הרפורמה בחוק עידוד השקעות שינתה את הכללים

שהרפורמה בחוק טרייה וחוסר הוודאות הסובב אותה כעת פוגע באפקטיביות התמריץ

כותרות הענק אודות ארבע חברות ישראליות שנהנו מ-70% מהטבות המס אכן היו מרעישות: על פי מחקר של מנהל הכנסות המדינה, מיליארדי שקלים מכספי המדינה, אשר היו עשויים לשמש לבניית כיתות לימוד, בניית אגפים חדשים בבתי חולים והפחתת גרעון המדינה נכנסו לקופתן של חברות עשירות.

הדיון בהטבות המס הניתנות לחברות מייצאות אכן לגיטימי, במיוחד על רקע מצוקת תקציב המדינה והגזירות הצפויות. עם זאת, עושה רושם שהדיון כבר אינו ענייני. כך, הכותרת הראשית של עיתון כלכלי גדול ציטטה בכיר אלמוני שאמר "אם לא ישונה החוק לעידוד השקעות הון, המדינה תפסיד 10 מיליארד שקל בשנה". נתון זה מופרך כמובן וגם למחקר המצוטט קיימת חשיבות היסטורית בלבד שכן החל משנת 2011 השתנו כללי המשחק. כללי משחק החדשים הביאו לעליה משמעותית במס האפקטיבי שמשלמות חברות גדולות וחברות במרכז הארץ, בעיקר חברות היי-טק.

חברות אלה נהנו ממס אפסי בשל ביצוע השקעות חוזרות לצד תכנוני מס לגיטימיים אך יצירתיים. הרפורמה קבעה שיעור מס אחיד לכל החברות במרכז הארץ (12.5% כיום) ולחברות מייצאות בפריפריה (7%).

תחת הרפורמה הטרייה, החברות הגדולות ישלמו שיעור מס גבוה יותר (אך עדיין אטרקטיבי כדי לשמור את פעילותן ותשלומי המס שלהן בישראל) ולצידן, מאות חברות קטנות ובינוניות, אשר מייצאות באופן ישיר או עקיף, יהנו מתמריץ מס, שאינו מחייב העסקת משרדי רו"ח ותכנוני מס מורכבים.

יש לזכור שרוב המדינות בעולם מעניקות הטבות מס משמעותיות במטרה לעודד השקעות, תעסוקה ופיזור אוכלוסין. המשק הישראלי, שמאופיין בחסרונות רבים למשקיעים (ריחוק משווקי יעד וחומרי גלם, מערך הובלה ימית בעייתית, בירוקרטיה מעיקה, חוסר בכוח אדם מקצועי ומיסוי מוניציפלי גבוה) נדרש להתחרות במדינות אלו על משיכת ההשקעות, מקומיות וזרות כאחד.

יתר על כן, הרפורמה כבר נותנת פירות ממשיים למשק: 20% מהתעשיינים מדווחים על הסטת השקעות מחו"ל לישראל ומהמרכז לפריפריה וחשוב יותר כ-60% מדווחים על מאמץ להגדיל את היצוא. הגדלת היצוא בקרב עסקים קטנים ובינוניים חשובה במיוחד למשק הישראלי אשר מאופיין בריכוזיות יצוא גבוהה (10 חברות מהוות 50% מהיצוא).

זאת, במיוחד על רקע העובדה שהפריון בישראל נמוך בכ-40% מארה"ב אך בחברות מייצאות הפריון כמעט כפול. כך, כניסתם של מאות מפעלים קטנים ובינוניים למעגל החברות המייצאות יביא בהכרח להגדלת הפריון, גיוון והגדלת היצוא הישראלי לצד התועלות המשקיות של הגדלת הצמיחה, התעסוקה והכנסות המדינה.

יתכן שיש לבדוק מקצועית שוב את תמהיל חלוקת ההטבות בין חברות גדולות וקטנות אך יש לזכור שהרפורמה בחוק טריה וחוסר הוודאות הסובב אותה כעת פוגע באפקטיביות התמריץ. עוד יש לזכור שהטבת המס בישראל הנה כמעט היתרון היחיד שמעניקה הסביבה העסקית בישראל ליזמים חדשים וכדאי להגן עליה מכל וכל.

הכותב הנו סמנכ"ל לכלכלה ורגולציה בהתאחדות התעשיינים