פיצה, בירה ו-24 שעות מול המחשב: ההאקתונים צוברים תאוצה

מה גורם למתכנתים לבלות 24 שעות ברצף מול המחשב, לשתות בירה ולאכול פיצה? אלה הם ההאקתונים, מפגשים קצרים ואינטנסיביים שמפגישים אנשי היי-טק יצירתיים למשך סוף שבוע אחד

מה גורם לאנשים לעזוב את הבית למשך כמעט סוף שבוע שלם, להיפגש עם עשרות זרים ולשבת ברציפות מול המחשב, כששינה היא בגדר המלצה בלבד? התשובה היא האקתון, שילוב של המילים Hack ו-Marathon באנגלית, או במילים פשוטות - מרתון של פיתוחים בסוף שבוע אחד.

ההאקתונים הראשונים התחילו עוד ב-1999, כשקבוצה של מתכנתים חיצוניים נפגשה באירוע שארגנה חברת סאן כדי לנסות ולפתח תוכנה מבוססת Java שתאפשר ליציאת האינפרה אדום במכשיר פאלם לתקשר עם מכשירים אחרים.

מאז ועד היום ההאקתונים הפכו לחלק קבוע מתעשיית ההיי-טק. מפגש אל תוך הלילה של עשרות מפתחים, מעצבים ויזמים שיושבים מול המחשב עם טיימר גדול מעל לראשם וצריכים לייצר מיזם מאפס ולהציג אותו בסוף המרתון כדי לקטוף את המקום הראשון. את אווירת החדשנות מלווים לרוב אלכוהול בדמות בירות, משקאות אנרגיה ואוכל משובח או אפילו סתם פיצה שכונתית.

ההאקתונים מייצרים סביבה של חדשנות רבה, כזו שהביאה למשל ב-2010 להקמת החברה GroupMe, שירות הודעות מיידיות קבוצתיות, שפותח במסגרת האקתון של הבלוג טק קראנץ'. שנה לאחר מכן החברה כבר נמכרה לסקייפ ב-85 מיליון דולר. פיתוחים מוכרים יותר שיצאו מאירועי האקתונים אפשר למצוא בפייסבוק, שם אירועים פנימיים למתכנתי החברה הביאו ליצירת כפתור הלייק המפורסם, הטיימליין שבתצורתו הראשונית נקרא Memories (זיכרונות), והצ'אט.

היזמות הישראלית הביאה את חדוות ההאקתונים גם לארץ ובכמות לא קטנה. חלק מהיוזמות הן ישראליות נטו ואחרות מגיעות דווקא מחו"ל. כך, למשל, בחמישי ושישי הקרובים ייערך האקתון על טהרת היזמות הישראלית ביוזמת ענקית התשלומים המקוונים PayPal העולמית במסגרת התחרות הגלובלית Battle Hack. החברה מארגנת האקתונים בעשר ערים שונות בעולם והצוותים המנצחים בכל אזור יתמודדו בשלהי השנה בהאקתון נוסף בסן חוזה, המטה הראשי של פייפאל, מול עיניו הבוחנות של הנשיא דיוויד מרכוס. הפרס למקום הראשון יעמוד על 100 אלף דולר.

"הפרס הוא בהחלט מכובד, אבל זה לא כסף של קרן הון סיכון", מסביר ג'ון לאן, מנהל קהילת המפתחים העולמית של פייפאל, שהגיע לישראל כדי לשפוט בהאקתון. "אתה יכול לזכות בכסף ולקנות איתו בירות או כל מה שאתה רוצה אבל אנחנו מקווים שהכסף ישמש בסוף את המפתחים כדי לקדם את הפיתוח שיצרו בהאקתון".

בניגוד לפייפאל, בחברת הסטארט-אפ הישראלית Wix הציעו פרסים מעט צנועים יותר בהאקתון שערכו במארס השנה כדי לקדם פיתוחים לחנות App Market של החברה, שמשמשת להוספת פיצ'רים לאתרים שנבנים בפלטפורמה האינטרנטית.

"הפרס הראשון עמד על אלף דולר אבל המספר הזה מתגמד לעומת הפוטנציאל למי ששם את האפליקציה שלו בחנות של Wix", אומר דדי שוורץ, מנהל בכיר וראש החטיבה שאחראית על ה-App Market של Wix. "יש חבר'ה שקיבלו החודש 14 אלף דולר מהאפליקציה - הם לא יהפכו למיליונרים אבל זו בהחלט יכולה להיות משכורת שנייה נאה".

- האם בכל האקתון צריכים לחלק פרסים?

שוורץ: "אני חושב שזה מוסיף לאלמנט של התחרות וגם עוזר למשוך קהל של אנשים שיש להם עבודות קבועות ואתה רוצה שיבואו בסוף השבוע הפנוי שלהם כדי להשתתף בהאקתון. עם זאת, הפרס לא חייב להיות כספי. בגלל שהקהל מורכב מגיקים, הפרס יכול להיות טאבלט או מוצר טכנולוגי אחר".

