לוועדים בנמלים נמאס מהשתיקה של יו"ר ההסתדרות

מחשקים ומחבקים

מי שצפה אמש (ג') בחדשות ערוץ 2 וראה כמה עשרות עובדי נמל מתגודדים וצועקים מחוץ ללשכתו של יו"ר ההסתדרות עופר עיני, יכול היה להתרשם כאילו מדובר במעשה ספונטני. חדי העין הבחינו אולי בכיתוב הקטן שהוצמד לחלק השמאלי העליון של המסך: "צילום - נאור תקשורת". כן, הסרטון הזה לא צולם על-ידי צלמי הערוץ וגם לא על-ידי עובד מזדמן, אלא על-ידי משרד יחסי הציבור שעובד בחודשים האחרונים עם ועד העובדים בנמל אשדוד. באופן אירוני, זה אותו משרד ששלח מיד לאחר ההתגודדות הזו את ההודעה לעיתונות הבאה: "למרות ההסתה של ממשלת ישראל נגד עובדי הנמלים והתסיסה שנגרמה בקרב העובדים, סומכים ובטוחים עובדי הנמלים בעופר עיני ובדרך שהוא מוביל".

סומכים ובטוחים? הכירו את שיטת "חבק וחשק". מאחורי הקלעים עושים ועדי הנמלים הכול בכדי לחשק את עיני, ואילו כלפי חוץ הם מקפידים לחבק אותו. "אנחנו מאמינים בעיני באמונה שלמה", אמר למצלמות יו"ר הוועד בחיפה, מאיר תורג'מן, אבל כשהמצלמות כבות הוא מדבר אחרת לגמרי.

בוועדים, בעיקר זה של חיפה, חוששים מהאופי הריכוזי של עיני ומהנטייה שלו לאמץ רפורמות ממשלתיות כל זמן שהתמורה ניתנת בכסף נזיל. עיני, כך אומרים עליו, הוא יותר סוחר מאידיאולוג. הוא אשף במו"מ, מומחה בהתשת היריב בשעות הקטנות והקשות של הלילה, אבל בסוף הוא מסיים עם עסקה ביד. גישה כזו עשויה להיטיב מאוד עם חשבון הבנק של העובדים הקיימים ובמיוחד עם אלה הוותיקים שנמצאים לקראת פרישה. עבור האחרונים, הקמת נמל פרטי שיחל לפעול במקרה הטוב בעוד חמש שנים, כמוה כ"אחרי המבול".

עבור העובדים הצעירים, הרפורמה המדוברת היא לא פחות מאשר איום ממשי על פרנסתם: נמל חדש שיקום בסמוך לנמל הקיים צפוי להסיט אליו אוניות וכפועל יוצא להפחית את היקף העבודה בנמל הישן.

משום שחלק ניכר מהכנסתם של עובדי הנמלים מבוסס על פרמיות, ירידה בהיקף העבודה משפיעה ישירות על הכיס שלהם.

מאז החלטת הממשלה להקים נמלים חדשים, הרבה לפני פרסום המכרזים בשבוע שעבר, הורה עיני לראשי הוועדים להימנע מכל חשיפה תקשורתית. "לצלול" בשפה ההסתדרותית. הרציונל היה ברור: בממשלה יש לא מעט גורמים שמעוניינים לחמם את הזירה ולגרור את עובדי הנמלים לעימות חזיתי שרק יחזק לכאורה את הצורך בהקמת נמלים חדשים ויבסס את האהדה הציבורית כלפיי העניין.

עיני העדיף שהוועדים לא ייפלו למלכודת שטמנו להם, כאשר בזמן הזה הוא יוכל לנהל מו"מ בשקט מאחורי הקלעים. אלא שמו"מ כזה, לפחות באופן רשמי, מעולם לא נפתח.

השתיקה של הוועדים נענתה בנחישות יתרה מצד הממשלה שהחליטה להקים שני נמלים, לא פחות ולא יותר, אף על-פי שבמשרד האוצר סברו שאין סיבה להקים יותר מנמל אחד. עיני הספיק להודיע על מסיבת עיתונאים דרמטית שהוא מתכוון לכנס ביום ראשון האחרון, אלא שאז הודיע במפתיע על ביטולה בעקבות טלפון שקיבל מראש הממשלה שהזמין אותו לפגישה.

