חדשות הביומד: על מה עובד מנכ"ל חברת ההשקעות תעוזה?

אבי קרבס, מנכ"ל חברת ההשקעות הבורסאית, מתוסכל מהדשדוש במניה כבר 5 שנים ■ יחד עם אנשי מפתח בתעשיית ההיי-טק, כמו אלפרד מאן וקן לוי, הוא רוצה להקים קרן להשקעה בחיפה ומסמן השקעות בולטות

מניית חברת ההשקעות הבורסאית תעוזה לא תנודתית במיוחד בחמש השנים האחרונות. כשהחל המשבר של 2008, שפגע בכל תחום ההיי-טק, המניה איבדה כ-50% מערכה, ומאז נעה סביב שווי חברה של 60 מיליון שקל. את אבי קרבס, מנכ"ל החברה, המצב הזה מתסכל. כבר כמה שנים שהוא חסר מנוחה, מחפש את קפיצת המדרגה הבאה. יש לו ידע וניסיון בתחום, יש לו קשרים שהוא יכול למנף עם גורמים מובילים בתעשיית ההיי-טק (למשל מיליארדר תחום המכשור הרפואי אלפרד מאן, שמחזיק ב-23% בתעוזה), וגם כמה השקעות מעניינות. ואולם, בקופת המזומנים של החברה נמצאים כרגע רק כ-8 מיליון דולר עבור השקעות חדשות.

בשלב זה מהלך של גיוס בשוק ההון ממש מתבקש, אך המחסור הבולט באירועים משמעותיים בתעוזה לא מלהיב את המשקיעים ומעודד לצאת לגיוס. מאז היווסדה ב-1991ביצעה תעוזה השקעות בהיקף כולל של כ-48 מיליון דולר. האקזיט המשמעותי האחרון נערך ב-2007, אז היא מכרה מחצית מחברת נ.א.ס.ס - היהלום שבכתר שלה - בעסקת מזומנים ומניות לפי שווי של 75 מיליון דולר - נמוך מזה שלו ציפה השוק.

מאז ביצעה תעוזה רק כמה אקזיטים קטנים ומימשה בהדרגה מניות בבוננזה האמיתית שלה - נובה מכשירי מדידה, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של 245 מיליון דולר, שבה השקיעה תעוזה לפי שווי אפסי. המימושים בנובה אפשרו לה להחזיר למשקיעים שלה דיבידנד של 6-7 מיליון דולר בכל שנה בשנים האחרונות. בידיה עוד מניות נובה בשווי של 2.8 מיליון דולר, שימומשו כנראה כדי לשלם דיבידנד בסוף 2013. כעת עולה השאלה - מהיכן יבוא הדיבידנד של השנים הבאות? השוק, בדיוק כמו קרבס עצמו, מחפש משהו חדש שיתחיל בתעוזה.

"אני מרגיש שהגענו לבשלות שבה ניתן להסתכל על עסקאות בצורה אחרת", אומר קרבס, "כיום אני יכול להיות חלק מקבוצת משקיעים שתוביל עסקת השקעה של 70 מיליון דולר למשל בחברת היי-טק בשלה, או בחברת השקעה". קרבס אמר דברים דומים בראיון ל"גלובס" לפני שנה בדיוק, אבל מאז לא דיווחה החברה על שום התקדמות פרקטית בעניין.

"תוכנית נוספת שיש לי היא להקים יחד עם שותפים ובבעלות חלקית של תעוזה, קרן להשקעה בעיר חיפה, שממנה פועלת תעוזה מאז הקמתה ובה אנחנו מרושתים היטב. העיר הזו היא פאר התעשייה - יש בה מרכזי פיתוח של כל החברות הגדולות: אינטל, גוגל, GE, פיליפס, IBM באוניברסיטת חיפה ומוסדות כמו הטכניון ורמב"ם. אם אכן תוקם קרן בעלת מיקוד חיפאי, גם החברה הכלכלית של חיפה עשויה להשקיע בה. אם קרן כזו תתמקד במכשור רפואי, אלפרד מאן יכול להית לה נכס אדיר. גם בתחום ההיי-טק יש לי קשרים עם אנשים שיכולים לעזור, כמו קן לוי (ממייסדי חברת השבבים העולמית KLA). אני נכנס ויוצא אצל הרבה חברות זרות".

