ועדת השרים לענייני הפרטה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו עתידה להתכנס רק בעוד כחודש כדי לדון על אישור המתווה להפרטת התעשייה הצבאית (תעש). הדירקטוריון של החברה הביטחונית שבבעלות המדינה כבר אישר את המתווה בשבוע שעבר, ובמרכזו מחיקת החובות של החברה למדינה שהיקפם יותר מ-2 מיליארד שקל; פריסת רשתות ביטחון להבטחת זכויות העובדים בהיקף כספי דומה; פיטורים של כ-950 עובדים; העתקת פעילות החברה לנגב ב-2020 ופינוי של קרקעות יקרות ליד רמת-השרון.
אם במהלך החודש הקרוב לא תחול תפנית נוספת בעלילה ארוכת השנים ושמה תעש וגרירת הרגליים של הבעלים שלה - מדינת ישראל - חברי ועדת השרים לענייני הפרטה עתידים לאשר את מכירת החברה כמקשה אחת. זאת מלבד מחצית הפעילות של המפעל גבעון של תעש, שנחשבת מבחינת משרד הביטחון ל"נכס אסטרטגי". המכירה תכלול את כל חטיבות הפיתוח והייצור של תעש; את הידע; את המתקנים וגם את החברה הבת המצליחה שלה מהשנים האחרונות, עשות אשקלון.
"הפעם זה נראה רציני, שכן המדינה קיבלה החלטה ללכת עם התוכנית הזאת עד הסוף ולא נראה שהיא מתכוונת לחזור בה מכוונותיה - אף שמדובר בהסכם בעייתי", אומר ל"גלובס" גורם בכיר שמלווה במשך שנים ארוכות את החברה הביטחונית, על כל המגעים שהיו אמורים להוביל אותה להפרטה כבר מזמן, "הבעיה של ההסכם הזה היא עלותו למדינה, שהיא כ-4.5 מיליארד שקל, וההטבות המפליגות שיקבלו העובדים. אלה מהווים תקדים מסוכן עבור המדינה, בבואה להפריט בעתיד את הנמלים למשל".
גורמים אחרים שמכירים את המתווה להפרטת תעש מקרוב מרבים לדבר על "הבנות שטובות לכולם", כהגדרת אחד מהם. לטענתם, המתווה המוצע עדיין עולה למדינה הרבה פחות ממה שהיא שילמה ב-2001 על ההבראה של רפאל, עת הפכה מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה. אז, הבראת רפאל עלתה למדינה כ-8 מיליארד שקל - הרבה בזכות העובדה שברפאל השכילו ללמוד את סיפור ההפיכה של תעש מיחידת סמך לחברה עשור לפני כן.
"רפאל היטיבה להפיק לקחים ולהחליט שהיא לא תהיה תעש השנייה", אומר גורם שמצוי בהסכם ההיסטורי, "מתוקף אותו הסכם, תשלום הפנסיות מתקופת היותה יחידת סמך ועלויות הפרישה המוקדמת עבר למדינה והייתה 'סגירה-פתיחה' שלא עמדה כעשור קודם לכן לתעש".
ההסכמות הנרחבות לגבי המתווה להפרטת תעש נקלטות בשבועות האחרונים היטב בשוק הביטחוני - בעיקר המקומי. משקיעים אפשריים מזהים את ההזדמנות המתהווה, עוקבים באדיקות אחר ההתפתחויות אך עדיין לא מתפתים להצהיר על כוונותיהם. בשנת 2005 פרסמה רשות החברות הממשלתיות קול קורא לקבלת הצעות לרכישת תעש, לאחר שהממשלה החליטה על הפרטת החברה. שווי החברה הוערך אז בכ-300 מיליון דולר. 13 משקיעים וקבוצות גילו בשעתו עניין ברכישה, שכידוע לא יצאה אל הפועל בעקבות התנגדויות מצד העובדים וההסתדרות.
גורמים שמעורים במתווה ההפרטה החדש אומרים שהפעם, בשונה מהניסיון של 2005, זה אמור לעבוד אחרת: העובדים וההסתדרות לקחו חלק פעיל במשא ומתן עם משרדי הביטחון והאוצר והם מעורבים בגיבוש ההסכמים ובניסוחם. "אם ב-2005 היו 13 קבוצות ומשקיעים שגילו עניין ברכישת החברה, הרי שעכשיו, כשהנושא הרבה יותר מגובש וארוז, אפשר לצפות למספר דומה של התארגנויות לקראת רכישה אם לא יותר", אמר ל"גלובס" גורם בכיר שפעיל במשך שנים ארוכות בחברות הביטחוניות.
אלביט מערכות, שנחשבת לאחת משתי החברות הביטחוניות המובילות בישראל, רוצה את תעש כבר הרבה מאוד זמן ומזהה את המכנה המשותף שמתקיים בפעילות של שתי החברות. אלביט מערכות רואה עצמה כבעלת ניסיון ארוך בהבראה של חברות, כמו סולתם שאותה רכשה, ומבחינתה, תעש היא יעד נכון להסתערות.
