הפרסום העולמי. לקוחות החברה הישירים הם בתי דפוס, ואלו - דרך המדפסות של החברה - משרתים בעיקר רשתות קמעונות (כמו שופרסל) שמפרסמות בין מסדרונות החנויות שלהן מוצרים ממוצרים שונים. "הרשתות האלו מחליפות כמעט מדי שבוע את התצוגות שלהן, ולכן לבית הדפוס - ולנו כפועל יוצא - יש כל הזמן עבודה", מסביר שנהר.

שוק זה קרוי בעגה המקצועית POP - Point of Purchase, נקודת מכירה, והוא למעשה השוק העיקרי בו פועלת החברה. זאת, מסיבה די פשוטה: שוק נישתי זה הוא בעל שיעור הצמיחה (ממוצע שנתי) הגבוה ביותר (17%) בתעשיית הדפוס לצרכי פרסום (Printed Advertising), והיקפו גדול לפחות פי 10 משוק הדפוס לצרכי פרסום חיצוני (מחוץ לחנויות, כמו שלטי חוצות). כמו כן, יש בעולם בסביבות 10,000 בתי דפוס שמשרתים את שוק ה-POP, ורובם עדיין משתמשים במדפסות אנלוגיות ולא דיגיטליות - נתון המגדיל את פוטנציאל השוק. לדברי משה נור, בשוק זה נמכרות סביב 2,000 מדפסות בשנה.

במקרה של MTL, מדובר על שוק של 1.5 מיליארד דולר ("הערכה שמרנית", אומר שנהר) - מיליארד דולר מתוכו הם הפתרונות המתכלים (כמו דיו), וחצי מיליארד דולר מהווה הציוד ההוני (מכונות הדפוס עצמן).

נמצאת בשלב ההוכחה

למרות השוק הנישתי אליו פונה החברה, MTL אינה היחידה בתחומה. המתחרות העיקריות שלה הן חמש ענקיות: HP (דרך סאיטקס ויז'ן ונור מקרופרינטרס); Vutek, אינקה, EFI ואגפא.

התמודדות מול שמות כאלו אינה פשוטה, בייחוד עבור חברה שמצויה בתחילת דרכה, אך MTL טוענת כי יחס העלות/תועלת שלה הוא הטוב ביותר מבין כל החברות, ומכאן האטרקטיביות של המכונות מייצורה. לדברי שנהר, מכונה של MTL עולה בין 350 ל-550 אלף דולר ומאפשרת להדפיס 250 עותקים בממוצע בשעה. "אני יכול למכור שתי מכונות ב-800 אלף דולר, ולהפיק מהן 500 עותקים בשעה, בעוד שמכונה של חברה כמו HP יכולה לעלות 1.2 מיליון דולר, ולהפיק רק 350 עותקים לשעה", מסביר שנהר. כך, MTL יצרה לעצמה פלח שוק חדש - מכונות מהירות יותר ובאותה העת זולות יותר, והיא כרגע השחקן היחיד בפלח שוק זה.

לדברי שנהר, יחס עלות/תועלת זה של החברה נובע משני יתרונות טכנולוגיים: שימוש רק בארבעה צבעי דיו (ולא שישה כמו יתר החברות, הכוללים שני צבעי הבהרה), והזרקת דיו למדפסת בטיפות קטנות בהרבה (מה שמבטל את השימוש בצבעי הבהרה). "עלות הדיו במכונות שלנו היא 5.6 סנט לרגל מרובעת, בעוד שאצל החברות המתחרות זה בסביבות 10 סנט", הוא מדגים.

MTL, כאמור, עדיין קטנה וצעירה, אך כמו רוב החברות החדשניות בגילה - המוטיבציה שלה לכבוש את השוק אליו היא פונה היא גבוהה. לפני שנתיים, ברבעון השני של 2011, החלה החברה במכירות מסחריות של מכונות דפוס פרי פיתוחה, ועד כה ביצעה 14 התקנות בארה"ב, סין, ישראל, רוסיה, איטליה ודרום אפריקה. התקנות אלו יצרו עבורה הכנסות של 3.5 מיליון דולר, מתוכן כמיליון דולר נרשמו אשתקד ועוד כמיליון דולר נרשמו ברבעון הראשון של 2013 לבדו.

