עו"ד כתבה בפייסבוק "משעמם בעבודה" - ונתבעת ב-400 אלף שקל

משרד עוה"ד החיפאי סולומונוב ושות' תובע את עו"ד רותם טפירו בגין לשון הרע לכאורה ■ טפירו כתבה בין היתר בפייסבוק שלה: "כל כלב בא יומו!!!", ובתשובה לשאלות חבריה ענתה: "הבוסים שלי, כרגיל" ■ טוענת להגנת פרטיות

עורכת דין שכירה פירסמה בדף הפייסבוק שלה פרסומים בגנות מעסיקיה, ובתגובה הם הגישו נגדה תביעת דיבה בסך 400 אלף שקל.

בתביעה, שהוגשה באחרונה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, טוען משרד עורכי הדין החיפאי, סולומונוב ושות' שבבעלות עמנואל וגלית סולומונוב, כי עו"ד רותם אזולאי-טפירו, עורכת דין שכירה שהועסקה במשרד, פירסמה בדף הפייסבוק שלה שורת פרסומים מכפישים נגד המשרד המהווים לשון הרע.

לדברי המשרד, מאז אוקטובר 2012 ועד לתחילת אפריל 2013, ניהלה עו"ד אזולאי-טפירו נגד המשרד "מסע הכפשה וביזוי על גבי דף הבית (וול) באתר הפייסבוק שלה, במטרה לשים את המשרד ללעג ולקלס בעיני הבריות ולפגוע בשמו הטוב". זאת, לדברי משרד סולמונוב ושות', בשעה שדף הבית של אזולאי-טפירו בפייסבוק נושא כותרת של "רותם טפירו - עו"ד", ושמו של המשרד התנוסס לעיני כל כמקום עבודתה.

בין היתר נטען בתביעה כי אזולאי-טפירו כתבה בדף הפייסבוק שלה: "כל כלב בא יומו!!!"; ובתשובה לשאלה "מי עצבן אותך?" השיבה: "הבוסים שלי, כרגיל".

בפרסום אחר בפייסבוק, נטען בתביעה, כתבה אזולאי-טפירו: "משעמםםם", ובתשובה לשאלה היכן היא נמצאת, ענתה: "במקום העבודה המזורגג שלי". עוד מפרטת התביעה כי ב-13 במארס 2013 "הגדילה טפירו לעשות, משכינתה את מעסיקיה 'בהמות'".

בכתב ההגנה שהגישה באמצעות עו"ד גיא קדם ממשרד גדעון קורן ושות', טוענת אזולאי-טפירו, הנמצאת כיום בחופשת לידה, כי המידע שעל בסיסו הוכנה התביעה נגדה הושג תוך פגיעה קשה וחמורה בפרטיותה. לדבריה, משרד סולומנוב ושות' מבסס את תביעתו על מידע אסור מתוך חשבון הפייסבוק הפרטי שלה.

"פגיעה חמורה בפרטיות"

לחילופין, העובדת טוענת כי המידע מתוך חשבון הפייסבוק הפרטי שלה הגיע לידי התובע תוך הפרה של חובת האמון וחובת הסודיות והפרטיות, החלה בין הנתבעת לבין "החברים בפייסבוק". בכך, נטען, די כדי לדחות את התביעה.

בהתייחסה לטענות נגדה מציינת טפירו כי "בעידן האינטרנט יש לתת משקל רב יותר לחופש הביטוי, במיוחד ככל שמדובר על דברים שמועלים לפייסבוק".

כמו כן, לדבריה, "לא כל פוסט שעובד כותב נגד מעסיק בפייסבוק מהווה לשון הרע, וזאת גם אם הפוסט אינו נעים לאוזנו של המעסיק".

עוד נטען בכתב ההגנה כי "העובדת כתבה את הדברים כהבעת דעה אישית על המעסיק שלה, ויש לקרוא את הדברים על רקע ההקשר שבו הם נכתבו, ולפיו היא נתקלה בהתנהגות פוגענית מצד הממונים עליה במשרד שבו עבדה, שמטרתה הייתה לפטר אותה או להיפטר ממנה, ויהי מה, וככל שיותר מהר, על אף שהייתה בחודשי הריון מתקדמים".

העובדת טוענת עוד כי כשמדובר במשרד עורכי דין העוסק בדיני עבודה ובזכויות נשים, ובמקביל מפר את זכויותיה שלה בשעה שהייתה בהריון, יש גם עניין ציבורי בדברים שהיא כתבה בפייסבוק.

עוד לפני התביעה שהגיש משרד עוה"ד, טפירו עצמה הגישה תביעה בסך 160 אלף שקל נגד המשרד, בטענה כי בזמן שהייתה בחודשי הריון מתקדמים, משרד עורכי הדין סולומונוב ושות' העביר אותה מסכת של השפלות ופגע בפרטיותה. זאת, לאחר שבלש אחריה באמצעות חוקר פרטי, כשנעדרה מהעבודה בשל מחלה וכן בשל הריונה.

לטענתה, כששבה מחופשת מחלה הושפלה על ידי כך שלקחו לה את המחשב מחדרה, שללו ממנה עבודה, לא נתנו לה לצאת לדיונים ולמעשה "נתנו לי רק לבהות בקירות". לטענתה, רק אז החלה לכתוב מה שכתבה בפייסבוק.

פייסבוק: לא מרחב מוגן

יותר ממיליארד בני אדם משתמשים כיום ברשת החברתית פייסבוק, ובאמצעותה הם חולקים עם חבריהם ועם הציבור הרחב את עמדותיהם ודעותיהם על נושאים שונים, או כל דבר אחר שברצונם לשתף.

מטבע הדברים, ככל שרשת הפייסבוק הפכה לפופולרית יותר - כך הלכו והתרבו תביעות לשון הרע שמוגשות בגין פרסומים בה.

כך למשל, קיבל בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב לפני כשנה תביעת לשון הרע בסך 40 אלף שקל שהגישו זוג הורים נגד אחיה של האישה בגין פרסומים אודותיהם בפייסבוק, שייחסו להם התעללות בילדיהם.

לדברי עו"ד חיים רביה, מומחה לאינטרנט ומשפט, רוב הפרסומים בפייסבוק נעשים תחת זהות אמיתית, ו"כשיודעים את זהותו של אדם, אין בעיה מיוחדת לתבוע אותו".

עם זאת, רביה מציין כי אם הגדרות הפרטיות של אדם אינן מאפשרות לאחרים לראות את הפרסומים על קיר הכרטיס שלו בפייסבוק, עולה השאלה האם חדירה למידע לא מהווה פגיעה אסורה בפרטיותו.

- האם פייסבוק עצמה אינה אחראית בלשון הרע לפרסומים של חבריה?

"בדומה ליו-טיוב למשל, שאלת האחריות בלשון הרע של פייסבוק היא מורכבת. הדין האמריקני מקנה לפייסבוק חסינות מפני תביעות לשון הרע, ואולם הדין הישראלי יכול לאפשר במקרים מסוימים הגשת תביעות נגדה. זאת, במקרים בהם נעשתה פנייה לפייסבוק כדי שתסיר את הפרסומים המשמיצים, ובמקרה שהם לא נענו לפנייה תוך זמן סביר - לפי הדין הישראלי אין להם חסינות, והם ברי-תביעה".