מחקרים: הרגעים הטובים ביותר מתרחשים כשהגוף והנפש נמתחים עד קצת היכולת

לפני חודשים אחדים, בזמן שמייסדי waze חגגו את מכירת החברה לענקית החיפוש גוגל תמורת מיליארד דולר, היו כאלה שהתבוננו בתמונות המייסדים שהתפרסמו בעיתון וחשו תחושת החמצה. צצו אצלם שאלות כמו 'למה השם שלי לא רשום על אקזיט כזה', ו'איך זה שאני תקוע בעוד שהם כבר קוטפים את פירות הצמיחה'. לעתים השאלות האלה נובעות מהלחץ שאתה מרגיש להוכיח לסביבה ולחברים מה אתה שווה. אלא שמה שמהווה צמיחה אישית עבור אדם אחד, לא בהכרח מתאים לאדם אחר. להיחשב למצליח בקצב ובפרמטרים שהחברה מכתיבה פירושו, לפעמים, דווקא לוותר על האושר.

"הרגעים הטובים ביותר מתרחשים בדרך כלל כשהגוף והנפש שלנו נמתחים עד קצה יכולתם, במאמץ שנובע מרצוננו החופשי להשלים מלאכה קשה ורבת ערך", טוען פרופ' מיהי צ'יקסנטמהיי מאוניברסיטת קלרמונט, מהאבות המייסדים של הפסיכולוגיה החיובית. "עבור שחיין זה עשוי להיות הניסיון לשבור שיא, עבור כנר זהו ביצוע מושלם של יצירה מוזיקלית מורכבת. לכל אדם יש אלפי אפשרויות לאתגרים המובילים לצמיחה.

"החוויות האלה אינן בהכרח נעימות בעת התרחשותן. ייתכן ששריריו של השחיין דאבו במהלך המשחה הבלתי נשכח, ייתכן שריאותיו איימו להתפוצץ וייתכן שראשו היה סחרחר מרוב תשישות. עם זאת, אלה עשויים להיות הרגעים הטובים ביותר בחייו. תפיסת פיקוד על החיים לעולם אינה קלה ולעתים היא גם מכאיבה, אך בטווח הארוך 'החוויה המיטבית' מובילה לתחושת שליטה, או טוב מזה, לתחושת השתתפות בקביעת תוכן החיים - המתקרבת לפרשנות הרווחת של אושר, יותר מכל דבר אחר".

לעתים קרובות הצמיחה כואבת, בדיוק כמו כאבי גדילה, אומר הפסיכותרפיסט והחוקר ד"ר טל בן שחר. "יחד עם זאת, זה מעורר וממריץ. כשאנחנו צומחים אנחנו מרגישים חיים.

"לרוב, רק במבט לאחור אפשר להצביע על צמיחה. לכן יש ערך רב להתבוננות על העבר האישי ועל חוויות הצמיחה האישיות שלנו. כך נוכל ללמוד וליישם את מה שלמדנו על ההווה ועל העתיד - ולצמוח".

אתגרים ואותנטיות

כדי לענות על השאלה מהי צמיחה אישית, יש להבחין בין אנשים השואבים סיפוק מהנאות, לבין אנשים המונעים על ידי שגשוג. החוקרים ריצ'רד ראיין ואדוארד דקי, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר, מסבירים שבעוד שהדרך הראשונה פירושה חיים של שימור העונג והימנעות מכאב, אורח החיים השני מתייחס לחתירה לחיים התואמים את העצמי האמיתי, על מנת לחוות צמיחה. צורת חיים כזו נמדדת על פי המידה שבה הפעילויות הממלאות את חיינו מתיישבות עם הערכים העמוקים שלנו, ומאתגרות אותנו בצורה הטובה ביותר. כשזה קורה, אנשים מרגישים חיות רבת עוצמה, הם חשים אותנטיים, ומצליחים להביע את עצמם טוב יותר.

אחד הממצאים המעניינים הוא שאנשים שמציבים לעצמם מטרות הקשורות לתדמית, תהילה, פרסום וממון - מטרות שבפני עצמן אינן ממלאות צרכים פסיכולוגיים בסיסיים - מתקשים לחוות צמיחה אישית. למעשה, מתן דגש על מטרות אלו מרחיק את האדם מתחושת אותנטיות, ומעלה את הסיכויים לתחושת חוסר סיפוק מתמשכת.

