"המומחיות שלי היא לנבא מה תהיה תוצאת המשפט"

זה כחצי שנה מבלה סר גאווין לייטמן על הקו לונדון-תל-אביב. בכל חודש הוא טס לישראל, שוהה בארץ 4 ימים, וחוזר הביתה ללונדון. אולי מתישהו בעתיד הסדר יתהפך, והוא יחליט לשהות 4 ימים בלונדון כל חודש. אבל עד אז, לייטמן, שופט בדימוס בבית המשפט לעניינים מינהליים ובבית המשפט להגבלים עסקיים בלונדון, ממשיך לשמש יועץ חיצוני לפירמה אנגלית לעורכי דין, היושבת בתל-אביב.

בפירמה האנגלית-תל-אביבית, "אסרסון ושות'", מתגאים במיוחד בלייטמן. נראה, כי זו הפעם הראשונה שבה שופט-לשעבר מבתי המשפט של המולדת הישנה מצטרף למשרד עורכי דין ישראלי. טוב, לא לגמרי ישראלי, רק כזה היושב בישראל. ב"אסרסון" מקפידים לציין שאין להם שום נגיעה למשפט הישראלי, וכל עיסוקו של המשרד נמצא בתחומיו של הדין האנגלי. לייטמן, ששימש כ"בריסטר" (עורך דין מתדיין) באנגליה במשך 30 שנה, וכן כ-QC, יועץ מיוחד למלכה אליזבת השנייה, פרט לשנותיו על כס השיפוט, משתבץ היטב בפאזל של המשרד הישראלי.

"אנחנו בלי ספק חיה ייחודית בנוף המשפטי", אומר סר לייטמן ל"גלובס", בשיחה הצופה אל קו הרקיע של תל-אביב. "אנחנו משרד עורכי דין אנגלי, עוסקים בדין האנגלי, זה ייחודי כי אנחנו יושבים כאן ולא בלונדון. יש לנו קליינטים ישראלים שיש להם עסקים בבריטניה, נדל"ן בבריטניה, והתדיינויות בבתי המשפט של אנגליה. חשוב להבין שמידת ההתמקצעות בליטיגציה בבתי המשפט האנגליים היא גבוהה. אנחנו מטפלים גם במשפט בינלאומי, יש לנו חברות צרפתיות. אם אתה זקוק לעצה משפטית, שלא קשורה לדין הישראלי, אתה מוזמן לבוא אלינו".

- איך הגעת להצטרף למשרד עורכי דין ישראלי?

"יש לי קשר ארוך שנים לישראל, אשתי ואני ביקרנו בארץ פעמים רבות ואפילו קניתי בית בירושלים לפני 25 שנה. שלושת ילדיי למדו בישיבה, בתי הבכורה עשתה עלייה והיא חיה ועובדת בישראל. פגשתי את אביו של אחד השותפים במשרד בבית-כנסת בלונדון, והפכנו לחברים טובים. טרוור אסרסון (השותף הבכיר במשרד, י' י') ואני הפכנו לחברים טובים, וכשפרשתי מכהונתי כשופט, חשבתי שאולי אוכל למצוא תפקיד בישראל. זו הייתה גם הזדמנות עבורי לבוא לישראל באופן קבוע ולראות את נכדיי".

לייטמן איננו מכיר את המשפט הישראלי, ומצהיר כי גם אין לו צורך בכך. "אני משמש כיועץ למשרד בשאלות משפטיות שנוגעות לדין האנגלי. אין לי צורך ברישיון עריכת דין כאן, כי אני משמש כיועץ ולא עוסק בעריכת דין. אין לי כוונה לחזור לפעול כעורך דין פעיל, כי אני שופט בדימוס. אבל אני נותן ייעוץ מתוך הניסיון והידע שלי על המשפט האנגלי ועל ליטיגציה באנגליה. לחברות שאנחנו מטפלים בהן כאן יש עסקים באנגליה, ולכן הדין הרלבנטי הוא הדין האנגלי. לא הייתי מתיימר לתת עצות על משפט ישראלי".

