הבורסה בת"א מתייבשת? המשקיעים הזרים דווקא חזרו

ב-1 יוני 2010 יצאה ישראל משוק המדינות המתפתחות של חברת המדדים העולמית MSCI ועברה להיכלל במדד המדינות המפותחות. על פי הערכות, המהלך הזה הוציא מהבורסה בת"א באופן מיידי השקעות בהיקף של 9.5 מיליארד שקל של גופים מוסדיים זרים. זאת משום שבמדד המדינות המתפתחות עמד משקלה של ישראל על 3%, ואילו במדד המדינות המפותחות עומד משקלה על 0.3% בלבד, כך שכספים שנמצאים בתעודות סל וקרנות שעוקבות אחרי המדדים השונים של MSCI, הוסטו החוצה מהשוק המקומי באופן אוטומטי.

אירוע זה נחשב לאחד מאבני הדרך בהתייבשותו של השוק המקומי, וביציאת הזרים מכאן, אך מחקר שערכה חברת CCG, מציג תמונה שונה לגמרי: מהנפילה שבאה עם המעבר של ישראל למדד המדינות המפותחות לפני שלוש שנים ועד היום, גדלו החזקות הגופים המוסדיים הזרים במניות ישראליות בבורסה בת"א בכ-6.2 מיליארד שקל לסך של 26.3 מיליארד שקל. כך שלמעשה כשני שלישים מההשקעות הזרות שאיבדה הבורסה עם המעבר למדד המדינות המפותחות, כבר שבו אליה בחזרה.

CCG, המנוהלת ע"י אהוד הלפט, היא חברה בת של משרד גלברט כהנא הנותנת שירותי קשרי משקיעים לחברות ישראליות תוך התמקדות במשקיעים זרים. בין לקוחות החברה נמנות שורה ארוכה של חברות הנסחרות במדד המעו"ף, ובהן סלקום, קבוצת דלק, בנק דיסקונט, אלביט מערכות, שטראוס ועוד, כאשר גם הבורסה משתמשת בשירותיה, בין היתר על מנת לארגן כנסי משקיעים בחו"ל.

את המחקר ביצעה החברה באופן הבא: בכל אחת מהחברות הישראליות הגדולות בבורסה נבדק מי המשקיעים הזרים בה, דרך הפרסומים הרבעוניים של הגופים המוסדיים הזרים, שמחויבים לפרסם את החזקותיהם. הנתונים לא כוללים השקעות אסטרטגיות, דוגמת ההשקעה של נסטלה באסם, ובמניות הדואליות נכללת רק ההחזקה של הזרים במניות הנסחרות בת"א, ולא בבורסות זרות.

לנתונים שמופיעים במחקר יש להוסיף השקעות שמבוצעות על ידי משקיעים פרטיים זרים וקרנות גידור, שלא מחויבים בדיווח על השקעותיהם, כך שבפועל היקף ההשקעות הזרות בישראל גבוה אף יותר. עם זאת, לדברי הלפט "הכיוונים והמגמות הם נכונים וקיימים לאורך זמן, ומצביעים על התנועות הכי מעניינות: אלו של הגופים המוסדיים, שמנהלים את הכסף הגדול".

ב-CCG ביצעו פילוח של סוגי המשקיעים הזרים המצביע על כך שלאחר היציאה המיידית של תעודות הסל העוקבות אחרי מדד המדינות המתפתחות, החלו ההשקעות הזרות בישראל להתרחב לאט לאט, כשהן מושכות פנימה משקיעים שונים: החל מהשקעות של קרנות סקטוריאליות, עובר בהשקעות של גופים המחפשים מניות בעלות תשואות דיבידנד גבוהות (השקעה טיפוסית במדינות מפותחות), וכלה במשקיעים שמחפשים חברות צומחות במכפילי רווח נמוכים. חשוב לציין כי חלק מהגידול בהשקעות הזרות בישראל בשנתיים האחרונות נובע מכך שבתקופה זו גדל היקף הנכסים שמנהלות הקרנות הזרות, תופעה שהסיטה יותר כסף גם לשוק הישראלי.

