עונשי מאסר ועבודות שירות למתעללים בחוסים בביה"ח "איתנים"

דנה בן-מאיר, האחות האחראית על המחלקה הסגורה, נדונה ל-9 חודשי מאסר בפועל ■ ד"ר דניאל מאיר, מנהל המחלקה הסגורה, נדון ל-6 חודשי עבודות שירות ■ מנהל בית-החולים, יעקב מרגולין, נדון ל-400 שעות שירות לתועלת הציבור

‎‎עונשים חמורים למנהל המחלקה הסגורה ולאחות האחראית על המחלקה הסגורה בבית-החולים הפסיכיאטרי "איתנים", במסגרת פרשת ההתעללות בחוסים חסרי ישע - אך מנגד עונש קל יחסית למנהל בית-החולים, יעקב מרגולין - כך עולה מגזר הדין לשלושת הנאשמים המרכזיים בפרשה, שנתן הבוקר (ב') השופט צבי סגל מבית המשפט המחוזי בירושלים. בכך בא לסיומו המשפט המסועף שהתנהל משנת 2006 בפרשה.

‏מרגולין, שהורשע בעבירות של הזנחת מושגחים, נדון ל-400 שעות שירות לתועלת הציבור, 9 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 10,000 שקל - אף שהתביעה ביקשה להטיל עליו מאסר בפועל; ד"ר דניאל מאיר, מנהל המחלקה הסגורה למטופלים בגירים, שהורשע בעבירות של התעללות בחוסה חסר ישע, נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות, 18 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 15 אלף שקל; ודנה בן-מאיר, האחות האחראית על המחלקה, שהורשעה אף היא בעבירות של התעללות בחוסה חסר ישע, נדונה ל-9 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 15 אלף שקל. עניינים של ששת הנאשמים האחרים הסתיים בשלבים קודמים של המשפט.

‏‏"כמאמרו של המשורר דוד אבידן", כתב השופט סגל, "הכתם נשאר על הקיר. הכתם הוא כתם המעשים שנעשו בבני אדם חסרי ישע, במוסד שנחזה להיות מוסד טיפולי, במחלקה מהקשות הקיימות, המאכלסת את הקשים שבחוסים, שבהם אוחזות הקשות שבתופעות הגוף והנפש, כמו תסמונות האוטיזם והפיגור השכלי. ייתכן גם שהכתם הוא כתמה של החברה הישראלית בכללה, שמתוכה צמחו מעשים קשים. מעשים שאינם יכולים להותירנו אדישים או שאננים לשמע התרחשותם. ניתן לראות בגזר דין זה גם מבט אל חברה, שבשוליה הוזנחו חלשי החלשים מקרבה".

התעללות פיזית ונפשית

האירועים בפרשת איתנים התרחשו במחלקה לטיפול באוטיסטים ובעלי פיגור שכלי בבית-החולים, והעבירות בוצעו כלפי החוסים המאושפזים במסגרתה. תשעת הנאשמים הואשמו, בין היתר, בהתעללות פיזית ונפשית בחוסים המאושפזים במחלקה; בכך שידעו על התעללות בחוסים ולא מנעו אותה; בהזנחה ובהפרת חובת דיווח.

‏במהלך שנת 2002 בן-מאיר קיבלה את תפקיד האחות האחראית במחלקה, ובפועל הפכה למנהלת המחלקה. במהלך המשפט נטען כי האחות הנהיגה שיטות טיפול ייחודיות - טיפול התנהגותי המבוסס על העיקרון, שלפיו התנהגויות החוסים נשלטות על-ידם, ולכן, באמצעות חינוך התנהגותי, ניתן לשפרן או לשנותן. מדובר היה בדרכי טיפול נוקשות ואלימות, שהכתיבו אווירה קשה ואלימה במחלקה. הפרקליטות הגישה לבית המשפט חוות-דעת של 3 פסיכיאטרים, שקבעו כי מדובר בהתעללות בחוסים.

‏באשר לד"ר מרגולין, טענה המדינה כי כמי שאחראי על החוסים מעצם תפקידו כמנהל בית-החולים, הוא לא סיפק לחוסים "צרכי חיים חיונים". מנהל המחלקה, ד"ר מאיר, הורשע בכך שידע בזמן אמת על שהתרחש, קיבל אזהרות, התראות, קריאות לעזרה, אך לא עשה דבר.

בית המשפט קבע כי למנהל המחלקה הייתה היכולת והסמכות להביא להפסקת ההתעללות במחלקה, אך הוא בחר שלא לעשות דבר, וכך תרם תרומה משמעותית להמשך ביצועם של המעשים. עוד טענה התביעה כי בן-מאיר הייתה נותנת ההוראות בפועל. היא הורשעה ב-8 אישומים של התעללות בחוסה חסר ישע ואישום אחד של הזנחת מושגחים.

‏במהלך המשפט הודו חלק מהנאשמים במסגרת הסדר טיעון בהתעללות בחוסים, בכך שביצעו הוראות שקבלו מבן-מאיר והוסיפו הוראות אלימות משל עצמם, ונדונו לעונשי מאסר בפועל, רובם בעבודות שירות. שניים מהנאשמים האחרים זוכו מהעבירות שיוחסו להם. (ת"פ 2184/06).

צרו איתנו קשר *5988