כשהשופט לא מאמין לעד

- האם מערכת בתי המשפט האנגלית ממלאת את תפקידה כיאות?

"בתי המשפט באנגליה פועלים היטב. אבל הבעיה הגדולה היא העלויות. עלויות ניהול משפט באנגליה הן גבוהות מאוד, הרבה מעבר ליכולתו של האזרח הרגיל. היה לנו מימון ציבורי לאזרחים שלא יכולים לממן ליטיגציה. הבעיה היא, שהמימון הציבורי קוצץ בחדות, וזו בעיה פרקטית, כי המימון הציבורי הוגבל לתיקים פליליים בלבד. לכן צמחו באנגליה חברות-קרנות המעניקות מימון לניהול תביעות אזרחיות, בתמורה לנתח מהפיצוי שיתקבל בסוף ההליך. אני משמש כיו"ר ועדת ההשקעות של אחת הקרנות הללו".

- איך אתם יודעים באילו תיקים להשקיע?

"כאן המומחיות שלי נכנסת לפעולה. תפקידי הוא לנבא מה תהיה התוצאה של המשפט. נניח שהחברה סיכמה שהיא תממן את התיק, ובתמורה תקבל 20% מהפיצוי שיתקבל בסוף. המומחיות שלי היא לבדוק מה הסיכוי שיתקבל כסף בסוף ההליך, והאם זה משתלם נוכח העלויות הצפויות בתיק עד לסיומו? כאן אני נדרש להביע את דעתי. זו אחריות כבדה, כי אתה לוקח תיקים שניהולם המצטבר עשוי להגיע לכמה מיליוני ליש"ט. כך שאתה צריך לנצח כמה תיקים כדי לכסות את העלויות הללו".

- כדי לנבא סיכויי הצלחה של תיק, צריכה להיות רמה מסוימת של ודאות במשפט. בישראל יש מידה רבה של אי-ודאות, בגלל שיקול-הדעת השיפוטי הרחב שבית המשפט העליון נתן לשופטים.

"צריך להיזהר כשמדברים על שיקול-דעת. לבתי המשפט אין שיקול-דעת בשאלה של מהו החוק. הם צריכים לזהות מהו הדין בנושא מסוים, אבל אי אפשר לומר שהחוק הוא לא ודאי. נושא קשה בהרבה הוא החלטות בנושאים עובדתיים. קשה מאוד לנבא איך יתקבל עד מסוים על-ידי השופטים. האם בית המשפט יאמין לו ויקבל אותו כעד מהימן או לא. כעורך דין מתדיין הייתי נפגש עם לקוח כדי להחליט אם בית המשפט יאמין לו או לא.

"לעתים שופטים החליטו אחרת לגמרי ממה שהנחתי. שופטים מסוימים פשוט לא מתרשמים מעדים מסוימים. היה לי פעם שופט שלא האמין ללקוח שלי. אמרתי לו: יש לך ספקות בעד שלי, כי הוא מבוגר מאוד. כבודו צריך לזכור שהעובדה שאדם הוא זקן מאוד, אינה סיבה לכך שהעד לא יאמר את האמת.

"השופט עצמו היה בן 55 ובלתי צפוי לחלוטין. כך שיש מקרים שבהם יש לשופטים שיקול-דעת; ויש תיקים שקשה מאוד לנבא".

- איפה בכל זאת יש מרחב שיקול-דעת לשופטים?

