פרופ' דן שכטמן: "האנושות נעלמת; הפתרון? יזמות"

"לא להתרכז בכסף אלא בהצלחה. אם אתה ממוקד במיזם עצמו, תבנה חברה טובה ואז גם הכסף יגיע"

"העולם היום מאוד מעניין", מציין דן שכטמן, פרופ' להנדסת חומרים בטכניון וזוכה פרס נובל לשנת 2011 בעבור גילוי גבישים קוואזי מחזוריים. "אם תחשבו על זה, אין היום מלחמות בין מדינות. אין לי אפילו דוגמא אחת למלחמה בין מדינות. לעומת זאת, ישנן מלחמות רבות בתוך מדינות, בין שבטים או מיעוטים או מגזרים שונים באותה המדינה.

"זה קורה משום שאנשים אינם מזדהים בהכרח עם המדינה. מדוע? כי מדינה היא יציר מלאכותי. מי יצר אותה? לעיתים קרובות - הקולוניאליזם. זה היה נוח. כעת העולם הזה מתפרק לנו ויוצר מיליוני פליטים".

מה עוד מעניין את שכטמן? תוחלת החיים. "עד לאחרונה החשש הגדול של האנושות היה מהתפוצצות אוכלוסין. לא עוד. ב-2050 הגידול באוכלוסין ייעצר. באירופה, נולדים 1.5 ילדים לאישה. במדינת המפותחות במזרח כמו טאיוואן או סינגפור - 1-1.2 ילדים לאישה מה המשמעות של ילד אחד לכל אישה? שבדור הבא האוכלוסייה קטנה בחצי! האנושות נעלמת!".

"היכן נולדים שבע ילדים לאישה? באפריקה, לתוך העוני והמלחמות. ומה התוצאה? שוב, פליטים ששוטפים את העולם. ומה הפתרון? כלכלות יציבות ועשירות יותר. במדינות בהן הכלכלות חזקות, רמת הילודה יורדת והסיכון למלחמות פנימיות יורד וגם שיעור הפליטים".

שכטמן אמר את הדברים באירוע שערכה החברה הכלכלית חיפה לבכירי תעשיית הביומד, לרגל הקמת פארק מדעי החיים בחיפה, שנבנה בימים אלה על ידי חברת מבני תעשיה והחברה הכלכלית חיפה. האירוע נערך במסגרת כנס IATI ביומד 2013.

"מה הפתרון? חינוך טוב לכולם", הוא הוסיף, "החינוך חייב להיות טוב באמת, ולכולם. בפריפריות, בכפרים - שם נולדים יותר ילדים. הם, ולא ילדי עיר ההולכים ופוחתים במספריהם, יהיו העובדים של הדור הבא. הם יצטרכו להחזיק אותנו בחיים כשנפרוש. חייבים לחנך גם אותם, ולא רק את בני הערים, לרמה גבוהה של חינוך מדעי, טכנולוגי ויזמי". הוא מתייחס בכך לא רק לפריפריה הישראלית, אלא גם לכפרים הפריפריאליים של סין והודו.

שכטמן מציין כי "יש דמיון בין עורך דין ומהנדס. עורך דין יוצר עבודה לעוד עורכי דין, ומהנדס יוצר עבודה לעוד מהנדסים. בשנות ה-90 חלה עלייה גדולה מרוסיה שכללה גם מהנדסים מעולים בשיעור גבוה. האם סגרנו באותו דור את הטכניון? להיפך. ריכוז המהנדסים הגבוה איפשר להקים ולמשוך עסקים חדשים שיצרו עבודה לכולם". זאת גם בזכות העובדה שבישראל יש כבר תרבות יזמית. "בדרום אמריקה יש תרבות של כדורגל, ילדים יודעים הכול על כדורגל. ובישראל יש תרבות יזמים והילדים מכירים את האקזיטים הגדולים". עם זאת הוא מזהיר: "שוק חופשי חיוני להצלחת מיזמים טכנולוגיים, ושלא תהיה שחיתות. בחברה מושחתת אין צ'אנס להצלחה של יזמות".

קורס ליזמות

מזה 27 שנה מלמד שכטמן בטכניון קורס ליזמות, אחרי שהבין שבתי ספר למנהל עסקים מלמדים אולי ניהול של חברות סטארט-אפ, אבל לא את הייזום שלהן. "אל מי אנחנו צריכים לפנות כשאנחנו מלמדים יזמות?", הוא שואל. "אל בעלי המומחיות בתחומים הרלוונטיים, ולא המנהלים במקצוע. בעלי המומחיות הם בדרך כלל היזמים. צריך לפנות כבר בתיכון, ואחר כך באוניברסיטה, אל תלמידי הביולוגיה, הרפואה וההנדסה, ולהכניס להם את הרעיון היזמי לראש. גם תלמידי בית הספר הטכני יכולים להיות יזמים: אלה אנשים שמכינים דברים. אפשר ללמד אותם להוסיף חדשנות לדברים שהם מכינים".

בקורס של שכטמן מרצים רק דוברים חיצוניים, רובם יזמים לשעבר, שמספרים את הסיפור שלהם. בקורס אין בחינה, אך הנוכחות חובה וכך גם סיכום השיעור. אחד המסרים שמעבירים המרצים, הוא אומר, הוא "לא להתרכז בכסף אלא בהצלחה. אם אתה ממוקד במיזם עצמו, תבנה חברה טובה ואז גם הכסף יגיע". עוד מלמד שכטמן את היזמים לעולם לא להשקיע הרבה מהכסף שלהם ושל החברים שלהם במיזם. "אתם פשוט לא מספיק עשירים בשביל זה, ועלולים לאבד הכל". הוא מציע גם לא להתעקש לנהל את המיזם בעצמם אם אין להם ידע ניהולי.

באירוע ציין ראש עיריית חיפה יונה יהב, כי פארק מדעי החיים המוקם בימים אלה בפאתיה הדרומיים של חיפה, יצטרף לפעילות שעושה העיר כדי לתמוך בסטודנטים שלה, בין היתר על ידי הפיכת בניינים עירוניים למעונות. "זה הופך לקמפוס אורבאני עם בתי קפה ומסעדות, ויש הגירה של צעירים לתוך העיר. הפארק בדרום העיר מצטרף למת"ם שהוא פארק התעשייה הגדול בישראל".