על פי המחקר, כיום רק 23% מההשקעות הזרות בישראל נעשה באמצעות השקעות פסיביות, כלומר תעודות הסל העוקבות אחר מדד MSCI ורוכשות את המניות הישראליות בדיוק לפי המשקל של ישראל במדד. לפני המעבר למדד המדינות המפותחות, שיעור ההשקעות הפסיביות היה גבוה משמעותית ועמד על קרוב ל-50% מההשקעות. כיום רוב השקעות הזרים, 77% מתוכן, מבוצע על ידי הגופים המוסדיים הזרים באופן אקטיבי, כלומר כזה שבו הם בוחנים ומנתחים את החברות, ומחליטים אם ובאיזה היקף להשקיע בהן.

"על המפה של האירופים"

ביום שלישי הקרוב, ה-11 ביוני, יפרסם ארגון ה-MSCI, חברה בת של בנק ההשקעות האמריקני מורגן סטנלי שאחראית למדדים העולמיים החשובים, את השינויים שצפויים להתרחש במסגרת העדכון החצי שנתי של המדדים הללו. בעדכון הזה עשויה להתפרסם גם ההחלטה אם להכניס את ישראל למדד MSCI אירופה, מהלך אותו מנסים ראשי הבורסה המקומית לקדם מזה כשנה.

בשלב זה, קשה להעריך האם ישראל אכן תיכנס למדד האירופי. MSCI הוא גוף שהשיקולים שלו לא תמיד ברורים, ולעיתים הם אף מושפעים ממניעים פוליטיים. ומעבר לכל, ההחלטות על השינויים נעשות בחשאיות גמורה. להכנסה של חברה או מדינה למדד מסוים יש השלכות על תנועות כסף נרחבות, כך שכל הדלפה בטרם הפרסום הרשמי יכולה להיות מנוצלת לגריפת רווחים קלים.

בכל מקרה, אם ישראל אכן תצורף למדד, משקלה בו יעמוד על פי ההערכות על כ-1%, וכ-10 חברות ישראליות יצטרפו ל-446 חברות אירופאיות שנכללות בו. המהלך צפוי להביא לכניסה של כמה מיליארדי שקלים באופן מיידי לבורסה, תודות לתעודות הסל והקרנות העוקבות אחרי המדד.

לדברי הלפט, האפקט הראשוני הוא לאו דווקא הכי משמעותי: "אם ניכנס למדדי אירופה, המניות הישראליות יהפכו להיות אופציית השקעה עבור הגופים הזרים שמבצעים השקעות בצורה אקטיבית וזו בעצם החשיבות האמתית של הכניסה למדד האירופי", הוא אומר. "התהליך אף צפוי להיות מהיר יותר ביחס לתהליך שהיה בעת המעבר למדד המדינות המפותחות, כיוון שהמשקיעים הזרים כבר למדו את ישראל ואנחנו נמצאים על המפה שלהם".

קבלו את קרן הפנסיה הנורבגית

מיהו הגוף המוסדי הזר גדול ביותר שמשקיע בישראל? התשובה לכך עשויה להפתיע לא אנשים בישראל. עפ"י הנתונים שאספה חברת ‏CCG‏, הגוף אשר היקף ההשקעות שלו הוא הגדול ביותר בארץ הוא קרן הפנסיה הנורבגית, הידועה בשם ‏‏Norges‏.

קרן ‏Norwegian Soverreign Wealth Fund‏ הוקמה בסמוך למציאת תגליות נפט בים הצפוני. מדובר בקרן ההשקעות הגדולה בעולם, המנהלת נכסים בהיקף כולל של למעלה חצי טריליון דולר. הקרן משקיעה בעיקר במניות (62% מהיקף התיק) ובאג"ח, והיא אינה משקיעה בקרנות גידור, סחורות וקרנות פרייבט אקוויטי. היקף השקעות הקרן בישראל עומד על 686 מיליון דולר, והיא מהווה 9.4% מסך ההשקעות הזרות של גופים מוסדיים בישראל. רוב ההשקעות של הקרן בישראל בוצעו ב-4 השנים האחרונות, בהם רכשה הקרן מניות בהיקף של 552 מיליון דולר.

