"לפיד צריך לטפל בשוק ההון, זה המפתח האמיתי לצמיחה"

ערן היימר, עד לאחרונה בכיר באוצר וכיום המנכ"ל הטרי של חברת דירוג האשראי מידרוג, מודאג מאוד ממה שעובר לאחרונה על שוק ההון המקומי ■ "לא רק שהבורסה כאן מתייבשת, יש אווירה שצריך להתרחק מישראל ושאם תשקיע בחו"ל אף אחד לא יבקר אותך", הוא מתריע בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו

"אנחנו מדינה קטנה ותמיד תהיינה בעיות שצריך לטפל בהן, אבל מהמצב הנוכחי של שוק ההון כבר אי אפשר להתעלם. החברות כבר לא רואות את שוק ההון כמקום שהן רוצות להיות בו - אלא כמקום שכדאי להימנע ממנו. יאיר לפיד חייב להבין שהתפקיד שלו הוא לא חד ממדי".

כך מתריע ערן היימר, המנכ"ל הטרי של חברת הדירוג "מידרוג", ומי שכיהן עד לא מזמן כסגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, בראיון ראשון ובלעדי ל"גלובס".

היימר, שצמח במשרד האוצר, ומילא בו שורה של תפקידים בכירים, לרבות ניהול החוב של ישראל וליווי הפרטת הבנקים, משוכנע שחלק נכבד מהאחריות לשיקום שוק ההון המקומי שהולך ודועך, מוטל על כתפיו של מי שעומד בראש המשרד. "לפיד צריך לטפל בשוק ההון, ואני לא מתכוון לסוגיית עודף הרגולציה. המהות של שוק ההון היא פיתוח הכלכלה, זה המפתח האמיתי לצמיחה. הבעיה היא שלאחרונה המקום הזה הלך לאיבוד".

- שר האוצר עסוק עכשיו בתקציב הגזירות והקיצוצים. לא בטוח שהטיפול בשוק ההון נמצא בראש סדר העדיפויות שלו.

"בעיניי, שר האוצר הוא כמו עגלון. מצד אחד הוא צריך לשמור שהסוסים יהיו בשליטה, ומצד שני לדאוג לכיוון שאליו הם דוהרים, אחרת העגלה תשקע בבוץ. במילים אחרות, לפיד צריך לפעול באופן משולב: גם לקצץ בתקציב וגם להניע את המשק".

- בינתיים ראינו רק קיצוצים.

"נכון, אבל אנחנו רק בתחילת הדרך. הנקודה היא שלצד הקיצוצים, לפיד צריך לשים דגש גם על מנועי צמיחה, שכרגע אין מספיק. אסור לו לשכוח שתפקיד שר האוצר הוא גם להיות קטר צמיחה ולהגדיל את ההשקעות בישראל, לעודד פעילות של יזמים, לחזק את היצואנים. הבעיה היא שיש הרבה פקקים שצריך לשחרר כדי לעודד את הצמיחה. התהליכים הבירוקרטיים בישראל מאוד ארוכים. יש הרבה דברים שאפשר לקדם, אבל הם תקועים בכל מיני ועדות".

"תהליך שהוא לא בריא"

היימר יודע על מה הוא מדבר. במהלך 13 השנים בהן עבד במשרד האוצר הוא כיהן בלא מעט ועדות, לרבות זו לבחינת התחרותיות בבנקים. גם היום כמות הוועדות שעוסקות בעניינים שונים הנוגעים לשוק הון, זהה כמעט לכמות הבעיות בו. בין הוועדות הללו ניתן למנות את הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל, שהוקמה בעקבות הסערה הציבורית בפרשת מחיקת החוב של נוחי דנקנר לבנק לאומי, ואת הוועדה לשכלול המסחר ועידוד והסחירות בבורסה, שתנסה להתמודד עם הצניחה במחזורי המסחר בבורסה בת"א והירידה במספר החברות שנסחרות בה.