אמיר שבט, מנהל קשרי מפתחים בגוגל ומוביל שותף של Campus TLV של גוגל בישראל, לא מסכים עם כך. "אני לא חושב שזה נכון לתת פרס כספי להאקתון אלא אם אתה מייצר סטארט-אפ ואז זה כסף שעוזר לך להתחיל אותו. כן חשוב שתהיה תחרותיות אבל אנשים צריכים לבוא כי חשוב. זה לא פסול בעיקרו לחלק פרסים אבל צריך לראות שהמוטיבציה היא לא רק כדי לזכות בפרס אלא לעשות משהו טוב לחברה או לקהילה".

"לעקוב מקרוב"

השאלה הגדולה היא מה מביא חברה כמו פייפאל להשקיע מאות אלפי דולרים בארגון האקתונים ברחבי העולם? הסיבות לכך שחברות משקיעות ועורכות אירועי האקתונים מגוונות, אך אחת העיקריות שבהן, מסביר לאן, היא הרצון שמפתחים חיצוניים יתנסו בטכנולוגיה של החברה. "יש לך 24 שעות שבהן אתה מקבל פידבק על מה שבנית, רואה איפה נתקלים בבעיות, מה עובד ומה לא", הוא אומר. מבחינת חברה כמו פייפאל, השימוש ב-API שלה הוא גם עובד ברמת השיווק מפה לאוזן. "עובד שמגיע להאקתון בסוף השבוע ונהנה מהשימושיות ומהיכולות של ה-API, יחזור בשבוע שלאחר מכן לעבודה וינסה לדחוף את זה לבוס שלו כדי לשלב אותו בעבודה".

גם ב-Wix נכנסו לעולם ההאקתונים ובמארס השנה הגיעו 200 איש לאירוע כזה כדי לייצר פיצ'רים חדשים לחנות האפליקציות של חברת הסטארט-אפ הישראלית. "העובדה של-Wix יש 35 מיליון משתמשים מייצרים אטרקטיביות רבה עבור המפתחים כי זה ערוץ הפצה מאוד טוב", מסביר שוורץ. "פינינו קומה שלמה במשרדי החברה שלנו, הבאנו אנשים מהחברה שיעזרו, חביות בירה, אוכל מעולה, ועם כל האקו-סיסטם הזה יכולת לראות בארבע בבוקר 60 אנשים יושבים וכותבים קוד", מספר שוורץ.

- האקתון יכול לשמש חברות גם לגיוס עובדים מתוך משתתפי האירוע?

לאן: "בהחלט. זה מאפשר לחברות לעקוב מקרוב ולראות את צורת העבודה של מפתח או מעצב".

שוורץ: "אנחנו גייסנו 3-4 עובדים שהגיעו לאירוע שלנו. בארה"ב זה הרבה יותר שכיח, שחברות טכנולוגיה מארגנות או מגיעות כדי לאתר עובדים".

שבט: "אנחנו מנגד לא מרשים לחברות להיכנס להאקתונים כדי לגייס עובדים או לייצר מכירות כי זה יפגע במטרת האירוע".

שבט, אגב, מצביע על כך שהאקתונים הם לא רק יוזמות של חברות טכנולוגיה. כך, למשל, נערך האקתון על בסיס שבועי שמתארח בקמפוס של גוגל בתל אביב מטעם "כנסת פתוחה", שבה נפגשים מתכנתים כדי לייצר פיתוחים שינגישו את המידע על הכנסת, על תקציבים וכדומה לציבור הרחב. "יש ערך בהאקתון שחוזר על עצמו והוא לא חד-פעמי כי נוצרת סביבו קהילה קבועה של אנשים", הוא מסביר.

"להקים צוות"

אחת השאלות היא עד כמה הפיתוחים שנוצרים בהאקתונים שורדים את מבחן הזמן והמציאות מעבר למרתון של סוף השבוע. דוגמה אחת היא, כאמור, חברת GroupMe, אבל נתונים מספריים על התופעה לא ממש קיימים אלא בעיקר תחושות בטן. שוורץ מסביר כי התוצר של האקתונים הוא לא מוצר מוגמר אלא בעיקר הפגנת יכולות אך מי שמצליח לעלות שם על רעיון, יכול להמשיך לפתח אותו עד שיש לו כבר משהו מוכן ביד. לדבריו, מתוך 30 הצוותים שהתארגנו בהאקתון של Wix, עשר אפליקציות כבר הגיעו לחנות של החברה.

שבט מצביע על יוזמה של Startup Weekend, שמטרתה לייצר סטארט-אפ בסוף שבוע אחד. ולדבריו, נערכו כאלה גם בישראל בערים כמו תל אביב, נצרת, באר שבע, ירושלים ואחרות. שוורץ, מנגד, לא מאמין שהדבר באמת אפשרי לייצר משם את הסטארט-אפ הבא. "אני לא חושב שב-24 שעות תצליח לגבש חברה טובה. מה שכן, תוכל למצוא ולהקים צוות, שיכול להגיע לכיוון הזה", הוא אומר.

איך מתנהל האקתון
 איך מתנהל האקתון