מיני מבחן דרכים: רנו גראנד-סניק - יותר עמל, פחות חשמל

להבדיל מהרנו פלואנס החשמלית, הגראנד-סניק 2013 טורבו דיזל המחודשת היא תמצית ההיגיון הצרכני

בחודש שבו נפרד השוק הישראלי מהרנו פלואנס החשמלית של בטר פלייס הזדמן לנו לנהוג במכונית הרבה פחות יומרנית מבית אותו יצרן צרפתי. דגם 2013 המחודש של הרנו גראנד סניק הוא האחרון בשושלת ארוכה מאוד של סניקים מאז 1996. למרות שהוא רחוק מאוד מאותה פלואנס חשמלית, ההשוואה ביניהם מעניינת.

ניקח למשל נושא קטן כמו משקל עצמי. הגראנד סניק החדשה שוקלת, לפני מטען ונוסעים, כ-1,460 קילו. לפלואנס החשמלית אין מנוע רגיל אבל היא נענשת בסוללה ששוקלת 280 קילו, שמעלה את המשקל העצמי ליותר מ-1,600 קילו. כלומר, גם כשהפלואנס מאכלסת רק שני נוסעים, היא צריכה לדחוף מסה שוות ערך למכונית מנהלים מכובדת. ההבדל בולט גם על הכביש שבו הגראנד-סניק מתגלה כמכונית נוחה מאוד, מאוזנת ונעימה לנהיגה נמרצת.

ומה לגבי שימושיות? הסניק דור אחרון שבה נהגנו מצוידת בדור האחרון של מנוע הטורבו-דיזל של רנו בנפח 1.5 ליטר. יש לו הספק צנוע יחסית של 110 כ"ס אבל מומנט מסיבי של 24 קג"מ, שזמין בסל"ד נמוך מאוד. בשילוב עם תיבה כפולת מצמדים הוא מעניק תחושת דחף בריא ולא משאיר אותו מאחור גם בעליות עם תפוסת נוסעים מלאה. גם התאוצה של שתי המכונית דומה: בסביבות ה-13 שניות מאפס ל-100 קמ"ש אבל בעוד שהחשמלית "חותכת" ב-135 קמ"ש, אחותה מונעת הדיזל יכולה לשייט בנינוחות גם ב-150 קמ"ש (וכאן אנחנו כבר יכולים לשמוע את זעקות החמס של הירוקים).

עכשיו הגענו לטווח השימושי. צריכת הדלק הרשמית של הגראנד-סניק דור אחרון מציגה ממוצע של 21.3 קילומטר לליטר סולר. גם אם נפחית מזה מקדם נהיגה ריאלית נדיב של 15%, עדיין קיבלנו מכונית עם פוטנציאל נסיעה (עם מיכל של 60 ליטר) על מסלול תל-אביב-אילת-תל-אביב ללא עצירה בתחנת דלק. נהג ממוצע, שלא נוסע למרחקים, יצטרך לראות את תחנת הדלק פעם בחודשיים בערך.

בפלואנס טווח הנסיעה המעשי (מזגן, עליות, פקקים) נע סביב ה-130 קילומטר ומטה, מה שאומר חיבור תכוף מאוד לרשת החשמל או כניסה אינטנסיבית לתחנות ההחלפה - בהנחה שהן פועלות (מצטערים, לא התכוונו לזרות מלח). נכון, פליטת ה-CO2 מהמפלט של הסניק היא בסביבות ה-130 גרם לקילומטר לעומת אפס בפלואנס. אבל גם לייצור חשמל (שבישראל נעשה כרגע בעיקר באמצעות סולר) או הפעלת תחנת החלפה, שהיא בעצמה צרכנית חשמל לא קטנה, יש מחיר סביבתי עקיף.

ללא כל תמיכת מס מהמדינה עולה הגראנד סניק 165 אלף שקל עם אבזור עשיר ומקיף מאוד. אם היינו מקזזים מהפלואנס החשמלית, שעולה 122 אלף שקל את הטבת המס (כמעט 70%) ומוסיפים את מחיר הסוללה היינו מגלים שעלותה האמיתית גבוהה משמעותית מהסניק. בקיצור, מבחינת הלקוח ההגיוני הרכב החשמלי עוד לא שם וגם לא קרוב. לפחות הפלואנס החשמלית שקטה מאוד בהשוואה לרכב רגיל, ובקרוב היא תהיה אפילו עוד יותר שקטה.