לדעת היימר, באופן מסוים, שני הנושאים האלה חופפים. "לצד העובדה שהבורסה מתייבשת, יש כאן אווירה שצריך להתרחק מהשוק המקומי, ושאם תשקיע בחו"ל אף אחד לא יבקר אותך. לכן, לא רק שהגופים המוסדיים משקיעים יותר ויותר בחו"ל, אלא גם החברות המקומיות מעדיפות לגייס שם כספים".

בהקשר זה הוא מזכיר את חבילת המימון למאגר הגז "תמר", בהיקף של 900 מיליון דולר, עליה חתמו שותפויות דלק באפריל 2012 - גיוס שנעשה כולו בחו"ל. "זה תהליך שהוא לא בריא", הוא אומר. "הרי השחקנים בארץ יודעים הכי טוב לכמת סיכונים, מה גם שהם לא מושפעים בקלות מהמצב הגיאו-פוליטי".

- אז הפתרון הוא לתמרץ את הגופים המוסדיים לחזור ולהשקיע בארץ?

"זה בסדר שהמוסדיים מוציאים כסף לחו"ל. הבעיה היא ברתיעה של החברות מלהיסחר בארץ. צריך לבדוק למה יותר קל להן להנפיק בחו"ל ומה צריך לעשות כדי להחזיר אותן לישראל. טוב שהוקמה ועדה שתבדוק את נושא הנזילות. זה אומר שמכירים בבעיה. רק שלא ישכחו שהנזילות זו תופעה, לא המחלה".

"ההלוואות הפרטיות יתפוצצו"

במקביל, היימר מציע ליו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, שהקים את הוועדה לעידוד הסחירות, לשקול מחדש את הרכבה. "אני חושב שהוועדה הזאת צריכה לכלול גם שחקנים בשוק. הם אלה שיודעים הכי טוב למה החברים שלהם כבר לא במשחק ולאן כולם נעלמים. הרגולטורים חייבים להפוך את שוק ההון למקום ידידותי יותר".

על הוועדה לבחינת הסדרי החוב, שהוקמה על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל, ויצאה לאחרונה לדרך בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, היימר דווקא מצטער.

"פוטנציאל הנזק כאן הוא גדול. אם נגיע למצב שבו הבנקים לא יוכלו לשלוט בתאגידים כי הם יהיו כבולים בקבלת החלטות, אנחנו נחזור למקום שבו היינו לפני 30 שנה. מבקר המדינה לא צריך להתערב בתהליכים כאלה. זה יפגע ביעילות של ההסדרים. נקודת ההנחה צריכה להיות שאם ההנהלה בדקה את הנושא וקבעה שזה מה שהיא יכולה לחלץ בהסדר - אז ההחלטה מושכלת".

- הוועדה הזאת באה לעולם בעקבות הביקורת הציבורית החריפה על הכוונה של לאומי למחוק 150 מיליון שקל מהחוב של גנדן כלפיו. אתה חושב שהנסיגה של לאומי מהמהלך הייתה ראויה?

"מטריד אותי שבנק מתנהל לפי דעת הקהל. זאת לא הדרך שלפיה הוא אמור לעבוד. אני חושב שרקפת רוסק עמינח וקובי הבר (המנכ"לית, וראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, ל' א') צריכים לעשות בדק בית ולקבל את ההחלטה שהיא הכי טובה לבנק, לא לתדמית שלו".

בסמוך לכניסתו של היימר לתפקידו החדש, בינואר האחרון, הוקמה ועדה נוספת, וגם היא עוסקת בנושא שמטריד אותו מאוד. מדובר בוועדה לבחינת ההלוואות הפרטיות, שאמונה על הסדרת תחום האשראי הפרטי שהגופים המוסדיים מעניקים לחברות, כחלופה לאשראי בנקאי.

