לשם שמיים: הצצה אל כלכלת חגי תשרי בבתי הכנסת

כמה יעלה כיסא בבית כנסת טוב? איזה חזן מרוויח בחגים מאות אלפי שקלים? ומי יכול להיכנס לבית הכנסת של הרב עובדיה יוסף? ■ וגם כמה המלצות לראש השנה

החגים הבאים עלינו לטובה הם כמובן קודם כול זמן לתפילה, לתשובה, לצדקה ולחשבון נפש, במטרה להעביר את רוע הגזירה ולצאת לשנה החדשה נקיים, טהורים וטובים יותר; אבל הם גם העונה החמה של החזנים. ממש כמו שלפני פסח זו העונה הלוהטת אצל השיפוצניקים. זה הפריים טיים של החזנים, שעתם הגדולה. גם רוחנית, כמובן - יש המון כוח, במובן מלוא היראה של המילה, בייצוג ציבור שלם אל מול פני השכינה - אבל גם כלכלית. כי לכל דבר יש המחיר שלו.

החזנים הכוכבים עושים בחודש הזה את השנתית שלהם, וכמותם גם שלל אברכים ובני תורה בעלי קולות נעימים המוכנים לעבור לפני התיבה תמורת סכומים שיכולים להיות גבוהים עד למאוד - בראש הפירמידה עומדים חזנים שיכולים לקבל גם 400 אלף שקלים תמורת עבודתם. ומדובר, בלי צחוק, בעבודה קשה מאוד: ראש השנה לבדו מכיל שלוש או ארבע "הופעות" כאלה, וביום כיפור צריך לעמוד יום שלם ולשיר בקול גדול בלי טיפת אוכל ושתייה.

הסכומים המדויקים המשולמים לחזנים הם כמובן סוד כמוס. איש אינו אוהב להתפאר בהם, ומי בכלל מדבר על כסף בימים קדושים אלה. אולם מביני דבר מסכימים שמדובר באלפים רבים, רבים מאוד, של שקלים. רבים מהם סוגרים את ההופעות שלהם לשנים מראש. מקומות רבים מטיסים את החזנים שלהם, כולל בני משפחותיהם, מה שמוסיף לחבילה טיסות, מלונות וכיוצא באלה.

את הכסף הגדול, מאות אלפי שקלים כאמור, עושים החזנים הגדולים בחוץ לארץ. דודו פישר, למשל, יעשה את החגים בברזיל; דוד ויינבך, שם ענק בחזנות, יעשה את הסליחות בבית הכנסת בוומבלי, לונדון, ואת החגים יטוס להתפלל במונטריאול, קנדה. בית הכנסת של הקהילה החלבית בניו יורק נחשב למקום שמשלם הכי הרבה, אבל גם בית הכנסת הגדול במוסקבה, שעומד סגור רוב ימות השנה, ידוע כמשלם לא רע בכלל.

יחיאל נהרי, פייטן רב קסם (לשמיעה של חלק מהחזנים המופיעים בכתבה סרקו את הקודים בהמשך הכתבה), המכונה "עופר לוי של הפייטנים", הוא מהכוכבים הגדולים בעולם. נהרי, 52, הוציא כשלושים אלבומים. הוא חי בניו ג'רזי בקיץ ובחורף במיאמי, וחורש את העולם בהופעות. הוא מגיע מדי פעם גם לישראל, ונחשב למובחר שבין החזנים וליקר שבהם. את החגים יעשה באנטוורפן. אבל לא צריך לנסוע רחוק, כסף גדול אפשר למצוא, למשל, גם בבית הכנסת של הרב יאשיהו פינטו באשדוד.

וזה רק חלק קטן מהכלכלה של הימים הנוראים. זה מתחיל, קודם כול, במקום טוב בבית הכנסת. בבתי הכנסת הגדולים והמכובדים יעלה מקום בין 800 ל-2,000 שקלים (ובערך מחצית מזה בבינוניים) - המחיר נקבע גם לפי בית הכנסת עצמו, כמובן, אבל גם בתוכו יש דרגות: ככל שאתה קרוב יותר למזרח, כלומר לארון הקודש, לחזן ולרב, תשלם יותר.