מחקרים שנערכו בגרמניה ובארה"ב, וכן במדינות מתפתחות כהודו ואוקראינה, הראו שברגע שמצבו הכלכלי של אדם מאפשר לו קיום פיזי מספק ותחושת ביטחון, ההוספה של ממון תורמת רק במעט, אם בכלל, לתחושת שגשוג וצמיחה אישית. יתרה מכך, מחקרים אלו הראו באופן עקבי שככל שאנשים מתמקדים יותר בהשגת מטרות פיננסיות וחומרניות, תחושת שביעות הרצון שלהם מהחיים נמוכה יותר.

הקשר בין גיל לצמיחה

החוקרת קרול ריף מאוניברסיטת וויסקונסין מצאה שחשיבות הצמיחה האישית והשפעתה על דרך החיים משתנה לאורך השנים. מבוגרים "צעירים" זקוקים יותר לתחושת צמיחה אישית על מנת לחוש שהם מאושרים, ועל מנת להגיע להישגים חדשים בחייהם. נבדקים בגילאים מבוגרים יותר דיווחו פחות על תחושת צמיחה והתפתחות אישית - אך מאידך היו בעלי ניסיון והיכרות עצמית גדולה יותר, שעזרו להם לחוות סיפוק מאורח חייהם.

בשנת 2004 ניתחו החוקרים ג'ק באואר מאוניברסיטת צפון אריזונה ודן מקאדמס מאוניברסיטת נורתווסטרן בשיקגו, סיפורי שינויי-חיים של 67 נבדקים שענו למודעה שפורסמה בעיתון מקומי בשיקגו. "מעברים בחיים מייצגים תקופות שבהם השיקוף העצמי מוגבר ונעשים ניסיונות לצקת משמעות במתרחש. אלו הזדמנויות פז להתפתחות וצמיחה אישית", קובעים החוקרים. ועם זאת, לא כל המעברים הללו מותירים את הפרט עם תחושת צמיחה.

לטענת החוקרים, מה שקובע אם תתרחש צמיחה או לא, הוא האופן שבו האדם מפרש את השינוי שהתרחש בחייו. אנשים שמפרשים אירועים במושגים של צמיחה יחוו סיפוק גבוה יותר, ויחוו התפתחות אישית ואישיותית.

באואר ומקאדמס ניתחו את הסיבות לשינויים תעסוקתיים ודתיים שהנבדקים ביצעו בחייהם. הם לא עסקו בסיבה האמיתית לשינוי, אלא באופן שבו הנבדק זוכר, במבט לאחור, את הסיבה לשינוי ואת משמעותו. נמצא שבמובהק, נבדקים שייחסו את השינויים לסיבות פנימיות כגון רצון בעניין גדול יותר במקום העבודה, בקשרים בינאישיים משמעותיים יותר, בסביבת עבודה נעימה יותר ובהגשמה עצמית גבוהה, חוו צמיחה אישית ותחושת סיפוק משמעותית יותר. זאת לעומת נבדקים שייחסו את השינויים לגורמים חיצוניים כגון יוקרה, כסף ומעמד.

לחולל שינוי

תכונות האופי שנמצאו כקשורות באופן ההדוק ביותר לצמיחה אישית הן סקרנות ופתיחות, ולצדן גם אומץ, נטילת סיכונים ונכונות לצאת מחוץ לאזור הביטחון האישי. באיזו מידה ניתן לפתח את התכונות הללו ולייצר צמיחה אישית באופן מכוון - על השאלה הזו ענו החוקרות מייגן תיאון וקריסטין רוביטצ'ק מאוניברסיטת טקסס טק. המחקר שלהן מפצח את המנגנון האישיותי שמוביל לצמיחה, והממצאים מראים כי שינוי אישי בנוי על סט של מיומנויות הכוללות מוכנות אישית גבוהה, יכולת לתכנן ולדמיין תהליך שינוי עצמי, שימוש במשאבים חיצוניים כגון האנשים הקרובים אליך, והתנהגות מכוונת שמטרתה להשיג את השינוי המיוחל.

נמצא כי מחוללי השינוי הגבוהים ביותר הם אנשים עם רמות גבוהות של בריאות מנטלית חיובית, הנוטים 'לרדוף' אחרי החיים מתוך שלמות עצמית גבוהה. התכונות המאפיינות אותם הן תחושת אוטונומיה גבוהה, יחסים בינאישיים טובים, יכולת לספק תמיכה רגשית, מצב רוח כללי חיובי, תחושת סיפוק מהחיים ואופטימיות. בנוסף, אנשים אלה מאופיינים בנכונות גבוהה יותר לפנות לעזרה נפשית מקצועית, ובהגיעם לטיפול יש סיכוי גבוה יותר שהוא יתרום לביצוע שינוי בהתנהגותם.

