לקראת פגרה: כל הצעות החוק הפרטיות שעלו בענייני נדל"ן

חברי הכנסת הכי צעירה שידע המשכן הציפו בהצעות חוק: לבטל את המע"מ בקניית דירה, לבטל את מס הרכישה, לעכב את ההוצאה לפועל במשכנתאות, להקים חניון אופניים בכל מבנה ועוד

עשרות הצעות חוק פרטיות הוגשו בכנסת ה-19 של מדינת ישראל היוצאת השבוע לפגרת הקיץ. בין ההצעות רבות היו בתחום הנדל"ן, דבר שאינו מפתיע, כשמביאים בחשבון שדיור והמצוקות הקשורות בו הוא תחום שנוגע לכולם תמיד.

עיון בהצעות החוק חושף לא פעם כפילות, כלומר - אותו עניין מוגש שוב ושוב, בהצעות שונות, לעתים בתיקונים ותוספות קלות ולפעמים אף זה לא. הסיכוי שהצעת חוק תעבור לקריאות המתקדמות אינו תלוי במספר הפעמים שתוגש (נזכור שמדובר בבית מחוקקים ולא בתוכנית ריאליטי שמספר המסרונים אליה קובע מי המועמד שיעלה לגמר), עולה השאלה מה מקור הכפילות. התשובה היא - קרדיט.

בנוסף לחשיבות הצעת החוק עצמה, לא פחות חשובות נקודות הזכות שמקבל מגיש ההצעה מצד בוחריו. העובדה שבשיח הציבורי הנוכחי דיור הוא הנושא החם ביותר, מעלה כמובן את הסיכוי לסיקור תקשורתי של הצעת החוק וחשוב מכך - למציע עצמו. כך עולה המוטיבציה של הח"כים לקדם את עצמם באמצעות העיסוק בנושא, אפילו באמצעות הגשה של הצעת חוק שאין סיכוי של ממש שאי פעם תתקבל ותעבור.

בחצי השנה שחלפה מאז כוננה הכנסת הנוכחית, הספיקו חבריה לקבל הצעות הנוגעות לדיור בר השגה, למשכנתאות, למערכות התכנון, לתשתיות תחבורה מתקדמות, לעידוד אופניים במיסוי, לענייני בטיחות בתוך מבנים ובשולי הערים ועוד. עם היציאה לפגרה הנה מבחר מההצעות - בהן מהפכניות ומעוררות מחשבה ובהן כאלה שנמצאות על גבול ההיתכנות ומתקרבות לקצה התמוה.

שכר דירה: הקפאת מחירים בכל הארץ

כר פורה להצעות שונות ומשונות שתכליתן ראויה אולם יכולת מימושן מוטלת בספק: חברת הכנסת מירי רגב הגישה הצעת חוק להקפאת שכר דירה. מוצע להקפיא את שכר הדירה ברחבי הארץ למשך שנה עד שתגבש הממשלה תנאים להיווצרות שוק בריא. במקביל מוצע ליצור מנגנון פיקוח על מחירי השכירות וקביעת ענישה למי שלא יקפיא את שכר הדירה.

הצעת חוק נוספת בתחום זה היא הצעה שיזמו חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין וזהבה גלאון, שמציעה להגביל את האפשרות להעלאת דמי השכירות. כך, משכיר יוכל להעלות את דמי השכירות רק בתום שנה מיום חתימת החוזה, בשיעור שלא יעלה על שיעור עליית המדד בין חתמת החוזה לתום השנה בתוספת 5%. העלאת שכר דירה בסכום גבוה יותר תהיה כפופה לאישור בית המשפט.

