אמש (ד') פרסמו גם בנק הפועלים ובנק לאומי את מדיניות התגמול לבכירי הבנק, ובכך הצטרפו למזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי שעשו זאת בשבועות האחרונים. פרסום מדיניות תגמול הבכירים נעשית במסגרת תיקון 20 לחוק החברות, המחייב את אישור אסיפת בעלי המניות לתגמול הבכירים.
מזה תקופה ארוכה נשמעת ביקורת חריפה על שכר הבכירים בבנקים, ותיקון 20 וההנחיות בנושא שהוציא המפקח על הבנקים, דודו זקן, כמו גם הביקורת הציבורית - הביאו לירידה ברמות השכר. כעת נראה כי מקרים שבהם בכירים בבנקים גורפים שכר של 30 מיליון שקל בשנה, כבר לא יכולים להתרחש. ועדיין, עלויות השכר של בכירי הבנקים נדיבות למדי, כשברוב המקרים היעדים שמציבים בבנקים לקבלת בונוס אינם קשים ומאתגרים במיוחד.
בנק הפועלים, שבשליטת שרי אריסון, פרסם מדיניות תגמול, שלדברי הבנק זהה לתוכנית התגמול שנקבעה על ידו בשנת 2010. בתוכנית נקבעה תקרת עלות שכר של 10 מיליון שקל ליו"ר הבנק, יאיר סרוסי (שאשתקד עמדה עלות שכרו על 8.4 מיליון שקל), ושל 11 מיליון שקל למנכ"ל, ציון קינן (8.1 מיליון שקל ב-2012).
השכר החודשי ברוטו של כל אחד מהשניים יעמוד על עד 175 אלף שקל והמענק המקסימלי שיוכלו כל אחד מהם לקבל יעמוד על 6.2 מיליון שקל. לבכירי הפועלים יש כמה סוגי מענקים: מענק רגיל, מענק על רווחים מיוחדים ומענק לרכישת מניות. במדיניות התגמול נקבע כי המענק יתקבל רק אם הבנק ירשום תשואה על ההון של לפחות 9.25%. הרף המקסימלי לקבלת הבונוס יתקבל אם תירשם תשואה על ההון של 15% ויותר.
כמו כן, נקבע כי אם הבנק ירשום תשואה של מתחת ל-8.25%, יצטבר לבכירים מענק שלילי. מדובר ביעדים סבירים למדי. לדוגמה, ברבעון הראשון עמדה התשואה על ההון של הפועלים על 9.5%. בנוסף למענקים, יהיו השניים זכאים לתגמול הוני של עד 2 מיליון שקל בשנה.
מהבנק נמסר בנוגע לתוכנית התגמול כי "הפועלים הקדים את החוק ואת המקובל במדינה והתווה עוד בשנת 2010 מדיניות תגמול מתקדמת. עקרונות רבים שנקבעו במדיניות התגמול של בנק הפועלים אומצו בחקיקה ומצאו ביטוי בעמדות של הפיקוח על הבנקים. עם קבלתו של תיקון 20 לחוק החברות, הוועדה חזרה ואימצה את עקרונות מדיניות התגמול, תוך ביצוע התאמות שנדרשו, בשים לב להוראות החוק ולניסיון השנים האחרונות".
היעדים בלאומי פחות שאפתניים
כאמור, גם בנק לאומי, בניהולה של רקפת רוסק עמינח, פרסם אמש את מדיניות התגמול שלו. מהמדיניות עולה כי השכר החודשי של המנכ"לית יעמוד על עד 185 אלף שקל, ואילו שכרו המקסימלי של היו"ר, דוד ברודט, יעמוד על עד 167 אלף שקל. בסך הכל, עלות השכר המקסימלית של המנכ"לית רוסק עמינח יכולה להגיע ל-10.6 מיליון שקל בשנה (5.2 מיליון שקל ב-2012) ושל ברודט ל-8.6 מיליון שקל (3.3 מיליון שקל ב-2012).
גם בבנק לאומי, הפרמטר המרכזי שיקבע את גובה המענק יהיה התשואה על ההון. אלא שלאומי מציב יעדים פחות שאפתניים לעומת בנק הפועלים. כך, לדוגמה, הבונוס יינתן אם הבנק ירשום תשואה על ההון של מעל ל-6% (לעומת 9.25%, שהוא הרף המינימלי בפועלים). גם בלאומי יהיה בונוס שלילי במקרה של הישגים נמוכים.
הבונוס המקסימלי יינתן אם הבנק יגיע לתשואה על ההון של 11%. במקרה שכזה תקבל רוסק עמינח בונוס של 5.2 מיליון שקל, ואילו ברודט יקבל בונוס של 4.2 מיליון שקל. יחד עם זאת, לאור ביצועי הבנק בתקופה האחרונה, סביר כי היקף הבונוס של רוסק עמינח יעמוד סביב ה-3 מיליון שקל. גם בלאומי ישנו תגמול הוני של 2.1 מיליון שקל למנכ"ל, ו-1.67 מיליון שקל ליו"ר. נזכיר כי בעוד מספר שבועות אמורות להתקיים בחירות לתפקיד יו"ר לאומי, וישנו סיכוי גבוה כי ברודט, שהודיע כי יתמודד שוב על התפקיד, ימשיך לכהונה שנייה.
מדיניות תגמול
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
