אלכימיה אדריכלית: שילוב מנצח של אדריכלות אקולוגית מדנמרק ויזמות ישראלית

ג'ייקוב לנג הדני מ-BIG ומעוז פרייס הישראלי מאמינים שאפשר לשלב אדריכלות אקולוגית מדנמרק שמניעה שינויים מניו-יורק ועד סין, בחשיבה היזמית של ישראל ■ ראיון מרענן

הם צעירים, הם מבריקים, הם נראים נפלא, והם קוראים לעצמם בלי בושה או צניעות מעושה (BIG Architects (www.big.dk). שמונת האדריכלים השותפים במשרד הדני המצליח יכולים לטפוח לעצמם על השכם, אם יתפנו לרגע מעבודתם על עשרות פרויקטים בו-זמנית.

אחת הסיבות שבזכותה הם "מרשים לעצמם" את חטא הגאווה, היא ששם החברה נגזר בפשטות ובתעוזה שיווקית משמו של המייסד - ביורק אינגלס גרופ. אינגלס עצמו הוא כוכב אדריכלות כריזמטי ומרצה מבוקש בפורומים כמו TED. הסיבה השנייה היא שהם באמת גדולים. החברה שהוקמה ב-2005 מעסיקה כ-160 עובדים בקופנהגן ובניו-יורק, מתכננת פרויקטים בקנה מידה עצום באירופה, בצפון אמריקה, במזרח התיכון ובסין, וזוכה להצלחה הן בקרב היזמים והרשויות, והן בקהילת התכנון והאדריכלות העולמית, עם מספר פרסים שיצדיקו את שמה.

בפגישה שנערכה במגדל תל-אביבי המשקיף על הנוף, ג'ייקוב לנג, הנמנה עם הצוות המצומצם של השותפים ב-BIG, מסתכל על העיר הפרושה לפניו ומאמין שאפשר לחולל בה שינויים קטנים אך משמעותיים. "הפילוסופיה של המשרד היא Yes is More - זוהי גישה שעיקרה לא להגיד 'לא' לקשיים שבדרך, אלא לחבק את האתגרים שאנחנו נתקלים בהם וליצור תוכנית שעונה על כל השאלות שנזרקות לקדירה.

"אנחנו לא באים לרצות את הקליינט-היזם או את העיר, אלא את כולם - גם את המשתמשים הסופיים, בין אם אלה תושבים או עובדי משרדים, או שחקנים באולם כדורסל. זה לוקח לעתים יותר זמן עד שנחשוב שיש לנו את כל התשובות. זה קצת כמו אבולוציה של רעיונות שחלקם נותנים מענה טוב יותר וחלקם פחות, ואז אנחנו מצליבים ומכליאים ביניהם".

- אחד הפרויקטים המעניינים שעליו זכה המשרד בפרסים והוא הוצג ברחבי העולם הוא "ההר". לא הבנתי מה צמח שם?

"'הר' הוא פרויקט שנמצא באזור בעייתי בקופנהגן. היה צריך לפתור בעיית מחסור בחניה באזור מגורים קיים. כשני שליש מהפרויקט היו מיועדים לספק מקומות חניה לתושבי האזור, ורק שליש מגורים".

- בניתם בתוך הר או שיצרתם הר מלאכותי?

"קופנהגן מאוד שטוחה ולכן דווקא העיצוב של הר, בתכנון סביבתי תלת-ממדי, יצר סביבה מאוד מעניינת עבור השכונה. בנינו את החניה במפלסים, ובכל מפלס יש מספר דירות שלכל אחת מהן גינה פרטית ונוף יפה. ההר כולו נראה כפארק להולכי רגל".

התוצאה היא מה שנראה כלפי חוץ כהר בתצורת טרסות, בת 11 קומות, ובסה"כ 160 דירות הפונות לשני עברי ההר.

את סכנות הזיהום של גזי הפליטה בחניה פתרו באמצעות אוורור טבעי צדי, המנוקז הרחק מהבתים. "יש לנו הרבה רוחות וגשם, את הרוח אנחנו מנצלים לאוורור ואת מי הגשמים מאכסנים על הגג, לשימוש חוזר", הוא מתאר מה שנשמע כאוטופיה במונחים ישראליים.

"הייחוד של הפרויקט הזה הוא בשילוב של שתי הפונקציות", אומר לנג. "הצורך בחניה והצורך במגורים. זו אלכימיה ארכיטקטונית. אף אחד לא רוצה לגור במגרש חניה, וקשה מאוד למכור דירות כשאומרים לאנשים בואו לגור מעל חניון. בתכנון שיצרנו כך אנחנו מקבלים היבריד שבו כולם מרוצים".

- למעשה קיבלתם משימה מורכבת מול הלקוחות, שממנה יצאתם עם החלטה להיטיב את הנוף. האם הרשויות פתוחות לחידושים?

"הרשויות בדנמרק בהחלט קשובות. אנחנו מרגישים שהמשימה שלנו היא לא רק בנייה ותכנון ללקוחות, ולא רק העשרת היזם או שיפור איכות החיים של בעלי דירות, אלא שיפור החיים של כולם. להביא משהו נוסף, ערכים לסביבה והשפעה על תכנון עירוני.

"אני מאמין שזו השליחות של האדריכלות. לא רק לתכנן על מנת לבנות אלא לתכנן שינויים בעלי השפעה לטווח הארוך. אם היינו מתכננים את החניון בנפרד מהמגורים אף אחד לא היה קונה. האידאל הוא כמובן לשתף את הלקוח גם בשלב הרעיונות. אנחנו לא אדריכלים אולד-סקול, שחושבים שעבודתנו היא אמנות. אנחנו חושבים באופן כלכלי ורוצים להגיע לשורת הרווח בסוף. ואני מאמין שהלקוחות רוצים גם לקחת חלק בגאווה על הפרויקט המוגמר ולהיות בעליו של פרויקט זוכה פרסים".

