ושוב אתכם

בערוץ 23 יזכירו לנו שפעם הייתה כאן טלוויזיה חינוכית וממלכתית לעילא

"קרובים קרובים" ו"הכול אנשים" א' 21:00, ערוץ 23

אז הכול "פתתתתוווחחחח" ומה שבטוח הוא שפעם הייתה כאן טלוויזיה חינוכית, ציבורית וממלכתית לעילא: "קרובים קרובים" היא דוגמה לכוחה של הנוסטלגיה: כשעלתה הסדרה, קטלו אותה המבקרים. רצו סאטירה חריפה, קיבלו קומדיית מצבים עם שחקנים טובים ופאנצ'ים קצת פחות. זה לא מונע מאותם אנשים ממש לערוג אליה כאילו הייתה גלויה מימים יפים יותר. מהעבר היותר קרוב חוזרת "הכול אנשים", הפרק הערב הוא על נפתלי הרץ אימבר), של מודי בר-און וענת זלצר. לשניים האלה צריך להיות תקציב מיוחד מהמדינה כדי שיוכלו להמשיך וליצור את התעודה ההיסטורית שלהם. הציון הסופי הוא יותר עבורם.

סר וזועף

"פול מקרטני וווינגס", א' 21:10, ערוץ 8

ככל שחולפות השנים מתברר כי דווקא האיש המוכשר הזה, סר פול מקרטני, מלחין גאון שלא היה כמותו מאז ימי מוצארט, דווקא ההוא שנראה חביב כל-כך בראיונות (כמו זה שמספר את סיפורו של האלבום הנפלא "בנד און דה ראן" של ה"ווינגס"), הוא זה שאישיותו הבלתי אפשרית פירקה את הביטלס. זה עדיין לא מונע ממני כצופה להתרגש בכל פעם שהוא פותח את הפה.

קדושת החיים

"דם קדוש", א' 21:00, ערוץ 10

סדרה על מקומות קדושים בארץ ישראל, היא דרך מצוינת להבטיח פרקים רבים, שהרי כאן, כל אבן שמעט בולטת מעל פני הקרקע, הופכת מיד לסלע קיומנו, זה שבשמו נחפרים, באותה קרקע ממש, קברים טריים שביום אחד יהיו גם הם מקומות קדושים. "גיבור" הפרק הראשון, קבר יוסף, ממחיש את הרציונל הזה היטב. כצופה שעתיד בנו מעסיק אותו הרבה יותר מזכרו של אביו (לא שהאחרון, חלילה, אינו חשוב - אך עליו אין לי כבר דרך להשפיע), אני מודה שכל זה נראה לי הזוי ומטורף, מדכא ומעניין.