למה כדאי לשים לב כשחותמים על חוזי העסקה?

חוזה עבודה נתפס על ידי עובדים רבים, בעיקר אלו שבדרגים הנמוכים-בינוניים, כמסמך סטנדרטי שאין צורך להקדיש לו תשומת לב רבה. גם אם הוא עלול לכלול סעיפים בעייתיים, יעדיפו רבים שלא להתעמת עם המעסיק החדש בעת חתימה על ההסכם ולהבליג. סקר שערך אתר AllJobs עבור "גלובס", שעליו ענו 116 נסקרים, מראה כי 64% חתמו בעבר על חוזי עבודה שכללו, לדעתם, סעיפים בעייתיים. עורכי דין בתחום דיני העבודה ממליצים דווקא לקרוא את החוזים בקפידה ולא לוותר, ולבקש שינויים כשצריך. אז למה כדאי לשים לב?

מה השכר הקובע שלך?

עו"ד ירון רוסמן, מומחה בדיני עבודה, שותף במשרד עוה"ד נשיץ ברנדס, מציין כי בתור התחלה, העובד אמור לקבל את החוזה לידיו. על פי החוק, החוזה אף חייב לכלול את הגדרת התפקיד, שעות עבודה, ימי העבודה והגדרה מי הממונה על העובד. בנוסף, העובד צריך לבדוק מה נקבע בחוזה כשכר שעבורו מפריש המעסיק כספים להפרשות הסוציאליות. "יש מעסיקים שמפצלים את השכר, למשל לשכר בסיס ולשעות נוספות, כדי לצמצם את החלק של ההפרשות הסוציאליות. בתי הדין יכולים לקבוע שהפיצול הזה הוא למראית עין, וכי צריך להתייחס לכל השכר כשכר יסוד. העובד צריך לסכם את הדברים בצורה ברורה מראש. הוא צריך להבין שיכול להיות שבית הדין יקבל את עמדתו, אבל גם יכול להיות שלא".

בהקשר של פיצול השכר לשכר בסיס ולשעות נוספות מציין רוסמן כי לפי הפסיקה, ברגע שהעובד ביצע שעות נוספות, גם אם בהיקף קטן מאוד - הרכיב בשכר עבור שעות נוספות הוא לגיטימי.

מה כולל סעיף שמירה על סודיות?

"בהקשר של שמירה על סודיות, עובד צריך לדעת שיש יחסי אמון מוגברים בינו לבין המעביד. אם העובד נחשף למידע עסקי או לסוד מסחרי, הוא חייב לשמור אותו בסודיות לעיתים למשך כל תקופת חייו. שמירה, למשל, מצגת שקשורה לעבודה על המחשב האישי או של מסמכים חשובים בבית, יכולים להוות הפרה של הסעיף הזה. העובד עלול להיות חשוף לצעדים מצד המעסיק לשעבר", אומר רוסמן.

עד כמה תהיה מוגבל להתחרות במעסיקך?

בהקשר של סעיפים המגבילים את יכולת התחרות העתידית של העובד במקום עבודתו הנוכחי, רוסמן מזכיר כי עובדים רבים, לאור הפסיקה בעבר בנושא, חושבים כי מדובר בסעיף שקשה לאכוף אותו, ולכן גם אם הוא מוכנס לחוזה העבודה הם נוטים לזלזל בו. "נכון שבתי הדין לא אוכפים את הסעיף באופן גורף, אבל עובדים חייבים לזכור שכל מקרה לגופו. הבחינה של מקרים כאלו תעשה בכל פעם בין הפגיעה בחופש העיסוק של העובד מול האינטרס הלגיטימי של הגנה על המעביד. כשבתי הדין נדרשים לסוגיה, הם יבדקו אם המעסיק לא היה דרקוני מדי בדרישתו לאי-תחרות, כפי שניסח אותה בחוזה. הם בודקים מה ההגבלה - האם היא מתייחסת לתחרות באזור גיאוגרפי מסוים? למתחרים ספציפיים? בנוסף, אפשר לקנות את אי-התחרות של עובד. יש חוזי העסקה, בעיקר של בכירים יותר, הכוללים סעיף המדבר על תוספת שכר קבועה מדי חודש שנועדה למנוע תחרות. בהיבט הזה, עובד צריך לדעת שאם הוא מחליט לעבור למתחרה - ייתכן שיהיה חשוף לדרישה להחזיר סכומים אלו".

עו"ד מנחם עופר, מנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עוה"ד שטיינמץ, הרינג, גורמן, מוסיף בהקשר זה כי לעובד עדיף להתנגד תמיד להכנסת הסעיף המדבר על אי-תחרות. "אם כבר מכניסים, כדאי לעובד לדאוג לניסוח שאומר שאי התחרות לא חלה עליו במקרה שפוטר".

האם מותר לנייד אותך אחר?

