עצה מספר 1 לדן חלוץ: בוא לישיבות עם נעליים גבוהות

הגנרל יורד בדרגות ויאלץ להתעסק מעתה בפוליטיקה הקטנה של איגוד הכדורסל הישראלי, שם הנחשים כבר מחכים להכיש אותו

אי אפשר שלא לרחם על דן חלוץ. אם מלחמת לבנון השנייה הייתה חטאו הגדול, הרי שהמינוי האפשרי ליו"ר איגוד הכדורסל הוא עונש ראוי. לפני פחות מעשור נראה היה שדרכו של הרמטכ"ל דאז לראשות הממשלה סלולה, ועכשיו הוא נאלץ לשמוע הטפות מוסר משאול אייזנברג - חוזר שנית, שאול אייזנברג - על מנהל תקין.

הוא נכנס לארגון שהיה רקוב מלכתחילה, ובשנה האחרונה הידרדר עוד יותר עקב מלחמה בין אנשים צודקים פחות לבין אנשים צודקים הרבה פחות. כולם מעמידים פנים כאילו הם נלחמים על עתיד הענף כשבפועל הם נלחמים על ג'ובים, שליטה ויוקרה. עד שתמונה לתפקיד, אם בכלל, יעבירו אותך אנשי סיעת עוז בזפת ונוצות, ובצדק מסוים: לא מתקנים ארגון מקולקל על-ידי הצנחת מועמד תוך התעלמות מהתקנון. אם תמונה בסופו של דבר, קרוב לוודאי שתיאלץ להשקיע את מירב זמנך בפוליטיקה קטנה, בכיפופי ידיים ובניסיון לפייס את האופוזיציה. ועוד לא דיברנו על האנרגיות שיהיה עליך להשקיע בקואליציה, כלומר בניסיון לוודא שהאיש החזק באמת באיגוד בעשרות השנים האחרונות, שמעון מזרחי, לא מנהל אותך מאחורי הגב.

כך שההמלצה החד משמעית לחלוץ היא לברוח, ובמהירות שיא. הדבר הכי טוב שהיית יכול לתרום לאיגוד הכדורסל הוא הטלת פצצה במשקל טונה על הבניין המקולל ההוא ברחוב יהודית (כשהוא ריק מיושביו, כמובן). הפעם לא היית מרגיש אפילו מכה קלה בכנף. ואם בכל זאת אתה מתעקש להכניס את ראשך מוכה הטראומה למיטת הסדום הזאת, הנה כמה עצות שיסייעו לך לצלוח את מסע הכומתה:

1. מטרתו האמיתית של איגוד הכדורסל, יש לזכור, היא לספק שירות לקבוצות: לארגן את הליגות, להעביר שחקנים ממועדון למועדון ולספק שופטים. הקבוצות משלמות ממון רב תמורת התענוג המפוקפק של התחככות במוסדות האיגוד ובביורוקרטיה הבלתי אפשרית שלו. למד את לקחי מלחמת לבנון, שבה מפקדיך ואתה השקפתם על החזית מבעד למסכי פלזמה, וצא לשטח. בחר את המקומות הנידחים ביותר על המפה, היכנס לרכב ובדוק כיצד מתנהלים העניינים באיגוד שלך. שמע את טענותיהם של ראשי הקבוצות, היפגש עם המאמנים, דבר עם הורי השחקנים. התרחק מחדרי הישיבות והבורקסים.

2. המשקל הסגולי שלך בציבור הישראלי יכול לסייע באמת בנקודה אחת בלבד: הקמת אולמות. יש הרבה כשלים בכדורסל הישראלי, אבל העיקרי שבהם הוא שעות אימון. גם אם רמת המאמנים הנמוכה הייתה נותרת על כנה, הענף היה מגדל הרבה יותר שחקנים לו ילדים היו יכולים להתאמן חמש ושש פעמים בשבוע ולהיכנס באופן קבוע לחדר הכושר. לפי דו"ח של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מ-2010, רק ל-30% מבתי הספר בארץ יש גישה לאולם התעמלות או ספורט, ולא כולם הם אולמות כדורסל תקניים. קבוצות נאלצות לחלוק שעות אולם עם חוגי ריקוד וגלגיליות.

הרם טלפון ליו"ר מפעל הפיס, אלוף במיל' עוזי דיין, העלה איתו זיכרונות מהימים שבהם אכלתם מאותו מסטינג, ועשה איתו הכל כדי לשפר את המצב המחריד.

3. פרק את האקדמיה לכדורסל. אף אחד מאנשי האיגוד לא ימליץ לך על כך, שכן זהו הבייבי שלהם, אבל מדובר בגוף כושל, שגם אם היה פועל באופן מושלם - והוא לא - מתחרה בקבוצות, גונב להן שחקנים ופוגע בליגות. במקום להחליש את האגודות, חזק אותן. בלעדיהן אין לך תקומה.

4. תוודא שמאמני הנבחרות הצעירות הם מאמני נוער מנוסים, ולא מאמנים מפורסמים שמחפשים סידור עבודה. החתם אותם לחוזים ארוכי טווח, ודא שמאמן הקדטים ימשיך עם שחקניו לנוער ואז לעתודה. זה יהיה אפקטיבי הרבה יותר מאקדמיה.

5. סרביה, ליטא, ספרד וטורקיה הן מדינות מצטיינות בגידול נוער, ישראל לא. אם אפילו לוזון הביא מנהל מקצועי גרמני, גם אתה יכול להחתים ג'נרל מנג'ר זר. אנשי הכדורסל יגידו לך שיצאת מדעתך - וזה יהיה רמז נהדר שאתה עושה את הדבר הנכון.

6. הקשב לדברי קודמך בתפקיד הרמטכ"ל, ונעל נעליים גבוהות. הנחשים יתנפלו עליך מכל עבר.