ביה"ד: נציבות שירות המדינה לא מתגמלת נשים באופן שוויוני

ראש אגף ברשות המים טענה כי הרשות נמנעה מלקדם אותה לדרגת מנהל בכיר ולהעסיק אותה בחוזה בכירים, בשל היותה אישה ■ ביה"ד קיבל את התביעה במלואה וקבע: "ברשות המים השתרשה תרבות ארגונית של אפליית נשים"

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק שכר שווה לעובד ולעובדת, חוק שירות המדינה (מינויים) וחוקים נוספים בתחום דיני העבודה, שנועדו לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים, חוקקו על-ידי הכנסת לפני שנים רבות.

ואולם, מסתבר כי עקרונותיהם לא הופנמו עדיין אפילו על-ידי המדינה עצמה, שהגתה את החוקים הללו ומחויבת ביישומם בצורה דקדקנית. אפילו במגזר הציבורי ובשירות המדינה, נשים עדיין מופלות בקידומן, במעמדן ובשכרן לעומת גברים.

בפסק דין שניתן אתמול (ב') מתח בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ביקורת נוקבת וחסרת תקדים על רשות המים (הרשות הממשלתית למים ולביוב), שלדברי בית הדין, "השתרשה בה תרבות ארגונית של אפליית נשים".

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ קבעה כי "האפליה ברשות המים זועקת לשמיים נוכח קידומם של הגברים העובדים ברשות וקיפוחן של הנשים... ברשות המים אין ייצוג הולם לנשים בדרגות העליונות, ואף במועצת המים מכהנת אישה אחת בלבד".

ביקורת קשה לא פחות מתח בית הדין לעבודה על נציבות שירות המדינה, הרשות הממשלתית המופקדת על ניהול משאבי האנוש של משרדי הממשלה, שלדבריו, "אינה פועלת כנדרש לאכיפת חקיקת השוויון ולקידום השוויון בשירות הציבורי", ו"איננה ממלאת את חובתה החוקית והמוסרית להביא לתגמול של עובדות מדינה נשים באופן שוויוני לעובדי מדינה גברים".

תנאי שכר הולמים

פסק הדין, שבמסגרתו נמתחה הביקורת על הגופים הממשלתיים בנוגע ליחסם לנשים, ניתן בעתירה שהגישה שרה אלחנני, הידרולוגית העומדת בראש אגף איכות המים ברשות המים ושאחראית להקמתה ולפיתוחה של המעבדה הלאומית לניטור מקורות מים בישראל.

אלחנני, המועסקת בשירות המדינה מ-1975, עתרה לבית הדין לעבודה בטענה כי רשות המים הפלתה אותה, ומשום היותה אישה נמנעה מלקדם אותה לדרגת מנהל בכיר ולהעסיק אותה בחוזה בכירים.

באמצעות עורכות הדין נאווה פינצ'וק-אלכסנדר ורעות פוקר-קפואנו, טענה אלחנני כי למרות שהיא עובדת מצטיינת שמנהלת אגף ובו כ-12 עובדים מקצועיים שמקבלים שכר גבוה משלה, מסרבת רשות המים לקדם אותה למעמד של מנהל אגף בכיר ולהעניק לה תנאי שכר הולמים, וזאת בשל היותה אישה.

בנוסף היא טענה כי למרות שהאגף שהיא עומדת בראשו דומה בחשיבותו ובהיקף פעילותו לאגפים מקצועיים אחרים ברשות המים, לא זכה האגף לקידום לרמת אגף בכיר.

עוד טענה אלחנני כי נציבות שירות המדינה, אליה פנתה לסיוע, התנגדה לקידומה בטענות שונות, ובכך פעלה בחוסר תום-לב. לדבריה, הנציבות מקפחת באופן שיטתי נשים ברשות המים.

אלחנני עתרה להעלאת תקן משרתה לרמת מנהל אגף בכיר ולהעבירה לחוזה בכירים, שמשמעותו קבלת כל זכויותיה שהיו אמורות להשתלם לה כמנהל אגף בכיר, בסך 403 אלף שקל. כן עתרה לקבל פיצוי בסך 50 אלף שקל בגין ההפרה של מעסיקיה את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

גם נעמ"ת - תנועה למען נשים עובדות - הצטרפה לעתירה ותמכה בטענותיה של אלחנני.

רשות המים טענה מנגד כי אלחנני לא קודמה בעבודתה בשל עניינים מקצועיים בלבד, ולא מחמת היותה אישה.

נציבות שירות המדינה טענה כי אלחנני לא צריכה להיות מקודמת בעבודתה, מכיוון שרשות המים עומדת בפני שינוי ארגוני, והכפיפות של האגף לאיכות המים, שבו עובדת אלחנני, עומדת להשתנות.

