יוסי מנדלסון | לפני כולם

עורכי הדין דרשו מאלמנת סמי שמעון בונוס של מיליון דולר

אלמנתו ובתו של המיליארדר סמי שמעון שכרו את עוה"ד הבכירים רם כספי, זאב שרף, יוסף מנדלסון ורמי הדר למאבק הירושה ■ התעריף: 550 דולר לשעת עבודה

מחקרים רבים מראים כי הפערים הכלכליים בתוך החברה הישראלית הולכים וגדלים, כך שמאז 1985 הכנסת העשירון התחתון הולכת ויורדת בשיעור ממוצע של 1% בשנה, והכנסת העשירון העליון הולכת ועולה ב-2.4% בשנה. מחקר שערך הלמ"ס ב-2011, מלמד כי מדד ג'יני למדידת אי-שוויון בחלוקת הכנסות בישראל הוא גבוה מהמדד במרבית המדינות המפותחות בעולם.

אבל האמת היא שכדי להרגיש את המחנק הכלכלי, לא צריך מחקרים. החלוקה הבלתי שוויונית בנשיאת הנטל הכלכלי ותשלומי המס בצירוף ההאטה העולמית בכלכלה, הבור התקציבי בארץ, הקיצוצים הכלכליים האחרונים וגורמים נוספים הביאו לכך שמעמד הביניים הישראלי והמעמד הנמוך קורעים תחת הנטל, ומתקשים לגמור את החודש. על רקע תמונה כלכלית זו, מדהים לגלות, בכל פעם, מחדש כי פירמות עורכי הדין הגדולות בארץ לא מפסיקות לשגשג וכי עורכי הדין הבכירים מרוויחים סכומי-עתק.

נושא שכר-הטרחה שגובים עורכי הדין המובילים בארץ מלקוחותיהם מתנהל על-פי רוב בחשאיות ורק לעתים נדירות מתאפשרת לציבור הצצה לתוך העולם הזה. מסמך ששלחו ב-21 באוקטובר 2009 ארבעה מעורכי הדין המובילים במדינה - רם כספי, זאב שרף, יוסף מנדלסון ורמי הדר - לאנג'לה ואלכסנדרה שמעון, אלמנתו ובתו של איל ההון המנוח, סמי שמעון, שביקשו לשכור את שירותיהם המשפטיים, מאפשר הצצה נדירה לסכומים הללו.

המכתב, שהגיע לידי "גלובס", נשלח על-ידי עורכי הדין הבכירים לאנג'לה ואלכסנדרה שמעון בעקבות פנייתן לייצוג משפטי במאבק על הירושה מול מנהל העיזבון של אביהם המנוח, עו"ד גל גוטזגן (ר' מסגרת נפרדת). במכתב, שבראשו מופיעים שמות משרדיהם של כספי, שרף, מנדלסון והדר, מבהירים ומפרטים עורכי הדין ליורשות של שמעון, את דרישותיהם הכספיות והאחרות תמורת הייצוג המשפטי, וכן מה יכלול ייצוג זה.

מעל 2,000 שקל לשעת עבודה

בסעיף 2 למכתב כתבו עורכי הדין לאנג'לה ואלכסנדרה שמעון כי שכר-הטרחה עבור הייצוג המשפטי ייגבה מהן על בסיס חישוב שעות העבודה שהושקעו בתיק. בהמשך המכתב מפורטים תעריפי שכר-הטרחה.

לפי המכתב, כל אחד מעורכי הדין הבכירים - כספי, מנדלסון, הדר, ושרף - דרש ב-2009, 550 דולר (כ-2,090 שקל במונחי 2009) בתוספת מסים עבור שעת עבודה בודדת על תיק משפטי. למען ההשוואה, השכר החודשי הממוצע במשק באוקטובר 2009 עמד על 7,836 שקל ברוטו. ובמלים אחרות: עו"ד כספי וחבריו עושים ב-4 שעות עבודה את מה שלרוב הציבור הישראלי לוקח יותר מחודש להרוויח. זאת, ללא קשר להכנסות שעורכי הדין הבכירים הללו מקבלים מתוקף היותם בעלי הפירמות.

