קצין בכיר לשעבר בצבא ארה"ב יוצא בביקורת נוקבת על הממשל

ביקורת נוקבת של גנרל בדימוס, לשעבר מפקד המכללה למלחמה של צבא ארה"ב, מכה גלים בוושינגטון ■ "רוב מפקדי צבא ארה"ב מתביישים בחובבנות הצבאית של הממשל"

ביקורת יוצאת דופן בחריפותה על היערכות צבא ארה"ב להתקפה פונטציאלית בסוריה, מפי קצין בכיר לשעבר, שטוען שדעותיו מייצגות את אלה של רוב הקצינים הבכירים בשירות פעיל בפנטגון, מעוררת סערה גדולה בוושינגטון. הביקורת ממקדת את תשומת הלב הציבורית במה שנראה כפער מתרחב בין הבית הלבן למשרד ההגנה על עצם הנחיצות והצידוק של מהלומה צבאית נגד משטר אסד ומכבידה על מאמצי הממשל לגייס תמיכת מחוקקים בהתקפה המתוכננת.

הכותב הוא מייגו'ר גנרל בדימוס, רוברט סקיילס, שכיהן כמפקד לשעבר של המכללה למלחמה של צבא ארה"ב. מאמרו מתפרסם היום (שבת) בעמוד האופ-אד של "וושינגטון פוסט" תחת הכותרת: "המלחמה שהפנטגון אינו רוצה בה".

"סרטוני הווידיאו מספרים את כל הסיפור", הוא כותב. "ראו כיצד נראים החייל הבכיר ביותר שלנו, גנרל מרטין דמפסי, יו"ר המטות המשולבים של הצבא, ושפת הגוף שלו במהלך השימוע בוועדת יחסי החוץ של הסנט ביום ג' השבוע. ברור למדי שדמפסי אינו רוצה במלחמה הזו. בעוד ששר החוץ, ג'ון קרי, הוקיע בקולו המהדהד את זוועות המלחמה של בשאר אסד, דמפסי ישב בעיקר בשקט".

"המילים שדמפסי לא אמר משקפות את דעת הרוב המכריע של בכירי הצבא שנמצאים עתה בשירות פעיל", מוסיף סקיילס. "בשום פנים ואופן איני מתיימר לדבר בשמם של כל הגברים והנשים במדים. אבל אני יכול לחלוק, ובצדק, את הלכי הרוח של אלה שבפנטגון, או במקומות אחרים, שמתכננים ומפתחים את אסטרטגיות המלחמות שלנו. אחרי ששוחחתי אישית עם עשרות חיילים, בשירות פעיל או בדימוס, בימים שחלפו, אני משוכנע שהדברים הבאים מייצגים את השקפות הרוב המכריע של המקצוענים, שיש להם היכרות אינטימית עם ההתפתחויות שמובילות את ארה"ב למלחמתה הבאה".

לדברי סקיילס: "קצינים אלה מתביישים להיות קשורים עם החובבנות של ממשל אובמה, שבאה לידי ביטוי במאמצי הממשל להכין תכנית פעולה (בסוריה) בעלת משמעת אסטרטגית. אף לא לאחד מאנשי הצוות של הבית הלבן יש ניסיון כלשהו במלחמה או בהבנתה. עד עתה, הדרך למלחמה מפרה כל עיקרון של (היערכות) למלחמה, לרבות גורם ההפתעה, בניית מסה קריטית ושרטוט מטרות בנות ביצוע עם יעדים מוגדרים היטב".

"יש לבכירי הפנטגון שאט נפש מהצביעות של הבליץ התקשורתי, שמצד אחד מתריע נגד שיבה להיטלריזם, אך מצד אחר מודה, שהסיבה העיקרית להעמדת חיי חיילינו בסכנה היא 'האחריות להגן' על חפים מפשע בעולם", כותב סקיילס. "פעולה אמריקנית אפשרית בסוריה לא נועדה להגן על האינטרסים הביטחוניים של ארה"ב. האזרחים שממונים על צבא ארה"ב מתפארים, בשיחות פרטיות, שהם מונעים ע"י רגשי אשם בגלל מעשי הטבח ברואנדה, סודאן וקוסובו, ולא ע"י איום שיטתי לארצנו".

בכירי הפנטגון זועמים על כך, שנכונות הממשל לסכן חיי אמריקאים נובעת בעצם מפליטת פה של אובמה על "קווים אדומים" ומרצון לשקם את שמו הטוב. מקצועני הצבא מציינים, לדברי סקיילס, שהרג סורים נוספים לא יחליש את נחישות ההחלטה של איראן להתעמת עם ארה"ב. האיראנים כבר קיבלו את המסר.

הוא כותב: "(לבכירי הצבא) נמאס מהכאילו חיילים בצמרת האזרחית שהתאהבו בתפיסה של מכונת מלחמה ללא שפיכות דמים. 'ראה', אמר לי אחד מהם, 'אם רוצים לשים קץ (למלחמה פוטנציאלית סוריה), צריך לשלוח חיילים על הקרקע כדי שיביסו את הצבא הסורי. אם האומה שלנו סבורה, שסוריה אינה שווה מחויבות רצינית, אז צריך להניח את הסורים לנפשם'.

אך בה בעת אומרים הקצינים הבכירים בצמרת הפנטגון, שסוריה אינה דומה לסרביה או ללוב, מוסיף הכותב. ייתכן שארה"ב נעשתה מורגלת מדי בלחימה עם צבאות מדרגה שלישית. כפי שהישראלים למדו ב-1973, הסורים הם רוצחים קשוחים ומרושעים, שאין להם להפסיד דבר.

לדבריו, החיילים של היום יודעים מלחמה מהי והם סולדים ממעצבי מדיניות אזרחיים, ששולחים את הצבא למחמה שלא הם ולא יקיריהם יתנסו בה אי פעם.

מותחי ביקורת על מאמרו של הגרנל טוענים שהוא בסך הכל פרשן בערוץ החדשות הימני פוקס ושאם קולפים מהמאמר את השנאה לאובמה ואנשיו, אין בו נימוקים רציניים.