עם זאת, כנראה שגם הקרן אינה חושבת שישראל היא השקעה אטרקטיבית למדי בעת הזו: היקף השקעות הקרן בישראל מסך הפורטפוליו שלה עומד על 0.15%, וזאת בשעה שהמשקל של ישראל במדד המדינות המפותחות עומד על 0.3%.

הקרן נמצאת בבעלות ממשלתית ולא בבעלות פרטית, ומשכך מעורבים בהחלטות ההשקעה שלה גם שיקולים פוליטיים. כך מקבלת הקרן ייעוץ בנושאים אתיים, והיא אינה משקיעה בחברות או מדינות אם היא מעריכה שמתקיימת בהם הפרה של זכויות או של החוק הבינלאומי. מסיבה זו, החליטה הקרן בספטמבר 2009 למכור את מניותיה ביצרנית מערכות הנשק אלביט מערכות, וזאת משום שהיא סיפקה ציוד הגנה ומערכות עיכוב לגדר ההפרדה, אשר לטענתה מפריעה לחופש התנועה של אנשים.

בדיקה גיאוגרפית של השקעות פיננסיות זרות בישראל מעלה שבמקומות נוספים, ההטייה הפוליטית באה לידי ביטוי גם בהיקף ההשקעות. באופן לא מפתיע 58% מההשקעות הזרות מגיעות מארה"ב, שם גם נמצא רוב הכסף; מה שכן מפתיע לגלות הוא שכ-5% מהיקף השקעות הזרים בישראל מגיע מהולנד - וזאת בשעה ששיעור ההשקעות הזרות בכל יתר מדינות אירופה (להוציא אנגליה) עומד על שיעור דומה.

לא נמצאים בחיפושי הגז

מבחינת היקף ההשקעות הזרות בחברות הישראליות, ניתן ללמוד מספר דברים מעניינים: ראשית, על אף שמניית טבע בתל אביב היא זו שבה היקף ההשקעות הזרות הוא הגבוה ביותר, כ-1.95 מיליארד דולר, הרי שכיל מובילה עליה בשני אספקטים: ראשית, מספר הגופים הזרים שמשקיע במניה הוא הגבוה ביותר, 676; שנית, 34% מסך החזקות הציבור בכיל הן של מוסדיים זרים - השיעור הגבוה בבורסה. אחרי מניות טבע וכיל, נמצאים בהפרש ניכר בזק והבנקים, וסך הכל ישנן 9 חברות בת"א בהן היקף החזקות הזרים הוא גבוה מ-100 מיליון דולר.

עניין בולט נוסף שעולה מפילוח השקעות הזרים, הוא שהיקף ההשקעות שלהם בחברות סקטוריאליות - כגון אלביט מערכות שפועלת בתחום הביטחוני ואסם שפועלת בתחום המזון - הוא נמוך למדי ביחס לשווין בבורסה. היקף ההשקעות הזרות באלביט, שרוב הכנסותיה מגיעות ממכירות לחו"ל, עומד על 73 מיליון דולר בלבד (8% מהיקף החזקות הציבור), ואילו באסם היקף ההשקעות הזרות עומד על 34 מיליון דולר בלבד - 2.3% משיעור החזקות הציבור.

סקטור שעליו ניתן לומר בבירור שלזרים אין בו עניין הוא האנרגיה. אולי משום שבתחום זה יש להם אלטרנטיבות טובות יותר בעולם. היקף ההשקעות שלהם בחברות הזיקוק ובחברות חיפושי הנפט הוא הנמוך ביותר במדד המעו"ף, וזאת למרות תגליות הגז המרשימות של השנים האחרונות. כך, לדוגמה, בבזן, היקף השקעות הזרים עומד על 20 מיליון דולר בלבד (2.3% מהחזקות הציבור); בשותפויות חיפושי הנפט כגון ישראמקו, אבנר ודלק, ישנן החזקות זרים בהיקף של 2-4 מיליון דולר בלבד. כך, שהמאמצים להכניס משקיעים זרים אליהן לא נושאים פרי לעת עתה. יש לציין שאחת הסיבות לכך היא המבנה המשפטי של השותפויות שפחות מוכר בחו"ל, ולכן מרתיע את הזרים.

 השקעות זרות

 מתרחקים

 השקעות זרות