וזה נמשך בשלל כיבודים: החל בעליות לתורה, עבור בפתיחת ארון הקודש ובסגירתו, בהגבהת ספר התורה, בגלילתו, בכיסויו ובנשיאתו הלוך וחזור מהארון אל הבמה, ועוד. ולכל כיבוד כזה, הנותן ללא ספק לבעליו נקודות זכויות רבות בשמיים, יש מחיר. וגם הוא יכול להגיע לעשרות, לפעמים אפילו למאות, אלפי שקלים.

זה לא אותו הדבר אצל כולם, כמובן. בציונות הדתית לא מקובל לשלם סכומים גדולים לחזנים, אם בכלל, והנטייה היא להשתמש בבעלי תפילה מהקהילה. כך גם אצל הליטאים; אולם אצל החסידים, וודאי אצל החרדים הספרדים, הכול הרבה יותר שקוף וברור ומונח על השולחן. כל מי שביקר פעם בבית כנסת בחגים, במיוחד אצל הספרדים, יכול היה לראות איך העליות והכיבודים נמכרים במעין מכירה פומבית לכל המרבה במחיר. מראה מוזר ומקסים.

החבילה הבסיסית לבעל תפילה משתנה. היא יכולה להתרחב מהסליחות (ספרדים מתחילים לומר סליחות בראש חודש אלול, והאשכנזים בשבוע שלפני ראש השנה) ועד להקפות שניות במוצאי סוכות - עבודה קשה. החבילה המקובלת היא ראש השנה ויום הכיפורים, וכמובן אפשר לעשות קומבינות. רבים הם בעלי התפילה שעושים את הסליחות במקום אחד, את ראש השנה במקום שני, ואת יום הכיפורים - בשלישי. כך יכולים יותר אנשים ליהנות מהם ומקולם הערב.

אחד מהמקומות המומלצים להתעדכן במי מתחזן איפה הוא פורום "לשמוע אל הרינה ואל התפילה" באתר בחדרי חרדים (מהאתרים המומלצים בכל ימות השנה). שם גם אפשר לעמוד מקרוב על התופעה של מעין גרופיז של חזנים, קהל ההולך אחרי החזנים והפייטנים האהובים עליו מבית כנסת לבית כנסת.

עוד דיל מקובל - המופיע בכל עלוני השבת בבתי הכנסת - הוא להעביר את החגים בבית מלון במעין חבילת "הכול כלול: ארוחות וחזן. המחירים נעים מ-2,000 שקלים ועד לעשרת אלפים, תלוי במלון ובחזן.

אצל הרב עובדיה

משה חבושה הוא אולי החזן הנחשב ביותר כיום אצל הספרדים. אבל חבושה, יליד 1963, מוכן לוותר על מאות אלפי שקלים כדי לעבור מול התיבה בבית הכנסת הקטן של הרב עובדיה יוסף ברחוב הקבלן 45 בשכונת הר נוף. בית הכנסת של הרב עובדיה קטן, לא יותר ממאה מקומות, ולא מפואר כלל וכלל, אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם שלהתפלל יחד עם הרב עובדיה, שיהיה בריא, זו חוויה מיוחדת במינה. כשמר"ן בחדר, אמר לי אדם נחשב בקהילה, אתה מרגיש ששערי שמיים נפתחים והתפילה מתקבלת יותר טוב. לי זה הזכיר קצת את אלה שנוסעים בפקק אחרי האמבולנס. בן שיחי צחק ואישר.

אף שאצל הרב המבוקש המחירים נמוכים מאוד - 50 שקלים למקום עבור בן תורה, ולא יותר מ-150 לכיסא היקר ביותר - הכניסה היא על בסיס מקום פנוי, כך שאל תבנו על זה שיהיה לכם מקום. אם בכל זאת תצליחו להיכנס תתפללו ליד צמרת ש"ס ובקרבת אנשים כמו אלי יצפאן. בשנה שעברה, מספרים, עלתה כל פתיחה של ארון הקודש עשרת אלפים שקלים, והארון בחגים נפתח ונסגר כל הזמן.

