חברת הכנסת מירי רגב (הליכוד ביתנו) הרוויחה ביושר את האופן שבו היא נתפסת בציבור, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנה: היא לא מפחדת להגיד את מה שהיא חושבת. הבעיה היא שגם כאשר היא מתגלה, לפחות בפה, כאשת עקרונות, יש פער בין הדיבורים למעשים.
ביום שני, למשל, היא הרוויחה כמה נקודות כשהתייצבה מטעם מפלגתה בדיוני התקציב. השרים הבכירים של הליכוד ביתנו, מגדעון סער ועד סילבן שלום, לא מצאו לנכון לעמוד מול ציבור הבוחרים ולהתמודד עם הביקורת על הגזירות. רק שניים הצטרפו לרגב - גילה גמליאל ורובי ריבלין.
רגב הייתה תקיפה כהרגלה: "בסך הכול", היא אמרה, "התקציב שמגיע היום לכנסת הוא תקציב מאוד-מאוד קשה, תקציב שלא ציפינו לו בוודאי ממשרד האוצר. ממשרד האוצר אולי כן, כי יושבים שם ממילא פקידים שבעים, אבל לא משר האוצר".
איזה אומץ, בוודאי חשבו לעצמם שניים וחצי הצופים של ערוץ הכנסת. חברת קואליציה בכירה, יו"ר ועדת הפנים, הולכת עם צו מצפונה ומתנגדת לתקציב. אלא שרגע אחר כך דאגה רגב להבהיר: "דרך אגב, אני אצביע בעד התקציב. זה לא אומר שאני אצביע בעד התקציב בקריאה שנייה ושלישית".
אם התקציב כל-כך רע, ח"כ רגב, למה לחכות לקריאות השנייה והשלישית? למה לא להצביע נגד כבר עכשיו? ניחא, לפחות היא לא ברחה מהדיונים כמו חבריה למפלגה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