הצעת חוק נוספת הנוגעת לשכירות מתייחסת לסיוע בשכר דירה שמקבלים זכאי הדיור הציבורי. הצעת חוק זו שהוגשה על ידי קבוצה של חברי כנסת בהם איציק שמולי איתן כבל, דב חנין, מיקי רוזנטל ועוד מציעה להעלות את הסיוע בשכר דירה לזכאי דיור ציבורי לסכום ריאלי, כלומר, סכום של עלות שכירת דירה דומה המוצעת לזכאי לדיור הציבורי כדירת הדיור הציבורי בשוק החופשי. על פי ההצעה, יקבל הזכאי את שכר הדירה ממנו יקוזז סכום דומה לזה שישלם על שימוש הדירה בדיור הציבורי.

כל ההצעות הללו הוגשו, בנוסח זה או אחר גם בכנסת הקודם, ואף בזו שלפניה ונדחו. מה שמעיד על הסיכוי הנמוך שיעברו בכנסת הנוכחית.

משכנתא: פיצוי לחייבים ומפונים

שוק המשכנתאות הוא שוק גדול שכמעט לכל אחד נגיעה אליו. שלוש הצעות חוק שונות מציעות להקל על מי שאיננו עומד בתשלומי המשכנתא ולמנוע הפעלה מהירה של ההוצאה אל הפועל מצד הבנק.

הצעת חוק שהגישה חברת הכנסת מירי רגב מציעה לקבוע שבעל משכנתא שמתקשה לעמוד בהחזר החודשי יוכל לקבל הארכה של שנה וחצי בטרם יחלו הליכי הוצאה לפועל, וזאת מעבר לפרק הזמן של שנה וחצי הקבוע היום בחוק. זאת בתנאי שבתקופה הזו יעמוד בהסדר תשלומים לפיו ישלם בכל חודש מחצית מסכום ההחזר החודשי המקורי וכי מדובר בדירת מגורים בשימושו של הלווה.

הצעת חוק אחרת, שהוגשה על ידי חבר הכנסת אמנון כהן, מבקשת לקבוע שהבנק יוכל לפתוח בהליך הוצאה לפועל נגד מי שלא עומד בתנאי המשכנתא רק לאחר שהלווה פנה לוועדה מיוחדת לבקשת סיוע. נכון להיום האפשרות לפנות לוועדה המיוחדת קיימת אך במקביל פותח הבנק בהליך הוצאה לפועל. עוד מוצע שעל הבנק יהיה להודיע ללווה על אפשרותו להגיש בקשה לסיוע טרם ביצוע המשכנתא. הצעה דומה הוגשה גם על ידי חברי כנסת אחרים.

באותו זמן, הצעת חוק של יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ מציעה לקבוע שמי שלא עמד בתשלומי המשכנתא ופונה מדירתו יהיה זכאי להגיש מועמדות לסיוע של מחוסרי דיור.

תכנון: לבטל את חוק הוד"לים

בין הצעות החוק המתייחסות לתחום התכנון, אחד בולטת מכולן: הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת ממרצ, המתייחסת לחוק הוד"לים (הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים) ולמעשה מציעה לבטלו ולהורידו מסדר היום.

זאת כמובן בניגוד מוחלט לתוכנית הדיור הממשלתית שאושרה בקבינט הדיור שקבעה שיש להאריך את תוקף חוק הוד"לים ואף להרחיב את סמכויותיו. בהצעת החוק נכתב כי ההחלטה לאשר את החוק היא שגויה, עוקפת את הליכי התכנון התקינים וכי את התקציב שהושקעה בהקמת הועדות המיוחדות יש להסב לחיזוק הוועדות הקיימות. גם במקרה הזה, הצעה זהה הוגשה גם לכנסת הקודמת.

דירות ראשונות: ביטול מסים

כדי לנסות ולהקל על רכישת דירה ראשונה על ידי זוגות צעירים או כל מי שזקוק לדירה ואין בבעלותו דירה אחרת, הוגשו שתי הצעות חוק, שעולות לדיון בצורה זו או אחרת כמעט בכל שנה. הראשונה הוגשה על ידי חברת הכנסת מירי רגב, והיא מציעה לבטל את המע"מ על רוכשי דירה ראשונה בכל הארץ עד סכום של 1.3 מיליון שקל (ללא מרכיב המע"מ).

