"שכירים בכירים מבצעים תכנון מס של כמיליארד שקל בשנה"

ככה זה עובד: שכירים ששכרם עולה על 30 אלף שקל בחודש מתאגדים כחברה כדי לקבל "שכר ייעוץ" במקום שכר חודשי, במטרה לחסוך עשרות אחוזים במס הכנסה ■ פרופ' הדרי: "אני תמה איך רשות המסים והאוצר מאפשרים את זה"

"כמיליארד שקל נצברים מדי שנה אצל עובדים בכירים במשק, אבל הם לא משלמים עליהם מס" - כך טוען פרופ' יצחק הדרי, יועץ לענייני מסים ומרצה באוניברסיטת תל-אביב ובמכללת נתניה.

פרופ' הדרי מציע לבטל את העלאת מדרגות המס בחוק ההסדרים ואת הטלת המס על דירות מגורים, ובמקום זה להסיט את תשומת-הלב לעובדים בכירים שמשתכרים יותר מ-30 אלף שקל בחודש, ומשלמים מינימום מס.

הדרי מתייחס לתופעה שאותה הוא מכנה "שכירים המתחזים לחברות". מדובר בעובדים שהיו שכירים בחברות שונות במשק, וכששכרם עלה מעל הרף של 30 אלף שקל, פתאום הם החליטו להתאגד כחברה ולקבל "שכר ייעוץ" כיועצים חיצוניים של מקום עבודתם, במקום שכר חודשי. זאת, לצורך מטרה אחת: הורדת נטל המס שמוטל עליהם בעשרות אחוזים.

הדרי: "זה תכנון מס אדיר, שאני תמה איך רשות המסים ומשרד האוצר מאפשרים את זה".

וכך, לדבריו, עובד תכנון המס: "כמעט כל השכירים בישראל ששכרם מעל 30 אלף שקל לחודש, פועלים כחברות. הם מקבלים כביכול מהמעסיק הקודם שלהם או מהתאגיד אותו שכר ואותן הטבות שקיבלו קודם לכן, הכול בדיוק אותו דבר, אבל ההכנסות שלהם נרשמות כ'שכר-טרחה' לחברה שלהם, וכל ההכנסה נכנסת לחברה שלהם. אך למעשה הם עובדים באותה חברה שעבדו בה קודם, ולא במקום אחר, כך שיש להם אותם יחסי עבודה שהיו לפני שהתאגדו כחברה.

"מדובר בבעלי שכר גבוה של 50-60 אלף שקל לחודש, ובחברות בורסאיות אפילו בבעלי שכר של 200 אלף שקל לחודש ויותר. הם עושים לעצמם חישוב כמה כסף הם צריכים כדי לחיות באופן שוטף ביום-יום, ואת הסכום שקבעו משלמים לעצמם כשכר מהחברה שהקימו, ומשלמים על זה מס. כך שהם מחליטים בעצם כמה מס הם ישלמו על הכנסתם כשכירים. אבל יש להם עודף אדיר בין הכסף לצריכה לבין מה שהם קיבלו כשכר בפועל מהחברה שלה נתנו שירותי ייעוץ לכאורה".

לשלם פחות או בכלל לא

וכאן מתחיל הרווח הגדול של אותם "שכירים שמתחזים לחברות". הדרי: "נניח שאדם מקבל 100 אלף שקל לחודש, והוא בזבזן שצורך 40 אלף שקל לחודש. על הסכום הזה עליו לשלם מס הכנסה רגיל לפי מדרגות המס שנעות מ-10% עד 50%. על 40 אלף הוא ישלם כ-30% מס ממוצע. כל היתרה, סכום של 60 אלף שקל שקיבל, נשארת בחברה שלו, וזו משלמת רק 25% מס על כל סכום שלא יהיה.

"את כל כספי החסכונות שלו, עשרות אלפי שקלים מעבר לסכומי הצריכה שצרך, הוא משקיע בנדל"ן ובהשקעות אחרות, וכך הוא צובר עוד ועוד נכסים לאורך השנים. כלומר, האיש מתעשר למעשה על חשבון החיסכון במס".

יצוין כי שיעורי מס ההכנסה המוטלים על שכר של שכיר, כולל ביטוח לאומי, נעים בין 10% ל-50% (כולל מס יסף), בעוד ששיעור מס חברות המוטל על רווחי החברה הוא רק 25%. בעת חלוקת דיבידנד מוטל על חלוקת הרווחים "מס דיבידנדים" של 25% (ועל בעל שליטה - 30% עד 47.5% מס על רווחי חברה שיחולקו לבעלים).

הדרי: "אם משווים את הכנסות 'השכירים מקימי החברות' לשכיר רגיל שמקבל שכר על עבודתו ומשלם מס רגיל, אז הם משלמים הרבה-הרבה פחות מס, ויש להם המון כסף עודף להשקעות.

