ילדה שמנה בדרך לגימנסיה

בתחילת שנת הלימודים הוציאה הבת האמצעית בת העשר וחצי, מהילקוט חוברת, הושיטה לי ואמרה, אמא זה בשבילך, תקראי. על הכריכה היו ציורים של תלמידים קופצים בחבל ובתוכה, רשימות תפריטים לארוחות בוקר, צהריים וערב עם הסברים למה צריך להקפיד עליהם וטיפים על פעילות גופנית. כל זה לווה באיורים להמחשת הכתוב.

החוברת הזו היתה חלק מתוכנית "זוזו" שיזם שר החינוך הקודם.

כרבע מילדי ישראל סובלים מהשמנת יתר, לא רחוק מארה"ב, שם 31% מהילדים עד גיל 18 נמצאים מעל המשקל הרצוי, מה שמביא לעלייה משמעותית במקרי הסוכרת ולחץ הדם בקרב ילדים בגיל ביה"ס יסודי. הנתונים האלה מחייבים פעולה מהירה, שתמנע את התפשטות המגפה של תרבות השפע - השמנה על כל נגזרותיה.

למרות זאת, כשהודיע השבוע שר החינוך הנוכחי, שי פירון, על ביטול תוכנית "זוזו" - שמחתי.

שמחתי, כי לימודי תזונה תיאורטיים בבית הספר, אינם הפתרון. אולי להפך. לימודים כאלה, עלולים לגרום עיסוק יתר בדיאטות, קלוריות ושאר ירקות (ומזונות אחרים) שמובילים להפרעות אכילה. גם שני שיעורי ספורט שבועייים, ואפילו שלושה, לא יפתרו את בעיית העדר הפעילות הגופנית בקהל הילדים שהתרבות סביבו מעודדת יותר ויותר בילוי מול מסכים מסוגים שונים.

מה כן? יש דרכים רבות שבהן אפשר להפוך את בית הספר, לסביבה שמעודדת תזונה נכונה וגוף בריא. לשם לכך נדרשת קצת יצירתיות ושיתוף פעולה של המדינה, הרשויות המקומיות וההורים.

קודם כל, צריך להוציא את המכונות האוטומטיות למכירת משקאות ממותקים ומזון מהיר ולא בריא, ולאסור על ה"גזלנים" להעמיד את מכוניותיהם ולמכור ג'אנק מחוץ לשער בית הספר.

דבר שני, צריך לאסור שימוש בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליות לילדים מתחת לגיל 18, זה גם מסוכן להם ולסביבה וגם מייתר את פעולת הדיווש הטובה לבריאות גופם. לא נורא אם ילדים יזיזו קצת את שרירי הרגליים ויפעילו את הריאות, במקום ללחוץ על כפתור כדי להגיע ממקום למקום.

צל, לוקרים, מקלחות ורחובות בלי מכוניות

כדי לעודד רכיבה על אופניים צריך להתקין מתקני חניית אופניים בבתי ספר, להקים מלתחות למי שרוצה לשטוף את עצמו אחרי הרכיבה ולוקרים שאפשר לנעול בהם ציוד - במקום לסחוב אותו על הגב.

בנוסף ניתן להנהיג שיטת תגמול בנקודות, לפיה כל מי שמגיע לבית הספר באופניים או ברגל, צובר זכויות או זוכה בפרס. זה בטח אפקטיבי יותר מחוברת קריאה מאוירת.

הלאה. כדי לעודד את הילדים להזיז את הישבן, ולא רק למושב המכונית של אמא ואבא, שמקפיצים אותם במכונית לכל מקום, גם למרחק של מאה מטרים מהבית, צריך לדאוג למדרכות רחבות, נוחות ומוצלות בדרך לבית הספר.

מי שרוצה ללכת עם זה ממש רחוק, יכול לאסור על נסיעת מכוניות בקרבת מוסדות החינוך, מה שיבטל את הצורך במשמרות הזה"ב, ויחנך את הילדים כבר מגיל צעיר ללכת ברגל או לרכוב על אופניים, וממש, אבל ממש, לא מתים מזה.

יסלח לי השר גדעון סער, שביקר את הקיצוץ ב"בייבי" שלו, במקום להעביר לתלמידים את המתודיקה התיאורטית של "זוזו", אחד מהשמות בהן מכונה התכנית לפעילות גופנית ומניעת ההשמנה של משרד החינוך, צריך לעודד את הילדים פשוט לזוז, ולזוז הרבה, בחיים האמיתיים.