דוח חמור: האם המדינה מאבדת שליטה על רשות השידור?

המשנה ליועמ"ש אבי ליכט בדוח חמור: "מדובר בבעיה הדורשת פתרון מערכתי כולל בעיקר לאור ההיקף הנרחב של כספי ציבור המושקעים ברשות השידור, ואנו מנסים לפעול גם בכיוון זה בשיתוף עם יתר הגורמים המוסמכים"

"אנו נתקלים בקשיים הולכים ומתגברים ביכולת של המדינה לפקח על הנעשה ברשות השידור. בעיה זו אינה מאפשרת לטפל באופן הולם בחשדות להתנהלות בלתי תקינה בהם נתקלנו בתקופה האחרונה. מדובר בבעיה הדורשת פתרון מערכתי כולל בעיקר לאור ההיקף הנרחב של כספי ציבור המושקעים ברשות ואנו מנסים לפעול גם בכיוון זה בשיתוף עם יתר הגורמים המוסמכים", כך כותב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט בדוח חמור שחיבר משרד המשפטים על רקע משבר אמון בין הנהלת הרשות ומוסדותיה והיועצת המשפטית של הרשות חנה מצקביץ.

בדוח, עליו חתומים היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין וליכט, נמתחת ביקורת חריפה מאוד על התנהלות הוועד המנהל והנהלת רשות השידור. החקירה, שנוהלה על ידי עו"ד דפנה גלוק, החלה בעקבות בקשתו של יו"ר רשות השידור אמיר גילת והמנכ"ל יוני בן מנחם להעביר את מצקביץ, היועצת המשפטית הוותיקה מתפקידה. "אין כל עילה להפסקת כהונתה של היועצת המשפטית לרשות השידור", פסק היועמ"ש יהודה ויינשטיין על בסיס ממצאיה של גלוק.

בבסיס הדוח, תלונות הולכות וחוזרות של מצקביץ למשרד המשפטים על ניסיונות לפגוע במעמדה ואף על איומים עליה. באוקטובר 2012, לאחר מספר בירורים, טענו היו"ר והמנכ"ל כי אבדו אמון במצקביץ וביקשו להעבירה מתפקידה. גילת טען כי מצקביץ ניסתה לצמצם את פעילותם וסמכויותיהם של המליאה והוועד המנהל באמצעות טענות לניגוד עניינים. הוא טען כי שמה את חברי המליאה במצב של "חשודים תמידית" ואסרה עליהם להתראיין במסגרת שידורי הרשות. כמו כן ש"הזהירה אותם" מפני עימות מולה. מצקביץ דחתה את הטענות. לדבריה, על רקע ניגודי העניינים וההופעות בשידורי הרשות פעלו חברי המליאה "לצאת נגדה ולחתור תחת סמכותה", לשון הדוח. עו"ד גליק, דוחה את הטענות של היו"ר וטוענת כי מצקביץ פעלה כראוי.

עוד נטען כלפי מצקביץ כי פעלה לפסילת השתתפותו של חבר הוועד המנהל יואב הורביץ במכרז למנהל הרדיו "כדי לתת רוב לתומכיו של אריה שקד שהתמודד במכרז", לכאורה. החוקרת קבעה כי מצקביץ פעלה כשורה וכי הופעל עליה לחץ "לשנות חוות דעת או להימנע חוות דעת". מצקביץ גם הואשמה בשיתוף פעולה עם כתב חדשות 2 חיים ריבלין שערך תחקיר על רשות השידור ועל הדלפות בעניין הרפורמה לאגודת העיתונאים. גם בעניין זה נוקתה היועצת.

