חושף סודות המעקב האלקטרוני בארה"ב: "אני יודע שאסבול"

אדוארד סנודן, האדם שהדליף בשבוע שעבר את סודות המעקב האלקטרוני של ארה"ב, אמר אמש (א'), בראיון בהונג-קונג, כי אין בדעתו להסתתר, אך הוא יודע שיהיו "מי שידאגו לכך שאסבול בגין מה שעשיתי".

סנודן, בן 29, עובד קבלן של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), שלא סיים בית-ספר תיכון, אך השתכר 200 אלף דולר בשנה ב"בעבודה חלומית בהוואי", כדבריו, חשף את זהותו, ביוזמתו, בראיון לעיתון הבריטי "גארדיאן", שלאחד מכתביו הוא הדליף בשבוע שעבר מידע חסוי על שתי תכניות מעקב אלקטרוני של הסוכנות, גוף ביון שאחראי על ניטור מערכות תקשוב גלובליות ואיסוף מודיעין אותות (signal intelligence), ושידוע בכינוי "האוזן של ארה"ב".

הוא גינה בראיון ל"גארדיאן" את המעקב האלקטרוני השיטתי אחר אזרחים חפים מפשע ואמר, כי "חשוב לשלוח מסר לממשלה שלא יהיה אפשר להפחיד את העם".

הודות לסנודן למד העולם, כי זה כמעט שש שנים כורה הסוכנות לביטחון לאומי מידע אישי מתנועת טריליוני מיילים, צ'אטים, מסמכים וקבצי וידיאו ואודיו על מי יודע כמה משתמשים ברחבי תבל, לרבות מיליוני אזרחים בארה"ב, הישר משרתים של חברות האינטרנט הגדולות ביותר בשוק האמריקני, שמשרתות למעשה את העולם כולו: מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק, יאהו, AOL, אפל, פאל-טוק (שמשרתת לקוחות רבים בעולם הערבי), סקייפ ויו טיוב.

סנודן אף חשף, כי הסוכנות מנטרת וצוברת, מזה שבע שנים, נתוני תקשורות טלפוניות של מיליוני לקוחות "ורייזון", אחת מחברות הטלפוניה הגדולות ביותר בארה"ב. (מדובר במספרי טלפון, מי טילפן למי, מתי וכמה זמן נמשכה התקשורת, אך לא תוכן השיחות עצמן). סנודן הדליף ל"גארדיאן", שהניטור נעשה על פי צו של בית-משפט סודי, FISA, (ראשי תיבות באנגלית של 'החוק למעקב אחר מודיעין זר'), שמוסמך להורות בחשאי לחברות טלקומוניקציה לספק מידע לגופים מודיעיניים אמריקניים. היה זה כנראה סנודן שמסר לעיתון עותק של צו בית-המשפט ל"ורייזון" למסור את המידע, שתחום בפרק זמן מסוים, וניתן לשער שאין זה הצו הראשון או היחיד מסוגו.

ג'יימס קלאפר, ראש המודיעין הלאומי, הגוף שאחראי על כל סוכנויות המודיעין בארה"ב, אמר אמש, בראיון ל-NBC: "נקרע לי הלב, ואני מתכוון בפועל, לא כדימוי, כאשר אני רואה מה שמתרחש בגלל הנזק האדיר, החמור, שההדלפות גרמו ליכולות המודיעיניות שלנו".

הוא האשים את העיתונות בשימוש ב"הגזמות פרועות" בדיווחים על החשיפות והודיע שהסוכנות לביטחון לאומי ביקשה ממשרד המשפטים לפתוח בחקירה נגד המדליף. זה צעד ראשון לקראת הגשתה של תביעה פלילית, שעלולה להוביל למאמץ להביא להסגרתו של סנודן לידי זרועות החוק בארה"ב. "אני מקווה שנצליח להניח יד על מי שעשה זאת מפני שחומרת הנזק שהוא חולל היא קיצונית והוא פגע בביטחון הארץ הזו", אמר קלאפר.