אלביט מערכות לא לבד: בסוף 2010 החליטו שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, שר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני לפתור את הדילמה ששמה תעש באמצעות מיזוג החברה עם חברה ממשלתית אחרת, רפאל. באותם ימים התרעם מנכ"ל פלסן שמקיבוץ סאסא, דני זיו, על ההחלטה והביע עניין לרכוש לפחות חלק מהפעילות של תעש - זו של מפעל סלבין בסכום של 350 מיליון שקל. זיו הסביר בשעתו את רצונו בסלבין בסינרגיה שמתקיימת בין פעילות המפעל לפעילות של פלסן ואף הלין על ההיגיון הכלכלי של מיזוג תעש עם רפאל. בסופו של דבר מיזוג כזה לא יצא אל הפועל. זיו סירב להתייחס היום (א') לכוונותיה של פלסן לגבי תעש.
גם איש העסקים סמי קצב הוגדר בימים האחרונים כמי "שנמצא עמוק בתוך התמונה": קצב, בעל קבוצת SK, רכש בעבר ב"מחיר מציאה" את מפעל הנשק הקל של תעש והפך אותו ל-IWI, חברה רווחית שעדיין פועלת במתחם של התעשייה הצבאית ברמת-השרון. קצב מעדיף בשלב הזה לשמור את הקלפים קרוב לחזה ולא לחשוף כוונות.
בינתיים, אנשי עסקים אחרים לומדים את המתווה ואת הסבירות שתצא ממנו הזדמנות עסקית ממשית, ואיתם לא אחר ממי ששימש בשנים 2002-2006 יו"ר תעש, תא"ל (במיל') אריה מזרחי, כיום איש עסקים פעיל בשוק הביטחוני. בעבר הוא שימש קצין תותחנים ראשי בצה"ל וגורמים בשוק יודעים לספר על מהלכים שהחל לקדם למען גיבוש של קבוצת משקיעים שתתמודד בבוא העת על רכישת החברה. גורמים אחרים מעריכים כי בעת העמדת תעש למכירה - את השטח ימלאו גורמים עסקיים נוספים, ובהם מאיר שמיר, בעל השליטה במבטח-שמיר, שכבר גילה בעבר עניין בחברה. בניסיון ההפרטה שלה ב-2005 הוא כבר תכנן לרכוש את תעש באמצעות קבוצה שבה חברות התאגיד האמריקני אל-3 וחברת אלול של איש העסקים דוד קוליץ.
באותה נשימה מזכירים גורמים בכירים בשוק גם את שלמה שמלצר ואת שלומי פוגל ממספנות ישראל כמי שלא יתבוננו על המרוץ לתעש מן הצד. אלה, גם לצד חברות זרות שמחזיקות בנציגות בישראל - שסביר שיגלו עניין בחברה. בשוק מעריכים כי בין החברות הזרות גם ג'נרל דיינמיקס האמריקנית.
"2 מיליארד שקל - מחיר הגיוני"
המכירות של תעש ב-2012 הסתכמו ב-1.8 מיליארד שקל ועל פי הצפי בסוף שנה זו הן עתידות להסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל. מכאן, גורמים בשוק גוזרים את המחיר שבו ניתן יהיה למכור אותה - אם המדינה תחליט ללכת הפעם עד הסוף: כ-2 מיליארד שקל. גורמים מחמירים יותר העריכו את החברה בכ-1-1.5 מיליארד שקל ואילו הנדיבים נקבו בסכומים שבין 2.5-3 מיליארד שקל.
"2 מיליארד שקל הוא מחיר הגיוני, בהתבסס על היקף המכירות של החברה ועל צבר ההזמנות שלה לשנים הקרובות, שנאמד בכ-5 מיליארד שקל, ועדיין - אלה סכומים שנזרקים בספירת אצבע. לאחר שוועדת השרים לענייני הפרטה תקבל החלטות, רשות החברות הממשלתיות תעשה הערכת שווי ותתכנס לסכומים", אמר ל"גלובס" גורם שמקורב לחברה.
"תעש היא חברה טובה", אומרים בכירים בחברה ביטחונית ישראלית מתחרה, "אפשר להשיא ממנה הרבה רווחים, עם השינויים המתבקשים". גורמים אחרים מספרים על מהפך שעברה החברה בחמש השנים האחרונות לאחר שהתאימה את מוצריה לשדה הקרב המודרני ושמה את יהבה על פיתוח וייצור של מערכות אש מדויקות. "אלה מערכות שפותחו ויוצרו על פי דרישות של לקוחות החברה בעולם. מי שיקנה את תעש יקנה גם את הידע הזה, וערכו לא יסולא בפז", אומר גורם בכיר בשוק.
המספרים של תעש
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