עוד עולה ממכתב הדרישה כי משרדיהם של כספי, שרף, מנדלסון והדר גובים 250 דולר לכל שעת עבודה של שותף בכיר במשרדיהם, 150 דולר עבור שעת עבודה של שותף זוטר, ו-80 דולר בגין כל שעת עבודה של מתמחה במשרד.

במכתב מצוין כי כל הסכומים אינם כוללים מע"מ וכן לא הוצאות שוטפות, כגון נסיעות, טלפונים, לינה ומחקר משפטי.

בונוס במקרה של הצלחה

עורכי הדין כספי, שרף, מנדלסון והדר ייצגו את אנג'לה ואלכסנדרה שמעון במאבק מול עיזבון אביהם זמן קצר בלבד, ובהמשך עבר הייצוג לידי עו"ד שי רייכר ממשרד יגאל ארנון ושות', שמייצגן עד היום. ואולם, אחד הנושאים שעלו במכתב שהגיע לידי "גלובס", המשיך ללוות את היורשות גם לאחר הפסקת הייצוג. מהמסמך עולה כי הסכם הייצוג של עורכי הדין את אנג'לה ואלכסנדרה שמעון כלל בנוסף על שכר-הטרחה הרגיל גם דרישה לקבל בונוס של מיליון דולר, במקרה שעורכי הדין יצליחו להביא לידי כך שמנהל העיזבון, עו"ד גל גוטזגן, יודח מתפקידו.

בסעיף 4 למכתב נאמר כך (בתרגום מאנגלית): "בונוס - בנוסף על התשלומים, שייגבו לפי סעיף 2 לעיל, יהיה עליכן לשלם לנו בונוס בסך מיליון דולר בתוספת מע"מ במקרה שבו מר גוטזגן לא ימונה לתפקיד מנהל העיזבון הקבוע".

עוד נודע ל"גלובס" כי בהמשך, התגלע סכסוך חריף בין אנג'לה ואלכסנדרה שמעון לבין עורכי הדין סביב תשלום הבונוס. עורכי הדין טענו כי התנאים שזיכו את משרדי עורכי הדין לתשלום הבונוס בסך מיליון דולר בתוספת מע"מ היו בהישג ידן של אנג'לה ואלכסנדרה, אך הן העדיפו לנתק את היחסים עימם, לאחר שהושגו התנאים המזכים אותם בבונוס. בהמשך, הנוהל הליך פשרה בין הצדדים שבסופו הסכימו משרדי עורכי הדין של כספים, שרף, מנדלסון והדר להפחית מאוד את סכום הבונוס שישולם להם.

עורכי הדין כספי ומנדלסון סירבו להגיב לדברים.

"שכר-הטרחה יכול להגיע גם לעלויות של 2,000 דולר לשעה"

סכומי שכר-הטרחה שגבו עורכי הדין מאלמנתו ובתו של סמי שמעון המנוח הם גבוהים, אבל לא חריגים. כך אומר ל"גלובס" עורך דין בכיר. לדבריו, "אני גובה 450 דולר לשעה מלקוחות זרים. מלקוחות ישראלים אני גובה פחות. דרך אגב, רמי כספי הוא מעורכי הדין המובילים במדינה, אבל אני מכיר עו"ד מסחרי בכיר אחר שגובה אפילו 600 דולר לשעה. על עבודה של עו"ד זוטר אנחנו גובים יותר מ-100 דולר, אבל זה לא פשוט ותלוי מי הלקוח ובאיזה תיק. על מתמחים אנחנו גובים 80 דולר".

- סכומים גבוהים מאוד.

"אלה סכומים גבוהים, אבל צריך לזכור שההוצאות של פירמות עורכי הדין הן מאוד גדולות וחלק גדול מההכנסות האלה מתבזבז עליהן. משרד עורכי דין, שעובר כיום את 50 עורכי הדין, עומד בדרך-כלל על 56% ומעלה הוצאות, כשההוצאות העיקריות בענף הן על שכר הדירה ושכר העובדים".

