"עבירות בנייה? אם אין אבא ואמא, האלימות מתפרצת"

עבירות הבנייה בישראל הוגדרו מזמן "מכת מדינה" על-ידי מבקר המדינה ואחרים. אין אדם בישראל שלא ביקר במתחם קניות או באולם אירועים שנבנו ופועלים בניגוד לחוק ותחת הרושם שכנראה אין דין ואין דיין.

"עבירות התכנון והבנייה נחשבו במשך שנים ל'חלונות השבורים של מדינת ישראל'", מסכים חובב ארצי, מי שהקים וניהל את המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, בראיון פרישה בלעדי. "החלונות השבורים" הוא שמו של ניסוי מפורסם שנערך בזמנו באוניברסיטת הרווארד, שהיה הבסיס לשיטור הקהילתי. באותו ניסוי הוכח שחלון שבור אחד בשכונה, יוביל לניפוץ זגוגיות של חלונות אחרים.

"הוכח שבמקום שאין אבא ואמא, האלימות מתפרצת", אומר ארצי, "ומבחינת שיקוף חוסר היכולת השלטונית, חוסר האכיפה, חוסר המשילות וחוסר שמירת שלטון החוק - עבירות התכנון והבנייה היו ללא ספק החלונות השבורים של המדינה. להבדיל מעבירות אחרות שאינן נראות לעין, כמו אונס או רצח, אותן כל אחד רואה. הן מונצחות, הן לא חד-פעמיות, וכל אדם סביר שהולך ברחוב ורואה עבירת בנייה אומר לעצמו שאם הוא ראה אותה, גם הפקח ראה, ולכן אם לא אוכפים את העבירה זה בגלל שהפקח מקבל שוחד. לכן, הנזק היה מאוד משמעותי, גם במישור התכנוני וגם מבחינת שמירה על שלטון החוק ואמון הציבור במערכות השלטון".

לתוך הכאוס הזה נכנס ארצי לפני 8 שנים, עם הקמת המחלקה הייעודית במשרד המשפטים. ארצי הניח את האצבע על הסכר וטיפל בעבריינים.

- התחושה היא שסגרת עסק אחד, ונפתחו שניים.

"אם אתה מונה כל גדר וכל מחסן כתר שנבנה ללא היתר, אני גם לא בטוח שמשהו השתנה. אבל העבריינות הכבדה פחתה משמעותית. להקים מרכזים מסחריים, לבנות בשטחים חקלאיים, לבנות ללא היתר בניין של 12 קומות - את זה אתה רואה פחות ופחות. המסר עבר. אני יודע על קבלן בעיר גדולה שכינס את עובדיו ואמר להם 'נו מור עבירות בנייה, זה כבר לא משתלם'. הוא לא הפך לשומר חוק, הוא אמר שזה לא משתלם. דייני בזה.

"נכון, הנורמה עדיין קיימת והיא לא שורשה לחלוטין, אבל יש שינוי מאוד מאוד גדול. האם התופעה הודברה לחלוטין? ממש לא. ברור לי שהתהליך לא הושלם, אבל אני מרגיש שנתתי כלים לוועדות לטפל בעבירות הללו, מה שלא היה קודם. אני יודע שאני לפחות ניסיתי וגם יש תחושה של קבלות, שבאמת יש שינוי. אתה רואה מקומות סגורים ואתה רואה קנסות גבוהים נגד עבריינים, למשל קנס בגובה 2 מיליון שקל למקימי גן האירועים 'אחוזת אסתר' במושב הודיה. בזכות הפעולות שלנו, בתי המשפט כבר מבינים שעבירות התכנון והבנייה הן עבירות כלכליות והן כבר לא נחשבות עוד עבירות של ביורוקרטיה. זאת אחת ההצלחות שלנו. נפלו האסימונים במערכת המשפט".

- נפילת האסימונים אינה מסתכמת רק בקנסות הגבוהים. רק לאחרונה הורה בית משפט העליון להרוס 5 קומות שניבנו שלא כחוק בבניין בחיפה.

ארצי: "אני מקווה מאוד שזה אכן יקרה. אני חושב שכמה בניינים אטומים וכמה בניינים הרוסים יהיו מאוד משמעותיים. אבל גם אם יכשירו בסוף את הבנייה, או אם הבניין יעמוד אטום למשך כמה שנים, צריך להבין שרק מול הסבל שהיזם עובר, אדם נורמלי לא ייכנס יותר להרפתקה כזאת. וכיוון שהעבירות שלנו הן בחלקן הגדול עבירות של אנשים נורמליים, זה מאוד אפקטיבי".