"יש נושאים שבהם לשופט יש שיקול-דעת, לדוגמה, בשאלה מהי ההוראה שהוא ייתן בסופו של פסק הדין. למשל, חברה שבה יש לך מניות, שנוהלה שלא כיאות על-ידי ההנהלה. השאלה אם היא אכן נוהלה באופן גרוע היא שאלה עובדתית. השאלה אם מה שנעשה חורג ממה שרשאית הנהלה לעשות, היא שאלה של החוק. השאלה מה תהיה תוצאת המשפט, ואם צריך לקנות את המניות שלך ואיך לחשב את ערכן, היא נושא שבשיקול-דעת. וזה דבר שקשה מאוד לנבא. התשובה היא, שאתה צריך להסתמך על הניסיון. אני הייתי ליטיגטור במשך 30 שנה עד שמוניתי לשיפוט, ואחר-כך הייתי שופט, כך שיש לי מידה של ניסיון לנבא איך יסתיים תיק".

- מה שיעור ההצלחות שלך?

"טוב למדי".

עתיד כלכלי בסכנה

מאז פרש מכס השיפוט לפני כחמש שנים, לייטמן מעורב בערוצים שונים של גישור בינלאומי במדינות שונות, ביניהן בריטניה, סינגפור, הונג-קונג ומדינות נוספות.

לייטמן: "גישור זה הליך שתומך בליטיגציה, כי הליטיגציה בבריטניה היא יקרה מאוד, גם אם אתה יכול להרשות לעצמך לשכור עורך דין, אם תפסיד תצטרך בדרך-כלל לשלם גם את הוצאותיו של הצד המנצח, וזה יכול להביא אנשים לפשיטת-רגל. כל עוד האדם הרגיל נמצא בתוך הליך משפטי, יש עננה מעל ראשו. התוצאה אינה ברורה, וכל העתיד הכלכלי שלך - הבית, עתיד המשפחה שלך - נמצאים בסכנה. לכן, גישור הוא בסך-הכול סוג של משא-ומתן, שמטרתו לראות אם אתה יכול להגיע לפשרה. זה יכול להיעשות על-ידי עורך דין, רבי, מהנדס, או כל מי שיכול להביא את הצדדים לדבר על פשרה".

- הגישור בישראל תפס תאוצה בעיקר בגלל הסחבת ובגלל שלוקח המון זמן לסיים תיק בבית המשפט.

"זו בהחלט סיבה טובה. יש שלוש דרכים לסיים סכסוך. האחת היא הגשת תביעה בבית משפט. זה מאוד יקר ויכולים להיות עיכובים גדולים, כי אחרי שניתן פסק דין ניתן לערער, לפעמים אפילו פעמיים. יש גם סיכון, כי הצד השני יכול להגיע לפשיטת-רגל ולאבד את כל נכסיו. האפשרות השנייה היא בוררות, הצדדים יכולים לבחור בורר, שיכול להיות מומחה בתחום, בניגוד לשופט שלא בהכרח הוא מומחה בתחום שבו הוא מכריע; ואתה יכול לקבוע את לוח-הזמנים. הבעיה היא, שבוררות יכולה להיות יקרה מאוד, במיוחד בוררות בינלאומית. וכאן יש דווקא יתרון לבית משפט, כי אתה לא צריך לשלם לשופט. האפשרות השלישית לסיים סכסוך היא גישור. יש בכך סיכון ויש לכך עלות כי אתה משלם למגשר. אבל מספר התיקים שמגיעים לפשרה אחרי גישור הוא גבוה למדי".

- חברות עסקיות רבות נוטשות את ההתדיינות בבתי המשפט ועוברות לבוררויות, שהן דיסקרטיות ולא פומביות.

"אם אתה רוצה פרטיות, לבוררות או לגישור יש יתרונות על פני משפט. הבדל נוסף בין משפט לגישור הוא שבוררות וניהול הליך משפטי מקצינים את היחסים בין הצדדים. ובגישור מה שמנסים לעשות הוא למצוא פשרה, הסדר בין הצדדים, דרך לשקם את היחסים כדי שיוכלו להיות ביניהם יחסים עסקיים בעתיד".