- איך הלקוחות יכולים לדעת שעורכי הדין באמת עבדו את השעות שהם חייבו אותו בהן?

"ההנחה היא שמשרדי עורכי הדין הם ישרים ומדווחים בדיוק על מה שנעשה. צריך לזכור כי רוב הלקוחות של הפירמות המסחריות הן חברות גדולות ומדובר בתיקים גדולים. הסכומים הגבוהים באמת נגבים כאשר כמה עורכי דין מהמשרד עובדים על התיק ואז זה מגיע למכפלות.

"אם אתה לוקח צוות שלם של עורכי דין בכירים וזוטרים ומתמחים שעובדים על התיק - ודברים כאלה בהחלט קורים - אתה מגיע לעלויות ללקוח של 2,000 דולר לשעה. באנגליה ובארה"ב אין דבר כזה שעורך דין עובד לבד. אני עובד עכשיו על תיק באנגליה וכל שעה של המשרד האנגלי שווה 2,000 פאונד, כי לכל ישיבה על התיק נכנסים 4 עורכי דין לפחות. משרדים ישראלים בדרך-כלל לא עובדים ככה".

- מדהים שכל-כך הרבה אנשים וגופים יכולים להרשות לעצמם לשלם סכומים כאלה על ייצוג משפטי

"אם אני אישית היית צריך לשלם את הסכומים הללו, לא הייתי מסוגל. אבל השאלה היא מי הלקוח, ומה עומד על הפרק".

מלחמת הירושה: 95 מיליון דולר ממתינים ל-67 יורשים

המיליארדר, סמי שמעון, נפטר במאי 2009 והותיר אחריו נכסים המוערכים ב-1.7 מיליארד שקל. מיום מותו חולק רק חלק קטן מהעיזבון. לפי הוראות הצוואה, 95 מיליון דולר מיועדים לחלוקה בין 67 יורשים במנות שונות. אלמנתו של שמעון, אנג'לה, ובתו, אלכסנדרה, זכאיות ל-20 מיליון דולר וכן לשאר נכסיו של שמעון בשווי של יותר ממיליארד שקל.

עו"ד גל גוטזגן מונה כמנהל העיזבון עוד בחייו של שמעון, ולבקשתו. בהליכים שונים טוענות האלמנה והבת, כי עו"ד גוטזגן עושה שימוש בכספו של שמעון ז"ל כבשלו, מקיים אורח חיים ראוותני על חשבון העיזבון ומעכב ואף מסכל את חלוקת הנכסים לפי הצוואה, על-מנת להמשיך בתפקידו ככל האפשר. לדבריהן, התנהלותו החמורה של גוטזגן גרמה לאובדן האמון בו והוא משתמש במעמדו על-מנת להתעמר במשפחה.

בשבוע שעבר פנתה אלכסנדרה שמעון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בדרישה להעביר מתפקידו באופן מיידי את גוטזגן, שמונה כנאמן על חלקה בעיזבון, בשל טענות קשות על תפקודו, בהן ניגוד עניינים ושימוש בלתי ראוי בעיזבון. באמצעות עורכי הדין שי רייכר, אורית מלכה ואיל יעקבי ממשרד יגאל ארנון ושות', דורשת למנות במקום גוטזגן את אמה או לחילופין נאמן אחר, לבחירתו של בית המשפט. לדברי הבת, גוטזגן נמצא בניגוד עניינים מובהק בין חובתו כמנהל עיזבון ולבין כובעו כנאמן, ופועל באופן אגרסיבי ומיותר למימוש נכסי עיזבון. "גוטזגן אימץ תפיסה מעוותת של תפקידו, שבשמה הוא פועל כאחוז דיבוק למימוש מהיר ולא אחראי של נכסי העיזבון", נטען.

תעריף ייצוג
 תעריף ייצוג

שואבי הכסף
 שואבי הכסף

צרו איתנו קשר *5988