כמו יוון וטורקיה: הכלכלה השחורה בישראל - 185 מיליארד שקל

מחקר של ויזה אירופה: חלקה של הכלכלה השחורה בישראל גבוה מזה שבמערב אירופה וצפון אמריקה ■ התופעה משגשגת בענפים המבוססים על תשלום במזומן

"בשנת 2013 הכלכלה השחורה בישראל מוערכת בכ-185 מיליארד שקל, המהווים כ-18.9% מהפעילות הכלכלית של ישראל בשנת 2013" - כך עולה ממחקר חדש ומעמיק על הכלכלה השחורה בישראל שפורסם היום (ג') על-ידי ויזה אירופה.

חלקה של הכלכלה השחורה במשק הישראלי תואמת את חלקה במדינות הים התיכון (איטליה, ספרד, יוון, פורטוגל וטורקיה), אך גבוהה ממדינות מערב אירופה, צפון אמריקה ואסיה המפותחת.

עוד עולה מהמחקר כי תופעת ההון השחור משגשגת בישראל בענפים המבוססים על מזומנים, עבודות שאינן מוצהרות ומכירות שאינן מדווחות, בדומה למקורות הכלכלה השחורה באירופה.

הגורמים העיקריים שמעודדים ישראלים לפעול בשוק המקביל לשווקים הלגיטימיים, ולהעמיק את היקף הכלכלה השחורה בארץ, על-פי המחקר, הם מיסוי גבוה באופן יחסי, נטל מס שאינו מאוזן, סחבת מינהלית בהשוואה למדינות החברות ב-OECD, כמו גם הכללה פיננסית בלתי מספקת של מגזרים כגון ערבים וחרדים.

המשבר הכלכלי בישראל, הגירעון בתקציב, הגזירות הכלכליות ושחיקת מעמד הביניים - כל אלה יכולים להצטמצם משמעותית אם הממשלה תנקוט צעדים למיגור הכלכלה השחורה.

כיום פועל משרד האוצר, יחד עם רשות המסים, על מנת להעביר חקיקה במסגרת חוק ההסדרים, שאמורה, להערכתם, לצמצם את העלמות המס ולהילחם בהון השחור המסתובב בשווקים. ואולם, מהמחקר שערכה ויזה אירופה עולה כי יש להקדיש את המשאבים המרכזיים של המאבק לשם הפחתת השימוש במזומן.

שבירת מעגל הקסמים של כסף מזומן דורש פעולה משותפת של הרשויות הציבוריות, בנקים, קמעונאים ומערכות התשלומים, תוך מתן עדיפות ראשונה לצעדים וליוזמות אשר יצמצמו עסקאות במזומן ויגדילו את המחזור הפיננסי.

עודד סלומי, מנכ"ל ויזה אירופה בישראל, אמר כי "כשמשתמשים במזומן, יותר קל להסתיר הכנסות; אך כשמשתמשים באמצעי תשלום אחרים, ובמיוחד בכרטיסי ויזה, הסיכוי להסתרת הכנסות יורד באופן דרמטי. על מנת לצמצם את הכלכלה השחורה בישראל ולהגדיל הכנסות לממשלה ממקורות מס, אנו מציעים לנקוט בצעדים אשר יגדילו את השימוש בכרטיסי אשראי".

בישראל נרשמו בשנת 2011, 134 עסקאות אלקטרוניות לנפש, מתוכן 95 תשלומים בכרטיס אשראי. עם ממוצע של 0.77 כרטיסי אשראי לאדם ו-14 מסופים לכל 1,000 תושבים, הטמעה של תשלומים אלקטרוניים אינה הבעיה. אמנם קיימת תשתית מוצקה בישראל, אך השימוש של לקוחות בתשלומים אלקטרוניים והטמעתם בקרב סוחרים עדיין טעון שיפור, בעיקר באזורים כפריים.

אם התשלומים ימשיכו לצמוח בקצב שנתי של 10% בשנתיים הבאות, הם יכולים לתרום לקיטון משמעותי בכלכלה השחורה, עד ל-17% מהתמ"ג עד סוף 2015, בהנחה שהשימוש בתשלומים אלקטרוניים ימשיך לגדול, ולא תהיינה השפעות כלכליות חיצוניות משמעותיות על הכלכלה הישראלית.

ללא גידול בשימוש בתשלומים בכרטיסי אשראי, כפי שנרשם עד כה, הכלכלה השחורה הייתה מצטמצמת פחות. לכן, המחקר מסיק כי תשלומים בכרטיסי אשראי תרמו לקיטון בכלכלה השחורה בכ-16 מיליארד שקל, משנת 2010.

המחקר מעריך כי לפחות 7% מהכלכלה השחורה בישראל ניתנת למיגור באמצעות השימוש בתשלומים אלקטרוניים, תוך מתן עדיפות למגזריים בעייתיים, בהם ענף היהלומים, ענף הבנייה ומשקי הבית.

ויזה אירופה עוסקת בטכנולוגיית תשלומים ונמצאת בבעלות בנקים חברים וספקים אחרים של שירותי תשלומים מ-36 מדינות ברחבי אירופה, ומופעלת על-ידם. החברה פועלת בחזית הטכנולוגיה כדי ליצור שירותים ותשתית שמאפשרים למיליוני צרכנים, עסקים וממשלות באירופה לבצע תשלומים אלקטרוניים. חברי ויזה אירופה אחראיים להנפקת כרטיסים, להרשמת בתי עסק ולקביעת העמלות עבור הלקוחות ובתי העסק.

*** הכתבה המלאה - הערב (ג') במהדורה המודפסת של "גלובס".

לא נוצצים
 לא נוצצים

כלכלה שחורה
 כלכלה שחורה