"שכיר ששכרו 100 אלף שקל משלם מס רגיל בכיוון של 50%, ואז אם הוא רוצה להשקיע, הוא יצטרך לצבור את יתרת הכסף שנותר אחרי תשלום המס הזה. מנגד, שכיר שהתחזה לחברה צובר נכסים בחברה שלו, ואם יום אחד הוא ירצה להעביר או לממש אותם - יש כל מיני תכנוני מס איך להוציא אותם מהחברה ולשלם פחות מס או לא לשלם בכלל.

והדרי מביא דוגמה מהשטח. "אני אישית מכיר אדם כזה שקנה נדל"ן בסכומים אדירים. בשלב מסוים הוא החליט לפרק את החברה, ובתכנון מס יצירתי בפירוק, הוא העביר את כל הנדל"ן לעצמו ולא שילם שקל מס. אבל גם אם שכיר כזה יצטרך כן לשלם מס מלא בעתיד על פירוק החברה, המס יהיה 25% בסך-הכול, ובינתיים הוא צבר נכסים במיליונים - מיליונים שנצברו לו על חשבון מס הכנסה. זה החלום הרטוב של כל אחד.

"יש פה פגיעה משמעותית בשוויון בפני המס. השכיר המקביל לו, שלא הקים חברה פיקטיבית, לא היה יכול לרכוש את כל הנדל"ן הזה, כי הוא שילם על שכרו הגבוה מס מלא של 50%, כך שלא נותרה לו יתרה משמעותית לרכישה ולצבירת רכוש".

- מה התרופה והפתרון לבעיה הזו?

"התרופה לזה היא שבחוק ההסדרים עכשיו יוסיפו הוראה של משפט אחד: ש'כל מי שנחשב בדיני העבודה לשכיר ישלם מס כשכיר ולא כחברה'. המבחן הוא קיום יחסי עבודה בין עובד למעביד לפי כללי דיני העבודה. יש מבחנים של בית הדין לעבודה מיהו שכיר, ואותם עובדים שהקימו חברות כדי לחסוך במסים, שאני מכיר רבים מהם, הם שכירים לכל דבר ועניין. יש פה אנומליה ואי-שוויון אדיר".

לדברי הדרי, המצב הבעייתי הזה לא חמק מעיני הרשויות. "הנושא הזה עלה בוועדת טרכטנברג אך לא אומץ בהמלצות, כי נציג רשות המסים אמר שזה מורכב מדי. רשות המסים הרימה את הכפפה והקימה ב-2011 ועדה שתדון בנושא, אך עד עתה לא ברור מה נסגר עם הוועדה הזו".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הנושא של מיסוי שכירים המתאגדים בחברות לצורך מס נמצא בדיונים על-ידי צוות חברות ארנק. הצוות פרסם המלצות-ביניים לשימוע, ובעקבות השימוע נבחנות החלופות. אנו מניחים שבתקופה הקרובה יפורסמו ההמלצות".

וברשות המסים מקימים ועדות

התופעה של "שכירים המתחזים לחברות" - שמכונות גם "חברות-ארנק" - מוכרת למשרד האוצר ולרשות המסים, אך נראה כי הטיפול בה נתקל בקשיים.

בספטמבר 2011 המליצה ועדת טרכטנברג על הקמת ועדה ממשלתית, בראשות מנהל רשות המסים, למיסוי חברות-הארנק וחברות ההחזקה הפרטיות. בעקבות זאת הורה שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, להקים ועדה בראשות מנהל רשות המסים הקודם, דורון ארבלי, לניסוח המלצות למיסוי חברות אלה.

הוועדה הייתה אמורה לסיים את עבודתה עד יוני אשתקד, במטרה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים החל ב-2013, אך חבריה לא הצליחו להגיע למסקנות המקובלות על כולם.

לפני מספר חודשים, באוקטובר 2012, העבירה "ועדת ארבלי" את המלצות-הביניים שלה לגורמים מקצועיים בלשכת רואי החשבון ובלשכת עורכי הדין לצורך קבלת תגובותיהם. בעקבות זאת הוצעו שני מסלולים שונים לפתרון הבעיה.

ההמלצה הראשונה הייתה כי בחברות-הארנק יבוצע מדי שנה חיוב במס של בעלי המניות היחידים בגין מחצית מרווחי החברות שלא חולקו בשנת המס; בחברות ההחזקה הפרטיות ייעשה חיוב במס של בעלי המניות היחידים בגין מחצית מהרווחים הפסיביים שצמחו בהן שלא חולקו בשנת המס.

לפי החלופה השנייה, יש לחייב את כלל החברות, שלהן רווחיות גבוהה, ולא חילקו דיבידנדים משמעותיים, בתשלום ריבית שנתית בגובה 4%-8%, בגין סכום המס הנובע מהרווחים הבלתי מחולקים של החברות.