עופר מציין כי סעיף נוסף שיכול להיות בעייתי בחוזי עבודה מתייחס לניוד העובד על ידי המעסיק - למשל, העברת העובד לסניף אחר של החברה. "אם יש סעיף כזה, העובד צריך לשים לב שמדובר במשהו סביר. שמצוין מספר הק"מ המקסימלי, או שיש התייחסות לכך שאם הניוד מאריך משמעותית את זמן הנסיעה לעבודה, אז העובד מקבל על כך פיצוי. הסעיף הזה חשוב גם למעסיק, על-מנת שהעובד לא יוכל להתפטר אחרי שמניידים אותו ולטעון להרעת תנאים".

על "נוהל הנהלים", שמעת?

סעיף נוסף שעלול להיות בעייתי הוא סעיף שלו קורא עופר "נוהל הנהלים". מדובר בסעיף הקובע כי העובד יהיה מחויב לנהלים שיפרסם המעביד כפי שיעודכנו מעת לעת. "למעביד זה טוב. הוא יכול להכניס כל מיני שינויים תחת סעיף כזה. למשל להחליט שיום העבודה לא מתארך אבל מתחיל מוקדם יותר, ב-7:30. לעובדים הייתי מציע להתנגד לסעיף כזה. הוא יכול לכלול כל מיני שינויים שיהיו בעייתיים מבחינתם".

כמה תעלה לך ההכשרה שקיבלת?

"אם מעסיק נותן לעובד הכשרה חיצונית שעולה לו כסף, הוא רשאי לדרוש תקופת התמדה מסוימת, אך היא צריכה להיות הגיונית וסבירה. העובד אף צריך לשים לב שהדרישה לשלם פיצוי למעסיק עבור ההכשרה, במידה והוא עוזב טרם תום התקופה, תהיה מדורגת והגיונית. זאת אומרת, עובד שקיבל הכשרה ועזב חצי שנה אחרי שהיא הסתיימה לא אמור לשלם כמו עובד שקיבל את אותה הכשרה ועזב ישר אחריה".

מה המשמעות של קיזוז חובות?

סעיף נוסף שאליו מציע עופר לשים לב הוא סעיף המדבר על קיזוז של חובות העובד כלפי המעסיק. "הסעיף הזה צריך להיות מפורט - אם מדובר ברכב עבודה, מה יקרה לחלק של ההשתתפות העצמית. אם לעובד יש נייד מהעבודה והוא נהרס - כמה העובד צריך לשלם".

גם העובד מחוייב להודעה מוקדמת

עופר ממליץ לעובדים לזכור גם, כי הסעיף בחוזה העבודה המדבר על הודעה מוקדמת לפני עזיבה - מחייב גם אותם. "גם העובד צריך לתת הודעה מוקדמת למעסיק שלו. העובד צריך לזכור שאם הוא לא עומד בתנאי ההודעה המוקדמת - הוא עלול להידרש לפצות את המעסיק".

גם הבכירים לא חסינים

שאול הזנפלד, עו"ד מומחה לדיני עבודה ב-AllJobs, מזכיר כי אצל בכירים וטלאנטים המצב קצת שונה. "לרובם יש עורך דין צמוד שמלווה אותם בתהליך כזה. ובכל זאת - כדאי שגם הם ידעו למה לשים לב". בהקשר הזה מדבר הזנפלד על הרכיב של הענקת אופציות כחלק מחבילת התגמול. "גם אם התוכנית נראית נוצצת ומהודרת, צריך לשים לב למחירי המימוש של האופציות, למועדי ההבשלה ולתנאי המימוש. לפעמים זו עלולה להיות חבילה שלא שווה כלום, למשל כשמחירי המימוש גבוהים מאוד".

עוד נושא שהזנפלד מדבר עליו בהקשר של חוזי העסקה של בכירים הוא פרישה. "בהרבה חוזים מוכנס סעיף המתייחס לפיטורים ללא פיצויים. ניתן להכניס לסעיף כזה רשימה מאוד ארוכה של נושאים שמאפשרת למעסיק לפטר את העובד ללא מתן פיצויים, למשל עבירה שיש עימה קלון, הפרת סודיות, הפרת אמון ועוד דברים רבים. יש שם ממש רשימת מכולת. זה סעיף שנותן המון כוח למעביד. בתקופת החיזור, כשהצדדים לפני חתימה על חוזה, הכול נראה ורוד. אבל העובד צריך לזכור שבאיזשהו שלב ההנהלה הבכירה יכולה להתחלף, ויחפשו סיבה להיפטר ממנו ללא פיצויים, ולא יהיה קשה למצוא אחת. יכולים למשל להגיד שהעובד היה אמור לסגור עסקה ולא עשה זאת - ולכן מדובר בהפרת אמון. במקרה כזה, כשהסעיף הזה קיים, העובד צריך לתבוע את המעסיק ולדרוש פיצויים. ולכן, עדיף להימנע מהסעיף מלכתחילה".

 חותמים ובוכים