"חוסר מקצועיות"

הנורמטיביות שעליה מדברת ארצי, פועל יוצא גם של ההיקף האדיר של עבירות התכנון והבנייה בישראל, הייתה אחד הקשיים הגדולים שעמם התמודדו מאות התובעים שעבדו בוועדות המקומיות והמחוזית במהלך השנים. לכולם ברור שמדובר בעבירה המופיעה בספר החוקים, אבל כזו שגם נסלחת בקלות ועם מינימום ענישה.

"במשך הרבה מאוד שנים הכול נע בתוך מערכת מאוד מאוד לא מקצועית, והיה צריך לשבור את חוסר המקצועיות הזו. הפקח הביא ראיות דלות, הנתבע ידע שהקנס יהיה בין 4,000 ל-10,000 שקל, והמערכת הנציחה עצמה כבלתי אפקטיבית ובלתי רלוונטית. לנתבע לא הייתה בעיה להביא את אמא שלו, בת 97, עיוורת על כיסא גלגלים, כדי שתאמר שהיא ביצעה את עבירת הבנייה. התובע היה מחליף את הנאשם באמא שלו, בית המשפט היה מרשיע אותה, וכולם היו ממתינים לגזר דין לאישה בת 97 על כיסא גלגלים, חולה, אלמנה, ועם כל הנסיבות המקלות. כל ההליך לא היה שווה כלום. פול גז בניוטרל, אבל עם סטטיסטיקות נפלאות של הרשעות בעבירות הללו.

"נגד זה פעלתי ואנשים לא הבינו בהתחלה את גודל השינוי. הפיקוח היה עלוב, התביעה לא הייתה מספיק טובה, היחס של בתי המשפט לא היה נכון, ותיקח בחשבון שגם נורא קל לתקוף אותי. דרשתי עבודה אחרת לגמרי, רמה אחרת לגמרי, והייתי 'האיש מהנאונים'. מה הוא מבין מהשטח? הרי הכול עבד יופי עד שהוא בא. אף אחד באופן אמיתי לא רצה אותנו במערכת".

- אולי הבינו שהמערכת דוחפת אנשים להיות עברייני בנייה?

"אם תנאי הדרך אינם טובים, מותר לך לעשות תאונות? בוודאי שלא. אבל יחד עם זאת, זו דרישה לגיטימית ממשרד התחבורה שייסללו כביש ראוי, שירחיבו אותו, שייבנו מנגנוני הגנה. לא אנסתי אף אחד להיות עבריין. אם משרד הפנים לא נותן מענה, תלך ותגיש בג"צים ותפעל בכל הדרכים שעומדות בחוק. תעשה לחץ ציבורי, תפעל במישורים לגיטימיים. אני לא מרגיש עוול אם אנחנו מעמידים לדין עבריינים. גם הסבתא בת ה-97 היא לא האזרח התמים, אלא אישה חסרת ישע מול הבן שלה.

"אבל זה לא שמישור אחד בא במקומו של המישור האחר. צריכה להיות פה הרמוניה בין הדברים. לצקצק בשפתיים ולהגיד עבריינות כשאין פתרונות זמינים אמיתיים, יש פה קושי מאוד מאוד גדול. אני לא נגד אכיפה במקרים האלה, אבל היא לא הכלי היחיד להתמודדות. יש מקומות שבאמת יש קושי במענה התכנוני לצרכי הציבור, וצריך לקחת את זה בחשבון ולתת לזה מענה. גם המשטרה לא צריכה להימנע מאכיפה בכבישים גרועים, רק מפני שאנשים ממהרים הביתה. התפיסה שלי הייתה דווקא להגביר אכיפה. שבמקום שהקיטור ייצא בעבריינות שהקיטור ילך להזיז מערכות, כדי שהן תמצאנה פתרונות".

"סרגל מקצועי"

המהלך המשמעותי הגדול אותו הוביל ארצי לקראת פרישתו היה יצירת מערכת קודים שתציב לראשונה היררכיה בעבירות התכנון והבנייה ותאפשר לכל רשות מקומית לכונן בעצמה מנגנון תיעדוף לטיפול בעבירות.

"מדובר על כינון סרגל מקצועי, שאנשים הגונים יפעלו לפיו. במערכת שלנו הרי ישנם בכל שנה עשרות אלפי הליכים מנוהלים, בתוך מנעד עצום וטווח אדיר של עבירות. מהצבת מחסן כתר בחצר אחורית של בית, ועד בניית מגדלים של 12 קומות בלי היתרים ובניית מרכזים מסחריים וגני אירועים. תסתכל על כתב האישום של כולם - הכול זו אותה עבירה. פה בנייה בלי היתר, ופה בנייה בלי היתר, זה שימוש שלא כדין, וזה שימוש שלא כדין".