החברה מעורבת בפרויקטים גדולים בניו-יורק, בפריז, בבייג'ינג ובשטוקהולם. כשסוקרים אותם מרחוק, חלקם נראים דמיוניים. אבל לנג מציין שהחשיבה מאוד מעשית. "יש כמובן פרויקטים שנותרו בשלבה רעיוני בלבד, אבל לעתים רחוקות מאוד אנחנו מתכננים פרויקט שלא מיועד לבנייה בפועל".

במקרה כזה הם מרשים לעצמם לגעת גם בפוליטיקה: בביאנלה לאדריכלות בוונציה ב-2012 תכננו פרויקט קונספט, של שדה תעופה ואזור מחיה בגרינלנד. לאי הארקטי שבשליטה דנית אין תשתית משלו ואוכלוסייתו ענייה וסובלת מאפליה בדנמרק היבשתית. "ניסינו לחשוב על פתרון רב-תכליתי ככל שניתן. באיסלנד, 60% מההכנסה מתיירות מגיעה מתיירים המשתהים בין טיסות, בדרך למקומות אחרים. המחשבה הייתה לעשות תרגיל דומה בגרינלנד. לשפר את תשתית שדה התעופה כך שיוכל לקלוט מטוסים גדולים בדרך לארה"ב. בהמשך הצענו, שאם כבר עושים כזה פרויקט ענק, למה לא לשלב אותו בנמל".

- כאשר פרויקט כזה מייצג את דנמרק בוונציה, האם זה מניע גם עשייה?

"אנחנו מאמינים שכן. זה מעורר דיון ומצטרף כרעיון מעשי לתוכניות פיתוח אחרות, כמו נפט וכרייה. גם אם זה לא מעשי כרגע, יש לכך תרומה בכיוון".

לא על שורת הרווח בלבד

את ביקורו בארץ מחלק לנג בין פגישות שנועדו לפיתוח עסקי לבין ביקור אצל קרובי משפחה. הקשר הישראלי-המקצועי נוצר בעקבות פנייה של האדריכל הישראלי מעוז פרייס, ממשרד האדריכלים (MP (www.mp-arch.com, שמנסה להכניס את שיטות העבודה ותפיסת העולם של BIG לשדה התכנון הישראלי.

פרייס למד תואר שני באדריכלות בניו-יורק ואת משרדו הפרטי בארץ הקים אחרי שצבר ניסיון במשרדים גדולים בארץ ובחו"ל. העובדה ש-BIG הוא משרד המתנהל כעסק צומח ורב זרועות, סייעה לו לפנות למחלקת הפיתוח של החברה ולהיענות בעניין רב.

"תכננתי חופשה בקופנהגן ומכיוון שעקבתי אחר המשרד במשך שנים החלטתי לנצל את ההזדמנות לפגישת היכרות. יצרתי קשר מראש וכבר בפגישה הראשונה הצעתי להתחיל לעבוד איתם יחד".

- פשוט כך? איך משרד כה גדול בוחר עם מי לעבוד בשלוחות של עסקיו בחו"ל?

לנג: "כמובן שלי אישית יש עניין בעבודה עם ישראל, אני מבקר כאן לא מעט. אך השיקולים המקצועיים קשורים בעיתוי ובהתאמה הספציפית. ניכר שבישראל יש תנופת פיתוח. השוק הישראלי פורח בתחום הבנייה למגורים, וכאן יש הזדמנות להכניס חשיבה חדשנית".

- הפריחה שאתה מדבר עליה נתונה לתנודות וללחצים פוליטיים וכלכליים. פרויקטים שאפתניים עלולים לייקר את הדיור ללקוח הסופי.

פרייס: "אנחנו בשלבים מקדמיים. פגשנו מספר יזמים ויש עניין במה שיש לנו להציע".

- כשהתהליך הרעיוני כל-כך מורכב, מה רמת הסבלנות של המזמינים? ארכיטקטים נדרשים בדרך-כלל להגיש הצעות תכנון בלוח זמנים מאוד צפוף?

פרייס: "זו בדיוק הבעיה בארץ. לוקח שנים לקנות ולהגיע לעסקאות קרקע, ואז נותנים לי שבוע לתכנן, תמיד בלחץ זמן".

- אז מה הסיכוי להפעיל מתודות חשיבה סביבתיות ותכנון חכם כאן בישראל?

לנג: "אני מאמין שבכל מקום בעולם וגם בישראל, החשיבה הופכת ליותר פתוחה. שורת הרווח כמובן חשובה, אבל גם הייחוד והפיתוח נעשים חשובים".

פרייס: "בשנים האחרונות, נכנס גם בארץ העניין של שם האדריכל ונכנסו כוחות בינלאומיים - בניין של מאייר, בנין שפיליפ סטארק היה מעורב בתכנונו. אבל מעבר לכך, אני חושב שאנו צריכים לפחות לנסות לייצר אדריכלות שפותרת בעיות ושמחזירה גם ליזמים וגם לעיר. זה כמובן לא קל. דרוש שינוי בחשיבה ובגישה, ואנשים רגילים למה שהם מכירים. אבל יזמים מבינים את הערך המוסף שעיצוב מסוג זה יוצר עבור פרויקט. חדשנות בעיצוב מצליחה להעלות את מחיר הפרויקט".