לפיד ישרוף את המועדון

השר יאיר לפיד הפסיד הרבה מאוד נקודות מההליכה למשרד האוצר, אבל הרוויח דבר חשוב: אין לו מה להפסיד. כשמעצבנים אותו הוא מתעצבן, וכשמרגיזים אותו הוא מתרגז. לו היה מכהן כעת כשר החוץ כפי שרצה בתחילה, ספק אם היה בוחר ללכלך את הצילינדר הדיפלומטי בעבור ויכוח קואליציוני על סעיף אחד בחוק הגיוס, שממילא ניתן לנסח סביבו פשרה מוסכמת.

העניין הוא, שללפיד אין צילינדר, וגם כך הוא התלכלך די והותר בחודשיים וחצי שחלפו מאז נכנס לממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ששלח אותו לאוצר כדי לשחוק אותו עד דק, הרוויח באותה הזדמנות שותף קואליציוני שלא יחשוש לשרוף את המועדון כל פעם כשיתחשק לו.

הכלל הישן נושן שניסח בזמנו אריאל שרון קובע, כי "טוב להיות שר". לכן שרון, ונתניהו אחריו, פינקו את שותפיהם הקואליציוניים באינסוף משרות ממשלתיות מכל הבא ליד. העיקר שיהיה להם טוב ולא יעלו על הדעת לערער את היציבות הממשלתית. העניין הוא שללפיד, לפחות בינתיים, לא טוב להיות שר. גיא-ההריגה הפוליטי המכונה גם משרד האוצר, עשה לו בחודשיים וחצי את מה שצדוק טייסון כהן עשה לו בשתי דקות של איגרוף לפני 25 שנה - הוא הפיל אותו לקרשים.

כעת מהפינה שאליה נקלע אין שום מחסום שימנע מלפיד לצעוד בעיניים פקוחות אל התהום. אתמול (ב') בצהריים, בשיאו של המשבר הקצר נשמע שר האוצר נחוש, כמעט דטרמיניסטי: "עדיף למות זקוף מאשר לחיות על הברכיים" - אמר באחת השיחות שקיים. יותר משיש כאן אמירה שהוא מוכן "למות" על העניינים העקרוניים, יש כאן הודאה שבסיטואציה הנוכחית הוא חי על הברכיים.

זו הסיבה שלפיד ניצח בסיבוב הזה את ראש הממשלה ואת שר הביטחון. הוא היה מוכן ללכת באמת עד הסוף על חובת הגיוס של החרדים, והם נאלצו להתקפל. אין סיבה להניח שבמשברים הבאים שעוד יהיו סביב חוק הגיוס (הדרך לאישורו הסופי עוד ארוכה) לפיד ינהג באופן שונה או מרוכך מכפי שנהג עתה.

כעת מנסה נתניהו לתלות את המשבר הקואליציוני הזה על ראשו של שר הביטחון. אלא שמשה יעלון ואנשיו נשבעו אתמול שהתעקשותו בנוגע לשלילת הסנקציות הפליליות מחרדים שישתמטו, נעשתה בתיאום מוחלט עם ראש הממשלה. ועל כך נאמר: יש הרגלים שקשה להיגמל מהם. נתניהו שהיה מוכן לפני עשרה חודשים להשליך מהקואליציה 28 ח"כים של קדימה רק כי לא רצה לפגוע בשותפיו החרדיים, מסרב להשתחרר מאחיזתם של השותפים הוותיקים גם כשאלה כבר לא שותפים.

מפלגות עם דנ"א שונה

ואגב, חוק ההסדרים שהממשלה אישרה הוא קשה ודרקוני בעבור מוסדות החינוך החרדיים לא פחות מאשר חוק הגיוס החדש מחמיר עם בני הישיבות.

אבל יש אמת אחת שחודדה בסיבוב המשבר האחרון - השותפות בין הליכוד לבין יש עתיד חורקת ולא טבעית. ללפיד, שהצהיר רק לפני שבוע כי לא יתחשבן עם אף אחד על הירושה הקשה שהמתינה לו באוצר, הספיקו אתמול ארבע שעות של משבר קואליציוני לא מאוד מורכב, כדי להזכיר את "הקטסטרופה הכלכלית שקיבל מהממשלה הקודמת".

האמת היא, שההתכתשות האחרונה לא נגעה רק למעמדם של בני הישיבות. לפיד חש שנתניהו מתייחס אליו יותר מדי פעמים כמו אל ילד כאפות שנקלע לשכונת מצוקה, ולכן היה נחוש לנצל את הוויכוח על סעיף במתווה הגיוס כדי להוכיח שגם הוא יודע להשיב שצריך. גם השרים וחברי-הכנסת של הליכוד לא המתינו יותר מדי זמן לפני שתדרכו עיתונאים נגד לפיד, ותקפו אותו בארסיות. כי בסופו של יום יש אמת אחת שלא ניתן לחמוק ממנה, הליכוד ויש עתיד הן מפלגות עם דנ"א שונה בתכלית ושום הסכם קואליציוני לא יגשר על הפער הזה.

הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10