ההצעה השנייה, שהוגשה על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית, מציעה לבטל כליל את מס הרכישה לרוכשי דירה ראשונה.

תחבורה: אופניים במקום רכב חברה

הצעת חוק שהגישו ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ועוד מציעה לחייב את הרכבת לאפשר העלאת אופניים לקרונות, ומעניקה לשר התחבורה אפשרות לקביעת תעריף להעלאת אופניים לרכבת.

הצעת חוק נרחבת לעידוד נסיעה באופניים שהוגשה על ידי עשרות חברי כנסת מציעה אפשרות להובלת אופניים בכל התחברה הציבורית, ייעוד מקום חניה לאופניים בכל מרכז תחבורה, תמריצים כלכליים לרוכבים (למעסיקים, לעובדים למשווקי אופניים, בדומה למנגנון הליסינג הקיים היום) והקמת רשת שבילי אופניים בתוכנית מתאר. הקמת חניית אופניים בכל מבנה משרדים, מסחר, תעשייה, חינוך ומבנה ציבור.

תושבי חוץ: מיסוי דרקוני לדירות רפאים

הצעת חוק מעניינת נוספת היא זו שהגישו שלי יחימוביץ, נחמן שי, איתן כבל וזהבה גלאון, שתכליתה הברחת רוכשי חוץ: להטיל מס בגובה 20% מגובה סכום רכישת הדירה על כל תושב חוץ שרוכש דירה בישראל.

עוד הצעה המתייחסת לענייני מס הגישו איציק שמולי, איתן כבל, ואחרים, ולפיה יוטל מס על דירות ריקות שלא מתגוררים בהן במשך חמישה חודשים בשנה (גם במקוטע), בהיקף של 2.5% משווי הדירה שייקבע על ידי שמאי.

דיור בר השגה: בונים על הפקעות

למרות שמדובר בכנסת שרבים מחבריה שלא מעט מחבריה היו חלק מהמחאה החברתית של קיץ 2011, תחום הדיור בר השגה אינו זוכה לעדנה בהצעות החוק.

הצעה אחת שהוגשה על ידי חברי כנסת ממרצ וחבר הכנסת דב חנין מבקשת להגדיר באילו תכניות יש לשלב דיור בר השגה וכיצד, לקדם דיור בר השגה בתמהיל חברתי ולא בשיכונים נפרדים, קביעת סמכויות לתמרוץ וחיוב בניית דיור בר השגה ומעל לכל, הכנת מסמך רקע בתחום דיור בר השגה על בסיסו יקבעו התנאים.

הצעת חוק נוספת, שהוגשה על ידי איציק שמולי וקבוצת חברי כנסת נוספים, מציעה לקבוע כי ניתן יהיה לבנות דיור בר השגה על שטחים או קרקעות שהופקעו.

דיור ציבורי: דירות מעבר לנשים מוכות

לצד החייאתו של חוק הדיור הציבורי בכנסת הנוכחית, תוצאה של בג"ץ ושל העובדה שבגלל שלא אושר התקציב נכנס החוק לתוקף, הוגשו לכנסת שתי הצעות המתייחסות לתחום זה.

הצעת חוק אחת הוגשה על ידי חברת הכנסת מירי רגב ומציעה לקבוע כי בכל שנה יבנה או ירכוש משרד השיכון דירות לדיור ציבורי, בנוסף לדירות הקיימות, בהיקף 20% ממספר הממתינים לדיור ציבורי. עוד מציעה חברת הכנסת רגב כי לצורך כך יוגדר תקציב שנתי של 200 מיליון שקל. הצעת חוק זו, כמעט מיותר לציין, היא בעלת סיכוי אפסי להתממש, בעיקר בשל התנגדות האוצר לדיור ציבורי ושינוי החוק כך שמרבית מההכנסה ממכירת הדירות של הדיור הציבורי יילכו דווקא לסיוע בשכירות.