לייטמן אמנם איננו מתפקד כעורך דין פעיל, אבל לאחר קריירה ארוכת שנים במגוון תפקידים בזירה המשפטית, הוא מתגעגע לשם - לייצוג המשפטי הפעיל ולתפקידו של ליטיגטור בבית המשפט. "התקופה המאושרת בחיי הייתה כששימשתי עורך דין פעיל, הרבה יותר מאשר כשהייתי שופט. אני גם אוהב חקירות נגדיות ואת הריגוש שבניהול משפט. שיפוט זה לא אותו דבר, נדרש ממך ניתוק רגשי מסוים כשאתה יושב על כס השיפוט".

- אבל כשופט יש לך את המקום הטוב ביותר באולם לצפות בדרמה המשפטית.

"כן, אבל אסור לך להירדם. אם אתה נרדם כעורך דין של אחד הצדדים, קרוב לוודאי שאיש לא יחוש בכך. אבל כשהשופט נרדם, זו תהיה כותרת בעיתון. ואתה יכול להירדם רק פעם אחת, כי אחר-כך כבר תיאלץ להישאר בבית".

"אנו גובים שכר-טרחה לפי הנהוג בישראל ולא באנגליה"

משרד עורכי הדין אסרסון ושות', שהשופט בדימוס סר גאווין לייטמן משמש בו כיועץ חיצוני, הוא משרד עורכי הדין הגדול ביותר בארץ המתמחה בדין האנגלי. למרות מיקומו בארץ, המשרד עוסק אך ורק במשפט אנגלי בכל תחומי המסחר והנדל"ן. המשרד דורג השנה על-ידי המדריכים הבינלאומיים LEGAL 500 ו-Chambers Global כמוביל בתחומים של יישוב סכסוכים ובוררות וכמומחה בדין אנגלי.

המשרד הוקם לפני כ-7 שנים וקיבץ עורכי דין בריטים מצטיינים, רובם בוגרי אוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד, שהבכירים ביניהם היו שותפים במשרדי עורכי דין מובילים בבריטניה, לפני עלייתם ארצה. כיום מונה הצוות 15 עורכי דין במשרד בתל-אביב, ועוד חמישה עורכי דין בסניף המשני במרכז לונדון. המשרד פועל על-פי מודל ייחודי המאפשר לו להציע שירותי משפט בעלויות נמוכות משמעותית יחסית לפירמות הממוקמות בבריטניה.

"שכר-הטרחה שאנחנו גובים הוא יותר ישראלי מאשר אנגלי", אומר סר לייטמן בהומור אנגלי דק. "אנחנו נמצאים בערך בטווח מחירים של 50%-60% מהמקובל בבריטניה, וזה תקף גם לגבי חברות הממוקמות בבריטניה. אנחנו מקבלים לעבודה במשרד את הדובדבן בקצפת, כי שיעור בוגרי קיימברידג' ואוקספורד אצלנו הוא מאוד גבוה בהשוואה לחברות אחרות. אבל היות שאנחנו בישראל, המחירים שלנו יותר נמוכים. לכן אנחנו מציעים מוצר ייחודי לחברות הממוקמות בישראל ופועלות על-פי הדין האנגלי".

סר גאווין לייטמן

קריירה: למד משפטים ביוניברסיטי-קולג' בלונדון, זוכה מלגת פולברייט ללימודים באוניברסיטת מישיגן

היה בריסטר (עורך דין-ליטיגטור) בבריטניה במשך 30 שנה, בתחומים מסחריים ובבוררויות, וכן בסינגפור, הונג-קונג ובאיי הודו המערבית. ב-1994 מונה לשופט בבית המשפט המינהלי, ואחר-כך בבית המשפט להגבלים עסקיים, ובהם כיהן 14 שנה

מומחיות: חדלות פירעון, סדר דין אזרחי, גישור, נאמנויות, קניין רוחני, משפט מינהלי ובוררויות

עוד משהו: מכהן כחבר במרכז לבוררויות בינלאומיות של סינגפור, וכן כיו"ר אגודת המשפטים היהודים של בריטניה