חבושה זה הוא סיפור מעניין. סגנונו המוזיקלי מושפע מהמוזיקה הערבית, והוא מרכיב טקסטים מהתפילה לשירים של מוחמד עבד אל-והאב, אום כולתום ועוד. הוא הוציא שמונה אלבומים והופיע עם אמנים רבים, בהם ברי סחרוף. לפני כארבע שנים הופיעו פשקווילים בגנותו, כולל מסע גינויים של המחזיר בתשובה אמנון יצחק, על כך שהוא מופיע מול קהל מעורב של נשים וגברים, ואפילו, רחמנא לצלן, גויים. הרב עובדיה, יחד עם רבנים בולטים נוספים, נחלץ לעזרתו של חזן הבית שלו, והוציא מכתבי תמיכה בחבושה.

אצל הליטאים, כאמור, אין מסורת של חזנים בכסף; משתמשים בבעלי תפילה מהקהילה, אבל אצל החסידים, בעיקר בחסידויות הגדולות - גור, בעלז, ויז'ניץ - זה עניין גדול. החסידויות הגדולות בונות אוהלים ענקיים לאלפי חסידים שעושים את החג יחד עם האדמו"ר. מימים אחדים לפני ראש השנה ועד לאחר סוכות המקומות האלה נראים כמו פסטיבלי ענק, והאווירה בהתאם, רק קצת יותר קדושה. אם אתם באים לבקר, התלבשו בהתאם.

אחד המקומות שמומלץ לבקר בהם הוא בית מדרש גור, מרכז חסידות גור השוכן ברחוב ירמיהו בירושלים (ליד מתחם שנלר), קשה יהיה לכם לפספס אותו: זהו בית הכנסת הגדול ביותר במדינת ישראל. גם בית הכנסת של בעלז, אף הוא בירושלים (בין הרחובות דובר שלום ודברי חיים) הוא מהגדולים ומהמפוארים בישראל. אפשר לראות אותו כמעט מכל מקום בעיר - זה בית הכנסת עם הצריחים המשוננים. יש בו כאלפיים מקומות (לגברים, וקצת פחות מכך לנשים) והוא ידוע בעיקר בשל האקוסטיקה המעולה שבו, המאפשרת לשמוע את הרינה, את הקינה ואת התפילה מכל מקום. במרכז כדאי לבקר במרכז חסידות ויז'ניץ בבני ברק, וגם בית הכנסת שם, המכונה "בית המדרש אהבת ישראל", אדיר ממדים. הוא נמצא ברחוב תורת חיים. סוכות אצל ויז'ניץ זו חוויה מיוחדת - התקרה מוסרת, ובית הכנסת הופך לסוכה ענקית. מומלץ לבקר. לא שיש לכם סיכוי לתפוס מקום, ובכל זאת.

מקומות קונבנציונליים יותר הם בתי הכנסת הגדולים בערים המרכזיות. בבית הכנסת הגדול בירושלים יתפלל, כמו בכל שנה, החזן חיים אדלר. אדלר, יליד 1939, הוא החזן הראשי של בית הכנסת הגדול בירושלים מאז 2009, אז החליף את נפתלי הרשטיק הגדול. בילדותי לקח אותי סבי ז"ל, חובב חזנות, לשמוע את הרשטיק בבית הכנסת הגדול. חוויה רוחנית. גם הוא הוציא כמה תקליטים משיריו, מופיע בקונצרטים מסביב לעולם, ואף זכה להדליק את משואת יום העצמאות במלאות שישים שנה למדינה. בבית הכנסת הגדול תלווה את החזן, כמו תמיד, המקהלה שבראשה יעמוד אלי יפה, חזן ידוע בזכות עצמו. 1,400 מקומות יש בבית הכנסת הגדול בירושלים (רחוב המלך ג'ורג' 58), והוא מפואר ומרשים.

מקום בו יעלה לכם בין 800 ל-2,000 שקלים, אבל אפשר גם להיכנס לשמוע את התפילה על בסיס מקום פנוי. כדאי לבוא מוקדם ולשמוע את אדלר ואת המקהלה.

אחיו של נפתלי הרשטיק - חיים אליעזר הרשטיק, חזן גדול בפני עצמו - יעבור לפני התיבה בבית הכנסת הגדול בתל אביב (אלנבי 110), גם הוא בליווי מקהלה. עוד מרכז חזנות גדול הוא בית הכנסת הגדול ברמת גן (בכיכר רמב"ם), שבו מתפלל החזן הנודע ישראל רנד הבינלאומי בליווי מקהלת "קולות מן השמיים" בניצוח רפי ביטון.

הכתבה המלאה - במגזין G