לראשונה, כאמור, על-פי מתווה שגובש במשרד המשפטים ונוסה ב-3 החודשים האחרונים במסגרת פיילוט ב-5 ועדות מקומיות (אשדוד, הוד-השרון, מטה יהודה, רהט ויזרעלים), ניתנה לכל רשות סמכות למפות בעצמה את העבירות והצרכים.

"המטרה הגדולה היא לתת לוועדות המקומיות מתווה לגיבוש מדיניות אכיפה. המערך המקומי לא ידע עד היום לחשוב על אכיפה, והייתה לו תחושה שהוא צריך לאכוף את הכול. לכן, אם מישהו התלונן במוקד על פרגולה של השכנה ומישהו אחר התלונן על בניית קניון על הגן העירוני, הם טיפלו בשניהם באותה מידת חשיבות, ואפילו נתנו העדפה לפרגולה, כי בזה הם ידעו לטפל יותר בקלות. אנחנו נלמד אותם לקבוע סדרי עדיפויות באכיפה.

"במסגרת הפיילוט, למשל, ברהט סיפרו לנו שיש בנייה לא חוקית על קו המים שמחבר לרשת הארצית. הם החליטו להגן על קו המים. אני לא יכול לתאר לך את ההתרגשות שלי. פעם ראשונה שאני שומע ועדה מקומית שמציבה יעד לטיפול. יעד חשוב מכמה פרגולות. להגיד שיש יעד אסטרטגי לשמירה על קו המים, זאת אומרת שיש לנו לראשונה כלי עבודה מצוין. מצפן שלא היה קיים קודם".

- גמישות זה שם המשחק?

"אני תמיד אומר שנכון שתהיה אבחנה. אם אתה מתקין מזגן בבית משותף מתחת לחלון השכן ראוי שהוועדה המקומית תקפיד לבקש היתר. אבל אם זה בסביבה כפרית, יכולה הוועדה להגיד שלא מעניין אותה מזגנים. זה לא מפריע לאף אחד, זה לא יוצר רעש, הבתים מרוחקים, זה לא מכוער".

- בסוף גם המשטרה לא ששה לאכוף את עבריינות הבנייה.

"אני אגיד משהו שאולי הוא לא מובן מאליו. בחלק מהמקרים אני הבנתי את הרתיעה לבצע צווים, משום שהעלות הביצועית והמחירים ארוכי-הטווח הם מאוד מאוד כבדים, כשהתועלת בביצוע הצו אינה גבוהה. לכן גם פעלתי לייצר הלכות וכללים. אני מניח שאם אתה בא למשטרת ישראל ואומר שאתה פועל מכוח מדיניות כוללת, ויש חשיבות מאוד בביצוע כי זה יושב לי למשל על קו המים, משטרת ישראל תיתן את הסיוע.

"הרבה פעמים המשטרה לא סייעה כי הייתה לה תחושה, ואני מבין אותה, שזה בזבוז זמן. היית מסתכל על גבעה שלמה, הכול נבנה לא חוקי, קוראים למשטרה להרוס בית מסוים. מביאים את כל הכוחות, עם כל מה שכרוך: הפרות סדר, בלגן, הורסים את הבית, יוצאים, מסתכלים על הגבעה, ושום דבר לא השתנה. גם אם אני הייתי איש משטרה, לא הייתי רוצה לתת יד לפארסה הזאת. מה שאני מנסה לעשות זה שהצווים יהיו לכל המתחם או שהמשטרה תדע שהיא נאבקת ויורקת דם ולא לחינם. מצד שני, אני מסכים שלפעמים המשטרה גוררת רגליים, סתם כי למפקד לא נוח".

- סיימת 21 שנה בפרקליטות המדינה. מה עכשיו?

"קודם כל אני יוצא לחופשה בחיוך ובתחושת סיפוק. עשיתי משהו. אשתי הכינה רשימה של דברים לטיפול ואני מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים. אולי אלך לעמותות חברתיות, אבל יכול להיות שאתקרר ואחזור לצעצוע הישן של עריכת דין".

"אני אעודד עבריינות בגלל אינטרס ציבורי?"