"ההלוואות הפרטיות של המוסדיים הן תהליך מאוד לא בריא. בסוף זה יתפוצץ. זה מצב שבו כולם מפסידים: אין שקיפות, אז העמיתים לא יודעים מה באמת קורה עם הכספים שלהם, ומאחר שמדובר בנכסים לא סחירים, אז השוק מפסיד את הנזילות".

- בגלל זה הקימו את הוועדה.

"אני חושש שהוועדה שהוקמה כדי לטפל בנושא לא מספיק מוטרדת ממנו. בשלוש השנים האחרונות סך ההלוואות הפרטיות הוכפל, והגידול הזה צפוי להימשך. הבעיה היא שרוצים לעשות כאן עוד חודק, וזה לא הפתרון".

"השוק תמיד יהיה יותר מהיר מחברת הדירוג"

הניסיון העשיר של היימר בתחום המימון ובניהול סיכונים פיננסיים מבוסס על האתגרים הרבים עימם הוא התמודד במהלך הקריירה שלו. רשימת האתגרים הזו כוללת, בין היתר, ניהול חוב מדינה של 620 מיליארד שקל, אחריות על ערבויות מדינה וקרנות סיוע ממשלתיות, וניהול הגבייה, הביטוח וביטוח סחר החוץ. גם את הצעד הנוכחי בקריירה שלו, המעבר לכיסא מנכ"ל מידרוג במקומו של גיל גזית, הוא מגדיר כ"מאתגר, בייחוד בתקופה הנוכחית".

כידוע, בשנים האחרונות נאלצות חברות הדירוג - שציבור המשקיעים בשוק ההון נשען על האנליזות שלהן - להתמודד עם ביקורת נוקבת. בשוק טוענים שהחברות האלה מתנהלות בניגוד עניינים, מכיוון שאת התשלום עבור הדירוגים הן מקבלות מאותן חברות שאת האג"ח שלהן הן מדרגות. ביקורת נוספת נוגעת לטיב הדירוגים, שבחלק מהמקרים מתגלים כלא רלוונטיים. ההאשמה השכיחה בהקשר זה כלפי החברות היא שהן נועלות את האורווה הרבה אחרי שהסוסים כבר ברחו.

"השוק תמיד יהיה יותר מהיר מחברות הדירוג", אומר על כך היימר. "אין לנו יכולת להגיב במהירות כזו, ולא נשנה את הדעה שלנו כל כמה דקות. תהליך העבודה שלנו שונה. אנחנו לא מסתכלים על האפסייד אלא על הדאונסייד. בכל אופן, דירוג זה תהליך - עובדה שלא עוברים בבת אחת מ-AAA לחדלות פירעון". לדברי היימר, הדירוג לא צריך להיות הכלי היחיד לקבלת החלטות, ויש לשלב אותו עם כלים נוספים, כמו למשל דירוגים פנימיים.

"המוניטין זה הנכס היחיד שלנו"

ומה באשר לטענות בנוגע לניגוד העניינים המובנה של חברות הדירוג? "אני לא חושב שיש בעיה עם המודל העסקי של חברות הדירוג", הוא אומר. "אני כמעט חצי שנה בתפקיד ואף פעם לא הרגשתי איזשהו לחץ לקבל החלטה. בנוסף, המוניטין זה הנכס היחידי שלנו, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמו לסכן אותו בשביל עוד כמה שקלים".

היימר גם לא מוטרד מההחלטה להסדיר את תחום הדירוג ופעילות חברות דירוג האשראי בישראל בחקיקה (מלבד מידרוג מדובר גם במתחרה S&P מעלות). "אני לא חושב שיהיה כאן שינוי דרמטי", הוא אומר על הצעת החוק בעניין שממתינה לאישור הכנסת. "אנחנו כבר עובדים לפי סטנדרט גבוה וצופים פני חקיקה, ולאחרונה הוספתי את זווית הראייה שלי ויצרתי תוכנית להעמיק את הידע של האנליסטים. אין פה יותר מדי מה לתקן".

צרו איתנו קשר *5988