לחברה יש כרגע באמתחתה תשע הזמנות - שלוש מהן למכונה הכי חדישה, NURstar 305D, והיא מקווה להתקין השנה 18 מכונות ולהגיע למחזור הכנסות של 9 מיליון דולר, שיניב רווח תפעולי של 400 אלף דולר בקירוב. כשתתחיל להרוויח תפעולית באופן קבוע, שולי הרווח התפעולי של MTL ינועו סביב 6%.

שנהר אולי לא ממהר להודות בכך, אך דינמיקת המיזוגים והרכישות בתעשיית הדפוס הדיגיטלי עשויה ביום מן הימים לכלול את MTL. עד שזה יקרה, החברה צריכה להמשיך להוכיח את עצמה - בין היתר על ידי מכירות הדיו (מוצר מתכלה) שעדיין לא החלו, ועשויות להפוך למקור הכנסות משמעותי עבורה, ולהוכיח לתעשייה שהמכונות של החברה אכן עדיפות על אלו של מתחרותיה.

"מגיל 13 אני בתעשיית הדפוס, ואני לא מפסיק להאמין בה"

את משה נור אפשר די בקלות לכנות "מר דפוס". מאחורי היזם בן ה-63 עומדות לא מעט חברות דפוס, ורובן - באופן לא מפתיע - קרויות על שמו.

המוכרת ביניהן היא נור מקרופרינטרס, שבשלהי 2007, כשכבר לא הייתה בידיו של נור, נמכרה ל-HP תמורת 130 מיליון דולר, אך היא רק אחת מתוך חמש חברות שיזם נור. יתר הארבע (ראו טבלה) הן נור סטאר מדיה, קורנית דיגיטל, OutForm וכמובן - MTL.

"אני יזם שמנסה למנף את הכישורים שלי", אומר נור בראיון מיוחד ל"גלובס". "מגיל 13 אני בתעשיית הדפוס. גדלתי לתוכה, ואני לא מפסיק להאמין בה".

נור מספר ש-50 שנות הקריירה שלו בתעשיית הדפוס החלו כאשר נאלץ לעזור להוריו בפרנסת הבית, אז מצא עבודה בבית הדפוס והמשיך ללמוד בתיכון ערב. "באותה תקופה הילדים עבדו בשביל ההורים. היום זה ההיפך", הוא צוחק.

את MTL נור עומד להפוך לציבורית שנתיים וחצי לאחר שניסיון ההנפקה של קורנית דיגיטל, אחת החברות היותר מוצלחות שבנה, בשוק ההון המקומי כשל. כשנור מדבר על כך נשמעת אכזבה בקולו. "לא הבנתי למה נכשלנו, אבל נכשלנו. קורנית היא חברה מדהימה, אין לה בכלל מתחרות", הוא אומר ולא ממש מסתיר את חוסר שביעות רצונו מעבודת חתמי ההנפקה.

אך נור לא אומר נואש. לאחר שההנפקה נכשלה, קרן פורטיסימו, ששמה הולך לפניה, נכנסה להשקעה בקורנית (דרך הזרמת הון חדש ורכישת החזקות של חלק מבעלי המניות), ונור מקווה כי השקעה זו תסלול ביתר קלות את דרכה של החברה להנפקה או למכירה. "כן, יש סיכוי שננסה שוב להנפיק את קורנית. פורטיסימו מנוסה בזה. יש לה רקורד מרשים".

נור, כפי שעולה מדבריו, לא אמר את המילה האחרונה בתעשיית הדפוס הדיגיטלי. "יש עדיין המון מה לחדש בה", הוא אומר. "הדפוס הדיגיטלי הוא עדיין רק חלק קטן מתעשיית הדפוס העולמית. יש הרבה לאן לגדול בתוכה".

שנהר: "אני יכול למכור שתי מכונות ב-800 אלף ד', ולהפיק מהן 500 עותקים בשעה, בעוד שמכונה של HP יכולה לעלות 1.2 מיליון ד', ולהפיק רק 350 עותקים לשעה"

MTL
 MTL