נסיגה ירוקה

ניידות אינה מותרות, יש הכרח לכונן מפעל תחבורה ציבורי

השינויים שנעשו השנה ב"מיסוי הירוק" על כלי-רכב הם נסיגה לאחור במחויבות המדינה לשמירה על הסביבה ועל רווחת תושביה. נוסחת המס שכוונתה טובה, נחטפה על-ידי השלטון כדי להעשיר את קופתו והתהליך החיובי שיצרה, ייעצר. הצלחת ה"ניסוי" הירוק הובילה לסחף בטעם הישראלי לכיוון החסכוני והקטן, מהלך שפגע בהכנסות המדינה. סחף, שצפוי עתה להיבלם במחיר סביבתי.

מחירי כלי-רכב חדשים בישראל גבוהים ביותר. מיסוי העתק המוטל על מכוניות נוסף למיסי דלק שונים ולמע"מ, מרחיק את מימוש הצורך הבוער לניידות במחיר שפוי.

ניידות אינה מותרות. ללא רכב במחיר שפוי, נגזר על תושבי הפריפריה להסתפק בשוק תעסוקה דל, על זוגות צעירים תיכפה הוצאה נוספת של אלפי שקלים בקניית רכב ועל המדינה יושת זיהום גובר של כלי-רכב מיושנים שאינם עומדים בסטנדרטים.

ברור שהדרך הנכונה לסיפוק הצורך בניידות היא הקמת מפעל תחבורה ציבורית מקיף ויעיל, שיאפשר גישה מהירה לתושבי הפריפריה למטרופולינים ובעיקר לגוש דן, ויאפשר לתושבים החנוקים בפקקים הגעה נוחה מהבית לעבודתם. משרד התחבורה קידם אמנם את הרכבת, אך עדיין נסיעה מבאר-שבע לתל-אביב, נמשכת שעה (בהנחות מסוימות) ואחריה ההגעה לתחנות היא סיוט מתמשך.

כיוון שחלום התחבורה הציבורית רחוק מהגשמה ועלינו להסתמך על הרכב הפרטי ככלי תחבורה, יש להקל את השימוש בו למי שחוסך בדלק ובזיהום - ולאפשר צדק חברתי וסביבתי.

שינוי נוסחת המיסוי הירוק היא בגדר תקלה. הנוסחה הישראלית מורכבת ושונה מזו של רוב העולם. בעוד שפליטת פחמן דו-חמצני (גז חממה) היא המדד העיקרי לבחינת ה"ירוקות" של כלי-רכב, בישראל נוצרה נוסחה מורכבת הכוללת סל-מזהמים שלפיו מחושב המס. תוצאת נוסחה זו היא חיסול רכבי הדיזל - שלהם פליטת גזי חממה נמוכה משל מכוניות בנזין, אך כוללת מזהמים אחרים - והעדפת רכבי הבנזין. זאת בניגוד לשוק האירופי שבו הדיזל שולט, ותוך התעלמות מהחיסכון בדלק וממחויבות ישראל בנושאי ההתחממות הגלובלית.

מהלך זה נעשה בטענה, שרכבי דיזל הם מזהמים כבדים בסביבה העירונית. הטעות בטיעון היא, שהוא תקף רק לתחבורה הציבורית. מוניות ישנות ועשנות, אוטובוסים מפויחים שנוסעים עשרות מונים יותר מרכב פרטי, הם המסכנים את בריאות תושבי הערים, ולא מכונית מיני-דיזל מצוידת במסנני פליטות, הצורכת ליטר דלק ל-20 ק"מ. מעבר לכך, מכוניות פרטיות מושבתות רוב היום, כך שאין להשוות בין פוטנציאל הנזק שלהן לזה של כלי-רכב ציבורי.

לפיכך, יש לקרוא לתיקון נושא המיסוי הירוק - ביטול הליניאריות, העמקת הגבייה לרכבי יוקרה (כדרך קבע ולא כמס ייעודי), הסרת המצור מעל רכבי הדיזל החסכוניים והמתקדמים, ויצירת סביבה שתאפשר לכלל ישראל את הניידות הירוקה, החסכונית והנוחה - עד שהתחבורה הציבורית תוכל לגאול את כולנו מהפקקת הממאירה של כבישי ישראל.

הכותב הוא יועץ תשתיות וסביבה