סנודן עבד בשביל חברת היעוץ הטכנולוגי והאסטרטגי בוז אלן המילטון, שמשרתת את הממשל הפדרלי ותאגידים גדולים. הוא שירת כעובד קבלן במתקן של הסוכנות לביטחון לאומי בהוואי כספק שירותי טכנולוגיה. בראיון ל"גארדיאן" הוא סיפר, כי גדל בקרולינה הצפונית, אך משפחתו עברה לגור במרילנד, לא הרחק מהמטה של הסוכנות לביטחון לאומי. לדבריו, הוא היה תלמיד גרוע ולא סיים את בית-הספר התיכון. הוא התגייס לצבא ב-2003, אך שוחרר בעקבות תאונת אימונים שבה שבר את שתי רגליו.

הוא עבד כשומר במטה NSA, אך כעבור זמן הצטרף לסוכנות הביון המרכזית והוצב בתחנה שלה בז'נבה כאיש טכני. שם, לדבריו, החל להתפכח כאשר ראה כיצד סוכני CIA גייסו בנקאי שוויצרי כמודיע שיתן להם גישה לחשבונות בנקים: הם השקו אותו לשכרה ולאחר שהסתבך בתאונת דרכים בגלל שכרותו הם חילצו אותו. כביטוי של הכרת תודה הסכים הבנקאי לשפוך סודות פיננסיים. אחרי שירות קצר ב-CIA, החל סנודן לעבוד כמנתח מערכות בשביל בוז אלן המילטון.

אנליסטים מעריכים, שסנודן מנסה לתייג את עצמו כחושף מעשי שחיתות ובכך לקנות הגנה מתביעה פלילית כמעט ודאית. בראיון הדגיש סנודן, כי הוא היה חשוף לסודות רבים אחרים וכי הוא היה יכול לחושפם, או למכרם, לו רצה לגרום נזק לביטחון הלאומי של ארה"ב.

במקום זאת, הוא העדיף לחשוף רק מידע שעשוי להצית שיח ציבורי על המעקב הממשלתי אחר אזרחים. "לו רציתי רק לגרום נזק לארה"ב, יכולתי לסגור, באחרי צהרים אחד, את כל מערכת המעקב, אך זו לא היתה כוונתי. החשש הגדול ביותר שלי לגבי השפעת החשיפות על ארה"ב הוא, ששום דבר לא ישתנה בעקבותיהן", אמר המדליף.

אך בתשובה על שאלה האם, לדעתו, ההדלפות שינו משהו, אמר סנודן: "אני חושב שכבר התחולל שינוי. כל אחד מבין עכשיו עד כמה הידרדר המצב - ואנשים מדברים על כך. לאזרחים יש הכוח להחליט האם הם מוכנים להקריב את הפרטיות שלהם על מזבח המעקב הממשלתי".

סנודן אמר, כי הוא מבין שהוא מסכן את עתידו וכי ייתכן שתוגש נגדו תביעה פלילית. "קרוב לוודאי שלא אוכל לחזור לארה"ב", אמר. לדבריו, הוא יבחן אפשרות לקבל מקלט במדינות שמייחסות חשיבות לחירויות הפרט, כאיסלנד או הונג-קונג. "אנשים יכולים לנסות לפגוע בי ולאחר הכל, תחנת סי.איי.אי. (בהונג-קונג) נמצאת בסמוך, במורד הרחוב. אני מתאר לעצמי שהבחורים שם עסוקים מאוד עכשיו".

"אני לא עומד להסתתר", אמר סנודן. "אם נתיר לממשל האמריקני להפחיד את האזרחים באיומים של גמול על חשיפות של עוולות זה יהיה בניגוד לאינטרס הציבורי".

הוא ציין, שאיש לא ידע על כוונתו להדליף, אפילו לא המקורבים לו ביותר. לדבריו, לא היה אירוע ספציפי שהניע אותו לפעול כפי שפעל. "מדובר יותר בהבנה הדרגתית שנשיאים יכולים לשקר בגלוי כדי לפלס דרך לנשיאות ואחר כך להפר הבטחות פומביות בלי לשלם מחיר".

במהלך הראיון, שהוקלט בווידיאו ונמצא ברשת, הצטייר סנודן כאדם רגוע, שקול ורהוט. הוא התרגש רק פעם אחת, כאשר דיבר על נזק פוטנציאלי ליקיריו.

ובינתיים, הודיע הסנטור הרפובליקני רנד פול, שחתום על משנתה של "מסיבת התה", שבדעתו להגיש תובענה יצוגית נגד ממשל אובמה בגין המעקב אחר אזרחים.