האוצר: הבנקים יורשו לתפעל קופות גמל רק עד שנת 2021

ההכנסות של הבנקים מתפעול נאמדות ב-100-200 מיליון שקל בשנה

זמן קצר לפני שהוא מסיים את כהונתו כממונה על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג מטיל מגבלה חדשה על פעילות המערכת הבנקאית בשוק החיסכון לטווח ארוך בישראל.

מ"טיוטת חוזר אספקת שירותי תפעול אחורי ושירותי תפעול קדמי" שפרסם אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון עולה כי הבנקים יורשו להמשיך ולספק לגופים מוסדיים את הסכמי ה"תפעול האחורי", בהמשך למצב הקיים ולצד שירותי ההפצה והייעוץ, רק עד תחילת שנת 2021.

אי לכך, בעוד 7 שנים, כאשר יפקעו הסכמי התפעול הנוכחיים שלהם, הבנקים יורשו להעניק רק שירותי ייעוץ פנסיוני, שבגינם הם מקבלים עמלת הפצה. ההחלטה לאלץ את הבנקים לוותר על אחד ממוקדי הפעילות נובעת מחשש לפוטנציאל ניגוד עניינים בין שתי הפעילויות. "עקרון יסוד שנקבע בחוק הייעוץ הוא העדר זיקה בין יועץ פנסיוני למוצרים פנסיוניים שלגביהם הוא מייעץ, כדי שייעוץ יהיה אובייקטיבי וחף מניגוד עניינים", מסבירים באוצר תוך שהם מתריעים: "קיומו של הסכם תפעול של יועץ פנסיוני עם גוף מוסדי מעלה חשש ליצירת זיקה אסורה... וכן, תשלום עמלת התפעול עלול להוות פתח לעקיפת הגבלת גובה עמלות ההפצה (הניתנות בגין הייעוץ - ע.א, ר.ש)".

"משך זמן ארוך"

נדגיש כי התקנה אמורה להיכנס לתוקף רק בעוד 7.5 שנים, ולא מן הנמנע כי עד אז תשתנה לחלוטין או ש"רק" תוארך בכמה שנים שבהן הבנקים יורשו לספק שירותי תפעול לגופים מוסדיים. כמו כן, נציין כי סוגיה זו נבחנה בעבר על ידי המפקח על הבנקים, דודו זקן, שהחליט בסופו של דבר לא להורות זאת. זקן יצטרך לשנות את דעתו ולשתף פעולה עם הצעד, כדי שייכנס אל הפועל.

מקור המעורה בנושא אומר: "אין החלטה בטיוטת החוזר הזו שאומרת שעל הגופים המוסדיים למהר ולחפש אלטרנטיבה. מדובר על כך שההסכמים שלהם שקיימים כיום תקפים עד סוף 2020. מדובר במשך זמן ארוך, שגם בסופו יכולה לבוא עוד הוראת שעה אחרת".

בכל אופן, בהנחה שהתקנה אכן תיכנס לתוקפה, יצטרכו הבנקים לוותר על אחד ממוקדי הפעילות. נכון לעכשיו, תחום הייעוץ הפנסיוני בבנקים לא התרומם. לפי הערכות, היקף הייעוץ הפנסיוני עומד כיום על 50 מיליארד שקל, שמניבים הכנסות של כ-100 מיליון שקל בשנה.

לעומת זאת, פעילות התפעול מניבה הכנסות של 100-200 מיליון שקל. ואולם בזאת לא מסתכמות ההכנסות. תפעול קופות הגמל מהווה פתח להכנסות מתחומי פעילות נוספים, ובראשם שירותי הברוקראז'. "אמנם לא חייבים לבצע את שירותי הברוקראז' אצל הבנק שמעניק שירותי תפעול, אבל הרוב עושים זאת כי זה נוח יותר, ובגלל ההיכרות והקשרים שנוצרו", אמר בעבר ל"גלובס" מקור בשוק ההון. ההכנסות מברוקראז' הן כמובן כבר ברמות גבוהות הרבה יותר.

אינדיקציה נוספת לחשיבות שבבנקים רואים בשירותי התפעול ניתן היה לראות בשבועות האחרונים. שריג קבע לפני 3 שנים שהתפעול של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות יוכל להתבצע בבנק אחד. ההוראה תכנס לתוקפה בסוף השנה. באחרונה נחשף ב"גלובס" כי הבנקים השקיעו מאמצים אדירים כדי שמנהלי קופות הגמל יבחרו בהם, והסכימו להעניק הנחות של עשרות אחוזים (עלות התפעול ירדה מ-0.1% ל-0.05% בממוצע). המאמצים הגיעו עד לרמת המנכ"ל וראשי החטיבות שהפעילו לחצים על המנכ"לים של בתי ההשקעות וחברות הביטוח על מנת שיבחרו בהם.

באוצר תולים תקוות רבות בכך שהמסלקה הפנסיונית המרכזית, שהחלה לפעול באחרונה (עדיין בשלב בוסרי), תשנה את מעמד הבנקים בתחום הייעוץ הפנסיוני ותהפוך אותם לגורם משמעותי. זאת, בעיקר ביחס למוצר המרכזי של שוק החיסכון לטווח ארוך - קרנות הפנסיה. כך או אחרת, הייעוץ הפנסיוני בבנקים - שהיו סביבו ציפיות גבוהות לפני כמה שנים - הלך ודעך על רקע מגבלות רגולטוריות שונות. אי לכך, המגמה הנוכחית תומכת במצב הנוכחי שבמסגרתו עיקר ההפצה הפנסיונית בישראל נעשה באמצעות סוכני הביטוח, שגם אצלם קיימים ניגודי עניינים בין הלקוח ליצרן הפנסיוני.