44% מהישראלים צמצמו את צריכת האלכוהול עקב העלאת המס

מסקר של מכון מידע שיווקי סי.איי עולה כי הצרכנים מגיבים בשטח לשינוי במחירי האלכוהול הכבד שנכנס לתוקף לפני חודשיים - ורבים מצהירים על הפחתה משמעותית בצריכת משקאות וסיגריות ■ האם זו מגמה קבועה או הלם ראשוני?

חודשיים לאחר רפורמת המיסוי על הסיגריות והאלכוהול, האם מורגש שינוי בדפוסי הצריכה של הישראלים? על-פי סקר שבוצע על-ידי מכון המחקר מידע שיווקי סי.איי, בהנהלת נעם רז ומירב שפירא, כ-44% משותי האלכוהול מצהירים כי צמצמו את היקף צריכת האלכוהול, וכ-60% מהמעשנים צמצמו את היקף צריכת הסיגריות. הסקר כולל נתוני צריכה מחודש יוני - טרם הרפורמה, ומחודש אוגוסט - לאחריה.

במסגרת הרפורמה, שעוררה הדים בעיקר סביב עליית מחירי הערק, הועלה שיעור מס הקנייה המוטל על מוצרי אלכוהול: מ-105 שקל לליטר כוהל במקום 84 שקל לליטר כוהל, כששיטת המיסוי החדשה אינה מתבססת רק על מחיר הקנייה של המוצר - אלא על שיעור האלכוהול במשקה.

המשמעות היא שמשקאות רבים התייקרו, ובעיקר אלה הזולים שמכילים אחוזי אלכוהול גבוהים, ואילו משקאות יקרים מלכתחילה הוזלו במקרים מסוימים. במקביל, הועלה המס על הסיגריות ב-18%, ומחיר מינימום לחבילת סיגריות הועלה ל-12 שקל.

ממצאי הסקר עולה כי כ-44% משותי האלכוהול, כאמור, הצהירו על צמצום היקף צריכת האלכוהול בעקבות השינויים בתמחור. בהתאם לכך, ההוצאה החודשית על אלכוהול בקרב צרכני האלכוהול ירדה בממוצע בכ-30 שקל ועומדת כיום על כ-130 שקל בחודש.

שיעור המצהירים על כך שהם נמנעים מצריכת אלכוהול גדל מ-17% ערב הרפורמה, ל-29% כיום. עם זאת, חלק מהגידול ניתן לייחס גם לקמפיינים המתנהלים בנושא ולא רק לרפורמה במיסוי - כלומר, ייתכן כי הצרכנים מצהירים על כוונה עקרונית, גם אם ההתנהגות לא הופנמה בפועל.

אם אחת מכוונות הרפורמה המוצהרות הייתה להילחם בשתיינים צעירים ובמכורים כבדים, ממצאי הסקר מגלים כי חלו שינויים, אבל קשה לאמוד את הצריכה השוטפת של קהלים אלה.

בנוסף, מכיוון שהסקר לא מתייחס לשתיית יין ובירות, אלא רק ל"אלכוהול כבד", ייתכן שחלה תחלופה בצריכת משקאות אלכוהוליים שונים - כשסך הכמות אינו משתנה מהותית, אלא רק אופי השתייה.

עוד יש לציין כי 9% מהישראלים שנוהגים על-פי ההערכות לרכוש אלכוהול בדיוטי פרי, לא בהכרח מושפעים מהרפורמה, וייתכן כי לא חשו צורך לשנות מהרגליהם כלל.

אם מדובר בהצהרת כוונות מחאתית נגד העלאת המחיר, או בשינויים אמיתיים בהרגלי הצריכה, ימים יגידו.

נעם רז, מנכ"ל מכון מידע שיווקי סי.איי, סבור כי אפקט מסוים עדיין קיים בשטח: "שוב ניתן לראות כי לגזירות כלכליות יש השפעה גם על הרגלים קבועים של הצרכן, והתגובה המיידית היא צמצום הוצאות. יכול להיות שהתגובה תתמתן עם הזמן כאשר הציבור יתרגל למצב החדש, אבל זה מה שניתן לכנות כ'הלם ראשוני' של הציבור".

ולא רק אלכוהול: כ-60% מהמעשנים טוענים כי צמצמו את צריכת הסיגריות בעקבות רפורמת המיסוי. כ-5% מהאוכלוסייה היהודית בוגרת בישראל מצהירים כי הפסיקו לעשן בחודשיים האחרונים, כשליש מהמעשנים צמצמו משמעותית את כמות העישון הקבועה, וכרבע צמצמו מעט.

אם אכן שיעור גדול של מעשנים מצליח להימנע מצריכה מאסיבית כבעבר - ממלאת הרפורמה את מטרותיה. אולם יש לבחון את נתוני השוק לאורך זמן, כדי לאמוד את היקף השינוי כפי שיורגש בסוף גם בכיסן של חברות הטבק.

סיגריות
 סיגריות

אלכוהול
 אלכוהול