שוב הונאת משקיעים: עו"ד מואשם בהונאת פונזי ב-28.6 מיליון שקל

לפי כתב האישום, הכפוף לשימוע, עו"ד שמעון צבר הבטיח למשקיעים, מרביתם קרובי משפחתו, כי ישקיע את כספם וכי הם יזכו לתשואות גבוהות - אך בפועל השיב להם רק כ-7.3 מיליון שקל ולקח את יתרת הכספים לכיסו הפרטי

ההאטה במשק והריבית הנמוכה גורמים, כנראה, לרבים מאזרחי ישראל להוציא את הכספים מהחסכונות בבנקים ולחפש אפיקי השקעה אטרקטיביים ולעתים גם מסוכנים. אחרת קשה להסביר את הכמות הגדלה והולכת של הונאות בשיטת פונזי שפוקדת את מקומותינו באחרונה.

אחרי שבשבוע שעבר גזר בית המשפט המחוזי בתל-אביב 12 שנות מאסר על ערן מזרחי, מנהל השקעות מסביון שהורשע בהונאת עשרות משקיעים תמימים בעשרות מיליוני שקלים, הודיעה היום (א') פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) כי בכוונתה להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד עורך דין שמעון צבר (63) מראשון-לציון, בגין גניבת כ-28.6 מיליון שקל ממשקיעים בהונאת פונזי.

לפי מכתב השימוע, צבר קיבל בשנים האחרונות במירמה כספים רבים מ-42 נפגעים, רובם קרובי משפחה שלו, תוך הבטחת-שווא כי ישקיע את הכספים ובגין השקעותיהם ייתן להם ריביות גבוהות. לדברי הפרקליטות, את הכספים שקיבל מהנפגעים על-סמך מצגי תשואה כוזבים ועל בסיס מצגי ביטחונות כוזבים שהופקדו בחשבונות הבנק שלו, לקח צבר לכיסו הפרטי ולא השקיע, כפי שהתחייב.

לפי מכתב הזימון לשימוע, לבקשת נפגעים מסוימים וכחלק ממצגי התשואה הכוזבים, העביר להם צבר צ'קים בסכומי כסף שנחזו להיות כספי התשואה על השקעתם. בפועל, נטען, מדובר היה בכספים שקיבל צבר מנפגעים אחרים או החזר חלקי של כספי הקרן שהפקידו אצלו.

לפי כתב האישום, הנפגעים קיבלו בחזרה מצבר חלק קטן בלבד מהכסף שהשקיעו, בסך כולל של כ-7.3 מיליון שקל, ואת שאר הכספים שהופקדו אצלו - בסך 28.6 מיליון שקל - גנב.

צבר מואשם גם בעבירות מס. זאת, משום שכתוצאה מקבלת הכספים במירמה מהנפגעים, נוצר אצלו מקור הכנסה נוסף, בלתי חוקי, עליו לא דיווח כלל לרשויות המס.

החקירה נגד צבר התנהלה במשך חודשים ארוכים, ובמארס השנה היא עברה לשלב הגלוי, עם מעצרו של צבר על-ידי שוטרי יחידת הונאה של מחוז מרכז. בבית המשפט טענו נציגי המשטרה כי ידוע להם על 20 קורבנות לפחות, ובית משפט השלום בפתח-תקווה נעתר לבקשת החוקרים והאריך את מעצרו של החשוד במספר ימים.

מהחקירה עלה כי צבר נהג לקחת כסף באמתלות שונות מאנשים, כאשר קורבנותיו המועדפים היו לקוחות בגילאי 50 עד 70, שחסכו כל חייהם.

עוד עלה כי בחקירה כי שבועות ספורים לפני שהחקירה הפכה לגלויה, גילה צבר כי המשטרה ורשות המסים עלו על עקבותיו, ולכן סגר את העסק שלו וניסה לברוח מהמשטרה, ואולם לבסוף הסגיר את עצמו לידי החוקרים.