חובה חוקית ומוסרית

לאחר ששמע עדויות של כמה מבכירי רשות המים ונציבות שירות המדינה, וערך בדיקה קפדנית של התנהלות הרשות והנציבות ביחס לאלחנני ובהשוואה לעובדים בכירים אחרים, החליט בית הדין לקבל את תביעתה של אלחנני במלואה.

"מאז הקמת רשות המים ועד היום גדל מספר העובדים בדירוג של חוזה בכירים מ-5 ב-2006 ל-11 היום, ורק אישה אחת נמצאת בדירוג זה... עינינו הרואות כי הנציבות מעניקה תקנים חדשים, למרות שאין כל מבנה ארגוני חדש. מדוע שינוי ארגוני-מבני ברשות משמש תירוץ כנגד קידומה של התובעת ואיננו מונע קידומם של גברים? התשובה היחידה לכך היא שקיימת אפליה בשירות המדינה", כתבה השופטת. "המדינה מתרצת את התנהגותה בשינוי ארגוני-מבני העומד בפני הרשות. אולם, בבואנו לבחון את העובדות התגלתה בפנינו תמונה שאיננה מתיישבת עם אמתלה זו".

הביקורת של בית הדין על נציבות שירות המדינה לא הסתכמה בכך. "במבחן התוצאה, הנציבות אינה פועלת כנדרש לאכיפת חקיקת השוויון ולקידום השוויון בשירות הציבור", נקבע. "למרות טענתה של הנציבות כי היעדר אישור למבנה הארגוני מונע את קידומה של התובעת, לא מנע ממנה לקדם גברים בכל התקופה; ובשורה התחתונה, מבין 11 משרות בכירות ברשות המים, רק 3 משרות מאוישות על-ידי נשים' ושיעור הסמנכ"לים צמח ביותר מ-100% על טהרת המין הגברי. חובתה החוקית והמוסרית של המדינה לתגמל את הנשים ואת הגברים באופן שוויוני' וחובה זו לא מולאה".

עוול על רקע מין

בית הדין ציין כי הוא מודע לכך שהמשמעות של פסק הדין היא התערבות מרחיקת לכת בהליכי קידום בשירות המדינה, אך הסביר כי אין לו ברירה אלא לעשות כן.

"לא נעלמת מעינינו משמעות פסק דין זה, לפיה בסמכות בית הדין להתערב בתקינה ולהעלות דרגות. לטעמנו, החובה לתת ביטוי לייצוג הולם הנה חובה אבסולוטית וחלה בכל שלב גם בשלב קביעת תקן המשרות. השתכנענו כי לתובעת נגרם עוול על רקע מינה' ללא כל הסבר מקצועי. נהפוך הוא: אין עוררין על מקצועיותה".

בית הדין האזורי לעבודה פסק כי אלחנני זכאית למלוא הפרשי השכר והתנאים הנלווים ששולם למנהלי אגפים בכירים אחרים ברשות המים, במהלך השנתיים שקדמו להגשת התביעה.

כמו כן, השופטת גילצר-כץ קבעה כי אלחנני זכאית לחישוב זכויותיה הפנסיוניות המלאות ממועד זה.

נוסף על כך הטיל בית הדין לעבודה על רשות המים ונציבות שירות המדינה לשלם לאלחנני פיצוי בסך 50 אלף שקל בגין הפרת זכויותיה לשוויון לפי הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כמו כן חויבו הנתבעות לשלם לאלחנני הוצאות משפט ושכר-טרחת עורכי דין בסך 52 אלף שקל.

נעמ"ת: "מהיום המדינה לא תוכל להפלות ולהסתתר מאחורי תירוצים"

יו"ר נעמ"ת, גליה וולוך, הביעה סיפוק רב מפסק הדין. לדבריה, "הגיע הזמן שמדינת ישראל תבין כי החובה לתת ביטוי לייצוג הולם היא חובה אבסולוטית. מהיום המדינה לא תוכל להפלות ולהסתתר מאחורי תירוצים, כגון תקנים. אם תעשה כן, בית הדין יתערב בתקינה ויעלה דרגות.

"מצופה ונדרש משירות המדינה והגופים המשויכים אליו להיות המובילים בנושא קידום השוויון המגדרי ומניעת האפליה. הסטנדרטים שמוכתבים על-ידי שירות המדינה אמורים לחלחל גם למקומות עבודה שאינם נוטים להעסיק לפי הקריטריונים המחמירים ומנסים לעגל פינות. כל עוד שגופי המדינה אינם מהווים דוגמה לנקיטת פעולה אקטיבית לקידום השיוויון, אין לצפות שנגיע לשיוויון אמיתי".

עו"ד נאווה פינצ'וק-אלכסנדר מסרה: "תיק זה חושף את העובדה שבשירות המדינה לא מיישמים את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד ואת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. לאור הנתונים על פערי שכר כל-כך גדולים בין נשים וגברים, ראוי שהנציבות תפעל ליישום חקיקת השוויון".