בימ"ש מחוזי: אי הסיוע של משרד השיכון בשכ"ד מהווה אפליה

הקביעה של בית המשפט המחוזי בירושלים באה במסגרת תביעה מינהלית שהוגשה נגד משרד השיכון ■ הפסיקה מתייחסת לחוסר הסיוע של משרד השיכון לתושבים של יישובים קטנים

סירובו של משרד השיכון לסייע בשכר דירה לתושבים של יישובים קטנים, מהווה אפליה פסלה - כך קבע לפני ימים אחדים שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ד"ר יגאל מרזל, שהחליט לקבל עתירה מינהלית שהוגשה באמצעות האגודה לזכויות האזרח. העתירה הוגשה לאחר שמשרד השיכון סירב לסייע למי שזכאים, על פי נתוניהם האישיים, לסיוע כספי בשכר דירה, אבל מתגוררים ביישובים קטנים. שתי אימהות חד-הוריות, יהודייה וערבייה, עתרו לבית המשפט באמצעות עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, ובית המשפט פסק כי הקריטריון שמונע את מימוש הסיוע ביישובים קטנים הוא מפלה ועל כן פסול.

נוהל של משרד השיכון להשתתפות בשכר דירה קובע כי ניתן לממש את הזכאות לסיוע בשכר דירה בערים, או ביישובים המונים יותר מאלף נפשות ובנוסף, שוק השכירות בהם הוא לפחות 5% מכלל הדירות וכולל לפחות 30 יחידות דיור. כתוצאה מכך, בכמעט ממחצית מהיישובים בארץ לא ניתן לממש את הסיוע בשכר דירה. משרד השיכון ניסה לנמק את מדיניותו בטענה שמתן הסיוע ביישובים קטנים עלול להביא לעלייה מלאכותית בדמי השכירות או ל"מימוש לא תקין של הסיוע", אולם בדיקה שערכה האגודה לזכויות האזרח הראתה כי בשנים האחרונות, משרד השיכון עצמו צירף אל רשימת היישובים הזכאים יותר מ-400 יישובים קטנים שלא עומדים בקריטריונים. רשימה זו לא כללה יישובים ערבים.

בפסק הדין קבע השופט מרזל, כי הוראת הנוהל בטלה מכיוון שההוראה אינה מבוססת על תשתית עובדתית מספקת, וכפועל יוצא מכך ההוראה היא בלתי סבירה ובלתי מידתית ויש בה אפליה, ובפרט של בני הציבור הערבי. בית המשפט עמד על כך, שגם אם התכליות שהנוהל ביקש להשיג הן תכליות ראויות, הייתה חובה על משרד השיכון לבסס את התנאים הספציפיים בדבר גודל היישובים הזכאים לסיוע והיקפי שוק השכירות על נתונים בדוקים ומבוססים. עוד נקבע כי הוראת הנוהל אינה מבוססת דיה מבחינה עובדתית וכלכלית. כפועל יוצא מכך, היא אינה מבססת הבחנה רלבנטית בין המבקשים לגור ביישובים שונים. לבסוף נקבע גם, שהנתונים המספריים שהובאו מצביעים על "אפקט מפלה" כלפי הציבור הערבי.

בית המשפט נתן למשרד השיכון שנה לצורך היערכות לתיקון הנוהל ולקביעת קריטריונים סבירים ובלתי מפלים. בנוסף, משרד השיכון נדרש לבחון מחדש באופן מיידי את בקשותיהן של שתי העותרות לסיוע בשכר דירה, ולפעול כאילו הקריטריון כבר בוטל.

לדברי עו"ד טלי ניר, מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות כלכליות באגודה לזכויות האזרח, "בשנים האחרונות משרד השיכון הולך ומחסל את מאגרי הדיור הציבורי שלו, כאשר התחליף לסיוע לחסרי דיור השרויים במצוקה כלכלית היא סיוע בשכר דירה. לא סביר שאשה שמוגדרת על פי מצבה הכלכלי והאישי כזכאית לסיוע, ומבקשת לגור בסמוך למשפחתה, לא תוכל לעשות זאת בגלל נימוקים שאפילו לא הוכחו כנכונים. באופן לא מפתיע, המדיניות של משרד השיכון פוגעת ביתר שאת באזרחים ערבים ובנשים, וטוב עשה בית המשפט כשפסל אותה".