העברה לחשבון אישי

אחד מהאנשים שהתפתו להשקיע אצל עו"ד צבר הוא דורון קפן, שהגיש לפני כשנה, באמצעות עו"ד גדעון קורן, לבית משפט השלום בראשון-לציון, תביעה אזרחית בסך 1.3 מיליון שקל נגד צבר ונגד איש עסקים בשם רוני חינגלי. צבר לא התגונן מפני התביעה, ובשבוע שעבר קיבל בית המשפט את התביעה נגדו, בהיעדר הגנה.

בתביעה תיאר קפן את האופן שבו הונה אותו, לכאורה, צבר. לפי התביעה, בסוף 2002 פנה חינגלי אל קפן, שהיה מיודד עמו, בהצעה להשקיע בפרויקטים שונים בחו"ל באמצעות צבר.

לדברי קפן, חינגלי אמר לו כי הוא נוהג להשקיע באמצעות צבר בפרויקטים מזה שנים, וכי השקעותיו הניבו תשואה גבוהה של 4.5% לרבעון. לטענת קפן, הוא סמך על חינגלי, כיוון שהיה חברו, והחליט להשקיע בפרויקטים באמצעותו של צבר.

בהמשך העביר קפן לידיו של צבר מאות אלפי שקלים, ואחת ל-3 חודשים הוא קיבל מחינגלי מסמך שבו חישוב גובה הקרן כולל הריבית. הוא אף משך חלק מהכספים שהשקיע. לפי התביעה, "בשלב מאוחר יותר פנה חינגלי אל קפן והציע לו להעביר את הכספים ישירות לחשבונו האישי של צבר בבנק, וכאשר קפן יבקש את כספו, צבר יעבירו אליו".

לטענת קפן, הוא קיבל את ההצעה והחל להעביר צ'קים ישירות אל צבר, ומנגד קיבל מחינגלי צ'קים אישיים לטובתו "על מנת שיהיה סמוך ובטוח שכל רע לא יאונה לכספו. בהמשך הקשר ביניהם פנה חינגלי לצבר מפעם לפעם והציע להעלות את הריבית שיזוכה בה על השקעתו, ככל שקפן יגדיל את סכומי ההשקעה. התובע הסכים, וכך הלכו וגדלו סכומי ההשקעה באופן הדרגתי".

לדברי קפן, חינגלי העביר לידיו פתקאות רבות, שבהן רשם את גובה הריבית בגין ההשקעה. "כך לדוגמה, בעוד שבתחילת ההתקשרות, ב-2005, הריבית עמדה על 4.5%, עם הגידול בהשקעה בשנת 2010 עמדה הריבית על 7.5%", טוען קפן.

לדברי קפן, סכום השקעתו אצל צבר, באמצעות חינגלי הגיע לכ-1.2 מיליון שקל. לטענתו, בשלהי 2010 הודיע לו חינגלי כי לתדהמתו הוא אינו מקבל עוד כספים מצבר, ואין באפשרותו להחזיר לקפן את השקעתו.

"השבועות חלפו נקפו להם, וכסף אין. קפן החל לחשוש לכספו, במיוחד נוכח שמועות על קריסתו של צבר וקרבת מועד פקיעת תוקפם של הצ'קים שניתנו לו על-ידי חינגלי", נטען בתביעה. לקראת מועד פקיעת תוקפם של הצ'קים פנה קפן אל חינגלי בבקשה כי יעביר לידיו צ'קים חדשים, ואולם הוא סירב.

לפי התביעה, "עמדה זו של חינגלי זיעזעה את קפן, שכן הוא התקשר עמו ועם צבר בידיעה כי השקעתו מובטחת באמצעות הצ'קים של חינגלי". בצר לו פנה קפן לבנק דיסקונט ולבנק הפועלים לצורך גביית הצ'קים שקיבל מחינגלי כביטחון להשקעתו, אך העלה חרס בידו, שכן אלה נמצאו ללא כיסוי.