אפקט גילה אדרעי

הצילומים המתוזמנים שהגיעו לאולפני הטלוויזיה על-ידי משרד יחסי הציבור של ועד העובדים בנמל אשדוד, נועדו לאותת לעיני: צללנו מספיק. נשמענו בקולך, סתמנו את הפה, אפילו אונייה אחת לא עוכבה מחוץ לרציפים. אנחנו מוכנים ללכת אתך עוד קצת, אבל הפעם לא כמו בובות על חוט. לא נשתוק רק כי ביקשת, לא ניתן לך להתקדם בלי לדעת מראש מה יהיה הצעד הבא. הוועדים בנמלים לא מוכנים להיות גילה אדרעי 2, הם לא יאפשרו לעיני לנהל את הסיפור לבד ואף להקריב אותם בדרך כשהוא צובר נקודות בציבור והם סופגים פגיעה ישירה.

במידה רבה, הוועדים בנמלי אשדוד וחיפה מעמידים את המנהיגות של עופר עיני במבחן. יהיה עליו לנוע בזהירות בין אחריות ממלכתית לבין האחריות הראשונה שלו מתוקף תפקידו: לדאוג לוועדים ולעובדים שמשלמים מדי חודש דמי חבר כדי שידאג להם. עיני מקפיד לומר תמיד שקודם חשובה לו המדינה, ורק אחר כך כל היתר. זה יפה ונחמד כשאתה באמת דמות ממלכתית, אלא שמנהיג עובדים לא אמור להיות לא יו"ר הכנסת ולא נשיא המדינה.

העובדים הם הלקוחות שלו ועליו לתת להם דין וחשבון. מאוד לא פופולרי לומר את זה, הרבה פחות פופולרי לפעול בהתאם. עיני רוצה שייתפסו אותו כמי שטובת המשק עומדת לנגד עיניו לפני הכול, גם לפני הלקוחות הכי חשובים שלו, החיילים הכי חזקים שלו. בדיוק מזה מפחדים הוועדים בנמלים, ובימים הקרובים נראה הרבה חיבוקים וחישוקים בבית הוועד הפועל בתל אביב.

מי אמר שהרפורמה נכשלה

אחד המיתוסים הגדולים ביותר בקשר לנמלים, הוא שהרפורמה משנת 2005 נכשלה לחלוטין. זה מיתוס שהפך כבר לסיסמה שחוקה, למנוע העיקרי מאחורי המוטיבציה של הממשלה ללכת לרפורמה חדשה והרבה יותר מרחיקת לכת. אלא, שלראש הממשלה בנימין נתניהו דווקא מגיע קרדיט על הרפורמה ההיא: בניגוד גמור לטענות מהשנים האחרונות, הרפורמה הצליחה במהות שלה: נמל חיפה הופרט, ואילו נמלי חיפה ואשדוד מתחרים האחד בשני כמו אויבים לכל דבר.

מאז הרפורמה, נמל אשדוד אימץ שיטות עבודה חדשות, ועדי העובדים וההנהלה עלו על מסלול של שיתוף פעולה שהביא להגדלת התפוקות, כאשר המדינה זכתה לדיבידנד בגובה 340 מיליון שקל בגין רווחי השנים האחרונות. יתרת הרווח הושקה בפיתוח הנמל, בין היתר בהקמת מסופים חדשים שנועדו להתחרות טוב יותר בנמל הצפוני. גם בחיפה לא נשארו אדישים והחלו להוריד את המחירים ללקוחות. אפילו אחת המטרות הגדולות (והלא מוצהרות) של הרפורמה ההיא הושגה, כשחל ניתוק מוחלט בין הוועד באשדוד לוועד בחיפה. השיא הגיע כשעובדי נמל חיפה חילקו ללקוחות הנמל חוברות עם פרסומים מביכים אודות הוועד באשדוד. גם הרצון המוצהר של הועד באשדוד להביא להפרטת הנמל לא הוסיפה ליחסים ביניהם.

וראו זה פלא, דווקא ממשלת ישראל חתומה עכשיו על איחוד הכוחות בין הוועדים. פגישות משותפות, הודעות לתקשורת, תיאום עמדות מלא. "ביחד אנחנו כוח בל יתואר", הצהיר היום מאיר תורג'מן, יו"ר הוועד בחיפה. וגם ההישג הזה, כמה אירוני, רשום על שמו של נתניהו.