הצעת חוק נוספת, שהעלה חבר הכנסת מאיר פרוש, היא כי המדינה תיצור מאגר של דירות מקלט שיוכלו לשמש מפונים מדירות, נפגעים, נשים מוכות ועוד לתקופת מעבר קצובה. רכישת דירות אלו תמומן מאוצר המדינה והרשויות המקומיות יפעילו ויתחזקו אותן.

בטיחות: ממ"ד לכל אחד

הצעת חוק שהגישו משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר מציעה לחייב לקבלנים להתקין אמצעי מיגון למניעת נפילה ממרפסת או חלון כתנאי להיתר בנייה וחיוב התקנת גלאי עשן גם בדירות מגורים.

על רקע לקחי השריפה בכרמל הגישה חברת הכנסת מירי רגב הצעה שעשויה לקומם את הארגונים הירוקים: איסור מוחלט של בנייה באזור מיוער או חישוף רצועת ביטחון של 100 מטר נגד שריפות. מקומות בנויים יידרשו לבצע חישוף בהיקף דומה בתוך שנה מיום כניסת החוק לתוקף.

ואם באסונות עסקינן, הרי שחברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב הציעו פטור ממע"מ בבניית ממ"ד בדירה קיימת שאין לה ממ"ד.

כדי לפתור את מצוקת הדיור וכדי לעקוף את הוראת השעה הקיימת אך הקשה ליישום הנוגעת לפיצול דירות, הציע חבר הכנסת ישראל אייכלר לאפשר לכל בעל דירה גדולה בשטח מעל 100 מ"ר לחלק אותה לשניים ללא צורך בהיתר, או בתשלום היטל השבחה.

קבלנים: חוק הפוטושופ

מגמה של הצעות חוק לטובת רוכשי הדירות עלולה להדאיג את הקבלנים. בולטת ביניהן הצעת חוק טרייה שהגיש חבר הכנסת רוברט אילטוב, ולפיה תוטל חובת מסירת חוזה מכר לדירה לעיון הרוכש ללא התניה.

עוד הצעות שהוגשו: חובת מסירת מחירון פריטים הכלולים במפרט לשם זיכוי; הצגת מחירון שינויים מפורט במעמד רכישת הדירה והסמכת משרד השיכון לפרסם מחירון מומלץ לשינויים; הצמדה דו כיוונית של מחיר הדירה למע"מ כך שאם המע"מ יורד יקוזז הסכום ממחיר הרכישה; קבלן שמאחר במסירת דירה מעבר לשנה מהזמן שנקבע בחוזה יאפשר לרוכש לבטל את החוזה ולקבל את כספו חזרה כולל הצמדה למדד תשומות הבנייה; ריבית פיגורים של רוכש דירה מקבלן לא תעלה על 12% בשנה; הגבלת רכיב הוצאות משפטיות במחיר דירה; החלת חוק מכר דירות גם על דירות שנבנות במסגרת פינוי בינוי.

הצעת חוק שהגיש חבר הכנסת מאיר פרוש מציעה לחייב את הקבלן ומשווקי הדירות להתאים את עלון השיווק למפרט בדירה חדשה, דבר שנובע מאינפלציית ההדמיות בשוק.

הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס ודב חנין מציעה הטלת הגבלות על יזם או קבלן בשל עיכוב ביצוע תוכנית לדיור לאומי. אם יימצא שקבלן/יזם לא ביצע 25% מעבודות הפיתוח והתשתית תוך שנתיים וחצי מאישור התוכנית, יוטלו עליו הגבלות שלא יוכל לגשת למכרזים בתקופה של עד חמש שנים.

הצעת חוק שהגיש חיים כץ מציעה לקבוע כי שינוי מפרט בדירה שטרם החלה להיבנות לא יעלה כסף ולקבוע רף חיוב לגבי שינוי מפרט לאחר שהדירה החלה להיבנות.