טביב לבית"ר? רגע האמת של ההתאחדות לכדורגל

1. כמו בכל דבר שקשור לשני האנשים החידתיים האלו, אי אפשר באמת להעריך איך יסתיים הסרט החדש בכיכובם של אלי טביב וארקדי גאידמק. בלתי אפשרי לדעת האם העסקה להעברת הבעלות בבית"ר ירושלים תיסגר, תיפתח, תתנדנד, תתקרב, תתרחק או תתפוצץ. צפו להמשך הדרמה בימים הקרובים. בכל אופן, אם יהיו בסופו של דבר חתימות, לחיצות ידיים וצילומים חגיגיים, יגיע השלב היותר קריטי של העסקה. שלב שיש לו השלכות רחבות לא רק על בית"ר, אלא גם על הלגיטימציה של הגופים המנהלים את הכדורגל הישראלי. אנחנו מדברים כמובן על השלב בו הוועדה להעברת זכויות בהתאחדות לכדורגל תצטרך להעניק את אישורה לעסקה. אם אכן תעשה זאת - יהיה מדובר ביום הכיפורים של ההתאחדות, בפשיטת רגל מוחלטת, רגולטורית ומוסרית.

אנו שומעים בשבוע האחרון דמויות מובילות מהוועדה להעברת זכויות, כמו היועץ המשפטי של ההתאחדות עו"ד משה אביבי, ויו"ר הבקרה התקציבית רו"ח עופר אורליצקי, מתייחסים באמצעי התקשורת בקלות דעת לעובדה שאיש שעדיין מחזיק ב-50% מקבוצה בישראל (הסכסוך המשפטי בין טביב לבין הפועל ת"א, על סך עשרות מיליוני שקלים, רחוק מלהסתיים) יהפוך פתאום להיות בעלים של 100% מקבוצה נוספת. אנחנו נאלצים להזכיר לאביבי ואורליצקי את המובן מאליו: מדובר על שתי קבוצות מתחרות, מאותה הליגה. האם בהתאחדות לכדורגל באמת רוצים לצפצף על כל כללי המנהל התקין?

כל עוד טביב לא סוגר באופן מוחלט את כל ענייניו המשפטיים והחשבונאיים מול הפועל ת"א, ונפטר הלכה למעשה ממניותיו במועדון, לא אמורה להיות לו היכולת לסיים את "שנת הצינון" הקבועה בתקנון ההתאחדות לבעלים שרוצה לקנות קבוצה חדשה. אבל לעסקת בית"ר יש סיכוי רב להתקיים, כי בהתאחדות לא עובדים בצורה כזאת: את העובדה ש"שנת צינון" הוא מונח חסר משמעות עבור ההתאחדות למדנו כבר, באמצעות המקרה של אותו טביב. תזכורות קצרות: למרות שוויתר סופית על זכויות הניהול של הפועל כפ"ס רק ב-2009, טביב מתגאה עד היום במעורבות שלו בהפועל ת"א שהחלה כבר ב-2008 (בתוכנית "שבת ביציע" בערוץ הספורט שבה התארח לאחרונה, טען שהפועל ת"א היתה על-סף ירידת ליגה כשהוא הגיע למועדון. כלומר, בעונת 2007/08). למרות שמבחינת ההתאחדות הוא היה "מצונן" עד תחילת עונת 2010/11, כשרק אז הפך רשמית לשותפו של מוני הראל - את איש אמונו גבי קצרה הוא התקין כבעל תפקיד בשכר בהפועל ת"א כבר ב-2009/10. את נדוניית השחקנים שלו מכפ"ס (דה סילבה, יבואה, ידין) הוא דאג להחתים במתחם וולפסון כבר ב-2008/09. בסיום 2009/10, עדיין בתוך ה"צינון", הוא חגג על הראש של בית"ר ירושלים אליפות בטדי.

צריך להאמין שבוועדה להעברת זכויות מודעים לטעויות העבר. יש לקוות גם שלא יושבים שם רובוטים חסרי חשיבה עצמאית שרק משמשים חותמת גומי. שאותו פאנל, לפני שהוא נותן לכל אחד להיכנס כרוכש, לוקח עוד כמה דברים בחשבון חוץ מהרצון הבלתי נלאה להציל מועדוני פאר כמו בית"ר מקריסה. לדוגמה, אפשר לקחת בחשבון את הטענות של הפועל ת"א מהימים האחרונים על היעלמויות הכספים השונות מהקופה של המועדון: אפילו אם רק חלק קטן מהטענות של הפועל מוצדקות או מתקרבות להיות מוצדקות, יש כאן עילה ברורה למנוע מטביב כל מעורבות עתידית בכדורגל הישראלי. אפשר גם לחזור שוב, בפעם האלף, לעובדות הידועות: מדובר על אדם שמתנהל נגדו בימים אלו הליך פלילי; אדם שהשופט בדימוס אמנון סטרשנוב קבע כי אינו ראוי לשמש כבעלים של קבוצת כדורגל; אדם שהורשע בבית הדין של ההתאחדות בגין חוזים כפולים; אדם שהשמיד יער שלם עם כל ניירת התביעות והבוררויות שהיה מעורב בהן במהלך השנים.

אדם שאף ועדה שפויה של העברת זכויות אפילו לא תשקול לאפשר לו להיות בעלים של קבוצה בכדורגל הישראלי.

מצד שני, אנחנו בכדורגל הישראלי.

2. מה יותר גרוע מבחינת בית"ר: שטביב יהיה הבעלים שלה, או שהיא תמשיך להתנהל כמו שהתנהלה בשנים האחרונות? הריטואל שחזר על עצמו במועדון בשנים האלו היה כזה: מגיע הקיץ, גאידמק לא רוצה להשקיע אפילו אגורה; איציק קורנפיין מתחיל ב"תוכנית הבראה" שכוללת מכירת שחקנים מובילים, שמובילה לנפילה מקצועית בטוחה; הנפילה באה, ואיתה הקהל מתחיל להשתגע ולהפגין (הוא נהג למרר לקורנפיין את החיים הרבה לפני שמישהו במדינה ידע שיש אנשים כאלו סדאייב וקדאייב); ארקדי בא והולך, הולך ובא, מדי פעם זורק עצם של תמיכה כספית, ברוב הזמן לא, מקבל "ייעוץ" מדמויות כמו גל יוסף, ותמיד, אבל תמיד - מתנהל בקפריזות משונות. ואיכשהו, מכל סיפורי תוכניות ההבראה, הגירעון של בית"ר רק גדל וגדל, ואיתו חוסר הרלוונטיות של בית"ר כמועדון גדול בליגת העל עם אספירציות להילחם על תארים.

המקרה של בית"ר הוא סיפור תנ"כי קלאסי. צריך שם סדום ועמורה. צריך שם מבול שישטוף את הכל. אם לא יבוא רוכש נורמלי ורציני - ולא יבוא - הליכה לפירוק ופתיחת דף חדש ונקי זה כנראה הדבר הכי טוב שיכול לקרות למועדון הזה.