הבדיקה מתייחסת גם למשה נסטלבאום. על רקע טענות על תפקודה בכל הקשור ליעוץ המשפטי לחטיבת החדשות. נסטלבאום טען כי מצקביץ לא נתנה מענה מהלשכה המשפטית לו ולחטיבה. מצקביץ כי "מנהל חטיבת החדשות פנה לעובדת הלשכה המשפטית בתוקפנות במגמה להפחיד אותה על רקע בקשה של מחלקת חקירות משמעת מהלשכה המשפטית לברר מספר דברים בקשר לחקירה המתנהלת בעניינו", נכתב, "נטען שמנהל חטיבת החדשות עובד על כתבה נגד מנכ"ל אג' העיתונאים בת"א עמו הוא מסוכסך באופן אישי וביקש להעמיד עו"ד צמוד לכתב פרילנסר שעובד על הכתבה בשל החשש מתביעת דיבה. עוד נטען כי שבדיעבד הוחלט על דעת המנכ"ל שמנהל חטיבת החדשות לא יעסוק בכתבה האמורה".

נסטלבאום טען, על פי הדוח, כי הלשכה המשפטית לא סייעה לו בפרשת ינון מגל (שמנהל תביעה אישית נגד נסטלבאום על התנכלות). מצקביץ דחתה טענות אלו. גלוק, לא פסקה נקודתית בעניין זה, אך קבעה כי ייעוץ משפטי ניתן כראוי לחטיבת החדשות.

מצקביץ טענה גם כי חבר הוועד המנהל יואב הורביץ איים עליה מספר פעמים, "על רקע התנגדות לחוות דעתה בעניין סמכויות מליאת הרשות בנושא התוכנית של קרן נויבך ועל רקע התנגדות לחוות דעתה בעניין מינויו של זליג רבינוביץ לתפקיד עוזר מנכ"ל". בעניין זה קבעה גלוק, כי לא ניתן להסיק מסקנות על רקע הטענות ההדדיות.

גם עניין העימות בין היו"ר גילת לדוברת רשות השידור לינדה בר השתרבב לדוח זה. גילת טען כי מצקביץ ניסתה לסכסך בינו ובין המנכ"ל כאשר ערבה אותו בנושא, למרות הצהרותיו כי אין הוא מעוניין להיות מעורב. ואולם המנכ"ל הוא הממונה הישיר של הדוברת ולדברי מצקביץ העביר לה בעצמו מידע שלא הגיע מהיו"ר. גלוק כתבה כי מצקביץ אכן נתקלה בבעיה לאור "המסרים הסותרים מהיו"ר ומהמנכ"ל", לדבריה.

בעצת לשכת היועמ"ש הונחתה אז מצקביץ להודיע כי לא תוכל לפעול ללא הנחיות ברורות מהמנכ"ל, אך אלה לא הגיעו. "עולה כי היה חוסר הסכמה מהותי בין המנכ"ל ובין היו"ר בקשר לתפקודה של הדוברת. סתירות אלה מעודדות קושי משפטי מהותי בבחינת האפשרויות הפתוחות בפני הרשות את מול הדוברת במישור התפקודי", נכתב.

"אכן קיים משבר אמון חריף בין הנהלת הרשות ליועצת המשפטית המקשה על ההתנהלות ברשות השידור. יחד עם זאת, בדיקה קפדנית של התלונות הביאה אותנו למסקנה כי אין כל עילה להפסקת כהונתה של היועצת המשפטית", נכתב בדוח שהגיע לידי גלובס, "לא מצאנו כי נפל כל פגם מקצועי בהתנהלות היועצת המשפטית. יתר על כן, חלק מהתלונות מבוססות על טעמים בעייתיים הנובעים מעמדה מקצועית ראויה של היועצת המשפטית שלא נשאה חן בעיני הנהלת הרשות".

ויינשטיין מותח ביקורת גם על מצקביץ, "אכן נפלו טעויות בהתנהלותה של היועצת המשפטית בעיקר בהתנהלות הבין אישית ובדפוסי העבודה ובכוונתנו להעיר לה בנושא זה. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שהיועצת המשפטית עובדת בסביבה בעייתית ביותר מבחינת תרבות ארגונית. חלק מהטעויות בעניין זה נובע מהאווירה העוינת כלפיה כשומרת סף המבקשת להביא גוף המתנהל באופן בעייתי לפעול על פי דין".