סטארט-אפ לא רק בהייטק: בוגרי עיצוב תעשייתי פורצים את גבולות החומר

בוגרי עיצוב תעשייתי מפליאים בעומק המחקר והמקוריות ■ את מוצריהם הם מציעים במקביל ב"צרכניה"

מעצב דודי ראב"ד, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT (מכון טכנולוגי חולון), שומר על פני-פוקר כשהוא מציג את הפרויקטים של בוגרי המחלקה. אבל אז, למראה פניהם המשתאים של המבקרים, פתאום בורח מזווית פיו חיוך שבע רצון של אב גאה. ובצדק. יש בין הבוגרים כמה שיכולים לעשות בית ספר ללא מעט מעצבים ותעשיינים. בעיקר במה שקשור לחיפוש והתנסות בחומרים חדשים.

אפשר לזקוף זאת לזכות החופש האקדמי והדרישה לחקור, וכן לטובת הזמן הרב העומד לרשות סטודנטים בדיוק למטרה זו. ובכל זאת, אותם הבודדים שמצטיינים בכך, פורצים את גבולות החומר והשגרה, ומוכיחים שעוד לא ראינו הכול. וטוב שכך.

סטארט-אפ יש לא רק בהייטק. רעיונות טובים צריכים למצוא מאמינים ומשקיעים כדי שיהיה להם את הכוח לקדם תעשייה שלמה. כי עיצוב טוב הוא לא רק "פנים יפות", הוא בעיקר תוצאה של תבונה ועבודה קשה, של הסטודנטים ושל המורים שלהם.

שתי תגליות של ממש בולטות בין הפרויקטים: האחת, של ענבל צייזלר, שיצרה קרמיקה קפיצית גמישה - ככל הידוע הראשונה מסוגה בעולם. צייזלר פיתחה גופים קרמיים המסתלסלים ויוצרים מעטפת חלולה לגופי תאורה, אגרטלים ושימושים נוספים. היא עבדה בפורצלן על בסיס ספוג ולאחר השריפה הצליחה לשמר את תכונת הגמישות של חומר הבסיס.

התגלית השנייה שייכת לשחר יעקבי, שמצא דרך להשתמש בשאריות פלסטיק מכבלי חשמל ממוחזרים. בעוד שהנחושת המוליכה חוזרת לשימוש, הרי שהפלסטיק המבודד אינו ניתן להתכה ושימוש מחדש בתעשייה. טונות רבות של פלסטיק נטמנות באדמה ומזהמות את הארץ. יעקבי החליט לתת להם חיים חדשים ובתהליך ארוך של ניסוי וטעייה הגיע לגילוי של יכולת חדשה: ייצור באמצעות כבישה של הפלסטיק בתבנית וחימום. התוצאה היא רהיטים עשויים פלסטיק כבוש, בעלי גמישות ויציבות טובה. כעת נותר רק לקוות לחברה או יזם שיהפכו את החידוש למוצרים בתפוצה רחבה.

חידושים והמצאות

לא רק תגליות גדולות ראויות לתשומת לב. בעולם שיש בו כבר (כמעט) הכול, גם התבוננות בפרטים קטנים יכולה ליצור שינוי משמעותי. כזו היא החזייה שפיתחה יעל וינוקור, לשימוש נשים המחלימות מכריתת שד ובשחזור הדרגתי. החזייה מפחיתה לחצים ותומכת במקומות הנכונים, כך שהיא משפרת איכות חיים, בנוסף לערכה האסתטי.

גאות גונן יצרה סדרת רובוטים אלקטרו מכניים, המתוכנתים להגיב למחוות אנושיות של קול ותנועה. הן מגיעות בקיט להרכבה עצמית ופותחו באמצעות קוד פתוח, כחלק מערכן התקשורתי-שיתופי.

דוד טל המשיך את קו המחשבה של שלושת עקרונות השמירה על הסביבה: Reuse, Recycle, Reduce, והוסיף להם Rethink, כדבריו, כשפיתח ערכות משלימות ההופכות כל בקבוק שמפו וסבון כלים לפינגווין פוטנציאלי, טרקטור עם כף מתרוממת או חזרזיר מאנפף.

שרי רויז פיתחה סדרת כלי אוכל חד פעמיים מקיפולי נייר פשוטים (אך מורכבים) המצויידים בסכו"ם משלים. הכפית משמשת כידית והמזלג כתופסן. תובל רוט עיצב אופני-דחיפה ראשונים פעוטות, המונעים בכוח הרגליים. החידוש הוא בכך שזווית השילדה מתכווננת כך שניתן לשלוט במהירות התאוצה המירבית, ובשלב מאוחר יותר ניתן גם להרכיב פדלים.

סיון שירן יצרה תיקי ערב פיסוליים מפלסטיק חצי גמיש יצוק בתבנית. גבע רוזנטל פיתח מערכת עציצים הידרופוניים (מערכת השקיה מבוקרת ללא אדמה), משולבי תאורה, המאפשרת שתילת "צמחי אוויר" ושיפור האווירה גם בחדרים חשוכים.

את התערוכה אצרה המעצבת והמרצה נעמה שטיינבוק (סטודיו רדיש) ועיצבו שניים מבוגרי השנה.

במסגרת התערוכה מציגים סטודנטים ובוגרים מוצרים בעיצובם למכירה ב"צרכנייה", חנות זמנית שמלווה את התערוכה. תמצאו כאן גופי תאורה מיוחדים, רהיטים בסדרות מוגבלות, תכשיטים, חפצי נוי מיוחדים, תיקים, צבעי ציור ועוד חפצים שימושיים בלתי צפויים. המחירים ידידותיים במיוחד, והתמיכה במעצבים של המחר תורמת גם למוטיבציה שלהם להמשיך וליצור.

המכון הטכנולוגי, גולומב 52, חולון, בנינים 6,7. התערוכה פתוחה עד 24.7 א-ה' 16:00-22:00, ימי ג' 11:00-22:00, ו' 9:00-13:00.