באחד מהניסויים הבולטים של רוביטצ'ק היא בחנה מבוגרים שרצו לחולל שינוי מהותי בחייהם. המשתתפים התבקשו לתכנן פעילות שתוציא אותם מאזור הנוחות שלהם, לפתח אסטרטגיה מפורטת של הוצאת התוכנית לפועל, ואז לבצע אותה באופן מעשי.

בפני הנבדקים הודגש ששינוי מושג בצעדים קטנים, ושמה שחשוב הוא שהמשתתף ירגיש שהמשימה מאתגרת אותו, ולא האופן שבו היא נתפסת על ידי אחרים. הודגש גם שאפילו אם המשתתף לא מצליח להוציא את התוכנית לפועל באופן שמניח את דעתו, עדיין יכול להתרחש תהליך צמיחה. "כשאנשים מנסים לשנות משהו בעצמם, לרוב הם צריכים לקחת סיכון ולצאת אל מחוץ לאזור הביטחון שלהם. בדרך כלל זה מעורר רמה מסוימת של חרדה, אבל גם מחייב לפתח אסטרטגיות להתמודד עם החרדה הזאת", טוענת רוביטצ'ק. "זה בדיוק התהליך שמגביר הנעה לצמיחה אישית".

התוכנה הפנימית

"צמיחה שלא מחוברת לאדם באמת, אלא רק לקריטריונים חיצוניים, לא באמת קשורה למימוש עצמי", אומר פרופ' קרלו שטרנגר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "צמיחה אמיתית היא זו שבה האדם גדל, ומרגיש שהוא מתקדם. היא חייבת לממש את התוכנה הפנימית שלו".

- כלומר?

"התפיסה הרווחת בחברה המערבית אומרת 'אין מגבלות, רק תעשה את זה. תתחבר לעצמך ותשיג כל דבר'. אנשים מרגישים לחץ להתאים את עצמם למודל האיני, להיות בסטטוס המתאים - להיות יזם הייטק או שף שפותח מסעדה משלו. אם זה תואם את מבנה האישיות האמיתי שלך, אתה תרגיש שאתה בצמיחה ובמימוש עצמי. אבל אם אתה לא פועל לפי התוכנה הפנימית שלך, מעבר לזה שסיכויי ההצלחה שלך ירדו דרסטית, גם במקרה ותצליח, אתה תרגיש כלוא, יעלו אצלך תחושות של תקיעות.

"את יודעת כמה מגיעים אליי עם החלום הישראלי להיות סטארטאפיסט שעושה אקזיט? הם מגיעים לבקש עזרה כשלא מצליח להם, ואז הם יורדים על עצמם, מרגישים נחותים. אלא שיש תכונות אישיות שצריך על מנת להיות יזם. אם למישהו אין את אותן התכונות, והוא מכריח את עצמו להיות כזה, כי אלה הציפיות של החברה וכך היא מסמלת הצלחה, מעבר לזה שהוא לא יצליח, הוא גם לא יהיה מאושר.

"קחי למשל עורך דין שעובד במשרד אזרחי גדול ועושה כסף, ועדיין הוא לא מרגיש טוב, מרגיש תקוע. למה זה קורה לו? כי הוא עושה משהו שלא תואם את הכישרון שלו ואת מבנה האישיות שלו. גם הורות, למשל, תביא לצמיחה רק אם היא מגיעה מרצון אישי עמוק, מהתוכנה הפנימית שלך. אם הבאת ילד כי כך עושים כולם, כמו שהוכיח החוקר דניאל גילברט, רמת הסיפוק והאושר מחייך יהיו נמוכים.

"האמנות של לחיות נכון, לצמוח ולהתפתח, היא שילוב של הסתכלות פנימית והבנה של מה מתאים לאישיות, לכישרונות ולרצונות שלי. זה מה שנקרא להיות אותנטי. כל עולם המחקר, כמו גם הניסיון הקליני שלי, מראים שתחושה אמיתית של צמיחה נוצרת כשיש התאמה בין המודל התרבותי שאנחנו בוחרים, לבין הצרכים והנטיות האישיות האמיתיות".