סוגיה נוספת שכמעט ולא עולה לדיון היא התועלת שיש למדינה מעבירות הבנייה, שממלאות לה ואקום תכנוני. כך למשל, המספר הרשמי המצביע על פער של 100 אלף דירות בין מספר משקי הבית בישראל למספר הדירות החוקיות מתמלא ככל הנראה בחלקו הגדול על-ידי בנייה לא חוקית - דירות מפוצלות, יחידות דיור במושבים ובצמודי הקרקע ועוד.

- למדינה גם נוח מהבעיות שפותרת אותה עבריינות?

ארצי: "זה כמעט מחריד אותי, שאכיפת החוק במדינת ישראל יוצרת בעיות וקשיים. אבל אותי זה לא יעצור. זה מזכיר לי שישנן רשויות שאמרו לי שהאינטרס הציבורי הוא שדיירי קומת הקרקע ישתלטו על הרכוש המשותף, כי ככה השכן למטה דואג לטפח את הגינה. אתם שומעים מה אתם אומרים? אני אעודד את העבריינות, כי ישנו אינטרס ציבורי שהעיר תראה יותר יפה? אז אולי באמת בגללנו בחלק מהמקומות הגינות פחות יפות, אבל מה לעשות, חוק זה חוק.

"לדעתי, יש עניין לציבור באכיפה במקרים האלה, ואז אולי גם המדינה תדע לתת פתרונות ולא לאלתר אותם. יש כאן מוסדות תכנון שחובתם לעשות זאת".

"בלמנו את גני האירועים"

בשבוע שעבר קיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיון בנוגע למדיניות אכיפת חוקי התכנון והבנייה בגני אירועים. יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב, אמרה כי אולמות אירועים הם "מנוע צמיחה למשק ומקור פרנסה נרחב ועל כן יש עניין להסדיר את מעמדם". ובזמן שהכנסת מתרעמת על סגירת גני האירועים, מדובר ללא ספק בדגל הכי בולט ומובהק שנשא חובב ארצי לאורך השנים.

ארצי: "גני אירועים היו תופעה תכנונית מאוד קשה. הציבור כולו ראה וביקר באותם גני אירועים והבין שאין שום משמעות לשלטון החוק. חשבנו על החשיפה של אלפי אנשים, ערב ערב, להפרות החוק האלה, שזה נורא. הגנים גם פעלו בהמון שטחים פתוחים, וישראל היא לא ערבות המערב התיכון בארצות-הברית. כשאתה לוקח שטח פתוח ותוקע גן אירועים במרכזו אתה קוטע אותו, ואז השטח הפתוח הרבה יותר מצומצם. מעבר לזה, הייתה פה גם בעיה של דרכי גישה וסיכונים תעבורתיים. זה לא ברמה התיאורטית. שרה תדמור, אשתו של דב תדמור מבכירי בנק הפועלים, נהרגה בתאונת רכבת מזעזעת בגלל שהם התברברו בדרך אל או מגן אירועים. החיבורים לכבישים מאוד מסוכנים ומבחינה סביבתית זה יוצר זיהומים מאוד גדולים, משום שהגנים הללו לא היו מחוברים למערכות ביוב תקניות".

- אבל רבים מהאולמות הללו עדיין איתנו.

"אבל כמעט שאין גנים חדשים, זאת אומרת שבלמנו את התופעה. גם אלה שעדיין פועלים, חלקם פועל בחסות צווים של בית משפט עד להסדרה תכנונית. אבל אחת מסודות ההצלחה בפעילות נגד גני האירועים הייתה שהציבור הבין והיה מודע למהלך, והיום האכיפה היא גם אכיפה עקיפה על-ידי הציבור. אנשים שבאו בעבר לגן אירועים רצו לראות אם השירותים נקיים. היום רוצים לראות היתרי בנייה ולבקש רישיון עסק וגני אירועים לא חוקיים הורידו מחירים. יצרנו סנקציה כלכלית על הגופים האלה".

- ואולי טיפסתם על גני האירועים רק בגלל שהם היו האויב הכי נוח? מדובר בסך-הכול על כמה יזמים קטנים.

"תתפלא, אבל הם גורם רב כוח. הם בדרך-כלל מחוברים לרשויות המקומיות והם הרבה פעמים נהנו מתמיכה ומסיוע, גם אם לא ממשי, אבל ודאי ברוח גבית, מהרשות המקומית, כי זה גם היה מייצר לה ארנונה ומקור תעסוקה לבני ובנות היישוב. ממש לא נטפלנו למסכנים. חלקם הם אנשים עם הרבה מאוד כסף וחלקם היו בסך-הכול 'קופים' של ארגוני פשיעה, ואנחנו יודעים את זה. גן אירועים זה השקעה של מיליוני שקלים, ולא תמיד המקורות היו השקעות בבנק".