אופ"א (שוב) נגד "שוק הבשר"

עסקאות כמו זאת של ניימאר לברצלונה, שבהן משקיעי צד ג' גוזרים קופון, מרתיחה את אופ"א; בדרום אמריקה, ובברזיל בפרט, דווקא נהנים מזה

אופ"א, ארגון הכדורגל האירופי, דורש כבר תקופה ארוכה מהארגון העולמי (פיפ"א) להעביר תקנות נגד בעלות צד ג' על זכויות המכירה של שחקנים. "זה צריך להיאסר באופן עקרוני", הסביר ג'יאני אינפנטינו, מזכ"ל אופ"א. העמדה של הארגון בנושא גורסת כי הכסף צריך להישאר בתוך הכדורגל, כלומר בין הקבוצה המוכרת לקבוצה הרוכשת, ולא להסתובב בין גורמים חיצוניים. בנוסף, באופ"א סבורים שמועדונים יכולים באמצעות המודל הזה לרכוש שחקנים שבכל מצב אחר הם לא היו יכולים להרשות לעצמם, ושמדובר על סוג של סחר בבני אדם שקונים מהם "נתחים" משל היו חתיכות בשר.

מודל בעלות צד ג' על שחקנים נפוץ במיוחד בדרום אמריקה, שם הוא למעשה התחיל, ככלי לפיתוח שחקנים צעירים בסביבה של מועדונים בקשיים כלכליים. משום כך, נפוץ המודל גם בליגות שהן מזרון הנחיתה הטבעי של הדרום אמריקאים - בפורטוגל וספרד. בדרום אמריקה מדובר במאות שחקנים שמשקיעים כאלו ואחרים עומדים מאחוריהם, בעוד אירופה יש כמה עשרות השייכים לצד שלישי.

הנושא הזה עלה הקיץ לכותרות שוב, לאחר העסקה המדוברת במסגרתה רכשה ברצלונה את ניימאר, כוכב נבחרת ברזיל, תמורת 57 מיליון אירו - כשרק כמחצית מהסכום הלך לסנטוס, קבוצתו, בעוד היתרה התחלקה בין משקיעים.

"סחר בעבדים? אנשים לא יודעים על מה הם מדברים"

למרות הדרישה האירופית, בפיפ"א בינתיים לא ממהרים להוציא את המודל הזה מחוץ לחוק. אחד המתנגדים העיקריים לעניין הוא עורך דינו של ניימאר, מרקוס מוטה, שנחשב לאחד ממשפטני הכדורגל המובילים בדרום אמריקה. כעת, בראיון לאתר insideworldfootball, הודיע מוטה, שבין היתר היה מעורב בעסקאות שהעבירו את לוקאש מורה וטיאגו סילבה לפ.ס.ז', רוביניו לריאל מדריד, פרננדיניו למנצ'סטר סיטי ועוד - כי הוא מתכוון להיאבק באופ"א לטובת המשך בעלויות צד ג'.

"אופ"א מנסים לחצות כאן את תחום הסמכות השיפוטי שלהם", הוא אומר. "הם לא לוקחים בחשבון איך כל שוק כדורגל ספציפי עובד ואיך הוא ממומן. בברזיל ובדרום אמריקה אין לנו את ההכנסות והנכסים של מועדונים אירופיים. אנחנו לא מקבלים 40-50 מיליון אירו בעונה מספונסרים, טלוויזיה או מכירת כרטיסים. המועדונים שלנו צריכים לקבל את האופציה לממש את הנכסים העיקרי שלהם - השחקנים.

"אנשים שמדברים על סחר בעבדים לא יודעים על מה הם מדברים", המשיך מוטה. "אף משקיע לא יכול להכריח שחקן לעבור קבוצה אם השחקן לא מעוניין בכך". מוטה מדגיש כי ללא שיטת הבעלויות צד ג', הכדורגל הברזילאי ככל הנראה היה קורס. "מתוך 11 השחקנים שפתחו בהרכב של קורינתיאנס מול צ'לסי בגמר גביע העולם לקבוצות ביפן, 10 היו שייכים למשקיעים".

ברוב המקרים בדרום אמריקה, השחקנים חותמים על החוזה הראשון שלהם עם צדדי ג' כבר בסביבות גיל 16. זה השלב שבו רוכשים למעשה המשקיעים חלק מזכויות המכירה העתידיות של השחקנים, בעוד המועדונים של הכדורגלנים מקבלים הטבות כלכליות מיידיות. עבור המשקיעים מדובר בעסק מסוכן, שלא תמיד מצליח: "יכולים להיות החזרים פנטסטיים בהשקעות האלו, אבל לפעמים גם יש הפסדים פנטסטיים", אומר מוטה.