- מה הבעיה במודל הקיים של תעוזה?

"בגדול - הבורסה הישראלית. אני לא יכול לגייס הרבה כסף במחירים הנוכחיים, הבורסה לא יכולה להעריך את החברות שבהן אני מושקע. כשמכרתי מניות נובה, המניה נפלה. אמרו לי 'כשהכסף היה בנובה הוא היה בטוח, עכשיו אנחנו לא יודעים מה תעשה איתו'. זה טיפשי, כי אני מחלק דיבידנד וגם הוכחתי שאני יודע לעשות השקעות טובות. אחרי כן, כשהשתמשתי בכסף להשקעות, שוב ירדה המניה, ואז אמרו לי 'אכלת את המזומן, יצרת אי ודאות".

שינוי אמיתי בתפיסה של תעוזה יגיע כנראה רק אם אחת ההשקעות הקיימות שלה, שבוצעו כהרגלה בסכומים נמוכים ויחסית בתחילת הדרך של החברות, תהפוך פתאום להבטחה גדולה. ב-2010 חידשה תעוזה את השקעותיה לאחר כמה שנים שבהן לא ביצעה השקעות בכלל.

יהפוך את ההון האנושי להון?

קרבס מסמן כמה השקעות שהוא רואה כמבטיחות. "הייתה לנו חברה בשם רוטלקס, חברה קטנה וחמודה ומרוויחה, אבל המשקיעים שלנו 'מתחממים' מחברה שמרוויחה מיליון דולר. החלפנו את המניות שלה במניות של חברת ADT, שפועלת בתחום מכונות החיתוך לפי שווי של 5 מיליון דולר. אחרי שנה מעריך השווי נתן לה שווי של 40 מיליון דולר. ADT כנראה תהיה בשלב כלשהו חברה בורסאית.

"בחברת דיג'יפלקס מחממת הטכניון, שפיתחה שיטה חדשה להכנת גלופות דפוס, ההשקעה המקורית הייתה לפי שווי של חצי מיליון דולר. אחרי שנה היא גייסה לפי 8 מיליון דולר ושנה אחרי כן ב-16 מיליון דולר. החברה מתחילה כעת במכירות. השקעה נוספת שעשינו באחרונה הייתה ב-My 6Sense, שמאפשרת למי שקורא מסמך בסלולר או צופה בסרטון לקבל עוד תוכן מאותו הסוג. עבור מנהלי התוכן, האפליקציה מאפשרת להשאיר את הגולשים יותר זמן באתר. חתמנו על הסכמים עם חצי מדינת ישראל, וכרגע יוצאים לארה"ב. מנכ"ל החברה הוא אבינועם רובינשטיין, יזם סדרתי שהצליח בעבר, והוא הביא איתו את משקיעים כמו מייסד ומנכ"ל מלנוקס איל ולדמן, ויו"ר ומנכ"ל לשעבר של חברת 3COM, אריק בן חמו. בעבר החברה לא הצליחה, אנחנו נכנסנו כשהשתנה לגמרי המודל העסקי.

"הצטרפנו לעוזיה גליל בחברה בשם eon, היום קוראים לה Tyto והיא עוסקת בביצוע בדיקות רפואיות מרחוק, דרך האינטרנט. זו מגמה חזקה מאוד".

- המודל שבחרתם לא מאוד ממוקד.

"בחרנו להתמקד בחברות שצומחות מ-0 ל-50 מיליון דולר במכירות, בתחומים שבהם אנחנו מכירים אנשים בולטים שיכולים לעזור לנו". כעת על קרבס להראות אם הוא יכול לתרגם את ההון האנושי שסביבו להון פיננסי.

תעוזה
 תעוזה